קייט פארמה: החברה הישראלית שמנסה להילחם בסרטן ושווה 3 מיליארד דולר - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קייט פארמה: החברה הישראלית שמנסה להילחם בסרטן ושווה 3 מיליארד דולר

מאז הנפקתה לפני חצי שנה, הכפילה מניית קייט פארמה את שווייה פי ארבעה ■ הסיבה - טכנולוגיה מהפכנית לריפוי סרטן, המקבלת תוקף בניסויים

10תגובות

פחות מחצי שנה לאחר הנפקתה, נראה שכבר אפשר להגדיר את קייט פארמה כאחת ההנפקות הטובות של חברה ישראלית בשנים האחרונות, גם אם הישראליות של החברה באה לידי ביטוי בעיקר בעובדה שהבסיס המדעי לפעילותה מקורו בישראל.

קייט פארמה, הנמצאת בשליטת פרופ' אריה בלדגרין, ומעסיקה 36 עובדים בלבד, הנפיקה את מניותיה ביוני 2014, כשגייסה 147 מיליון דולר ברוטו במחיר של 17 דולר למניה. פחות מחצי שנה אח"כ ניצלה קייט את המומנטום להנפקה שנייה של מניות, כשגייסה 217 מיליון דולר - במחיר של 54 דולר למניה. המשתתפים בהנפקה זו כבר רשמו תשואה נאה של 32% על השקעה שבוצעה לפני פחות מחודש, לאחר שקייט הגיעה למחיר של 71 דולר למניה המשקף שווי חברה של 3 מיליארד דולר.

בניגוד לכמה חברות במגזר מניות הביו־טק, "הטיסה" של קייט מעוגנת בתוצאות מבטיחות בניסויים הקליניים בטכנולוגיה רפואית פורצת דרך שעשויה לתת כלים רפואיים אפקטיביים למלחמה בסרטן, ובשותפות אסטרטגית עם ענקית התרופות הביולוגיות, אמג'ן, הנסחרת בשווי של 116 מיליארד דולר. הטכנולוגיה של קייט, הנקראת eACT, היא חלק ממשפחה של טכנולוגיות אימונותרפיות שרותמות את המערכת החיסונית למלחמה בתא הסרטני.

eACT מתמודדת עם הקושי של המערכת החיסונית לזהות תא סרטני ולתקוף אותו; הקושי נובע מכך שתא סרטני, בניגוד לווירוס למשל, הוא תא של הגוף עצמו ובעל מנגנוני התחמקות מהמערכת החיסונית. הטכנולוגיה שפיתחו פרופ' זליג אשחר מהמחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן וד"ר סטיבן רוזנברג ממכון הסרטן לאומי האמריקאי - NIH, מאפשרת למערכת החיסונית - באמצעות הנדסה גנטית של תאי ה-T של המערכת החיסונית, האחראים על דחייה של רקמות מודבקות או גידולים סרטניים - לזהות את התא הסרטני ולתקוף אותו.

פרופ' אשחר מסביר כי הדבר נעשה באמצעות החלפת אזור ההכרה של הקולטן הטבעי של תאי ה-T באזור ההכרה של נוגדן ספציפי לתא הסרטני. כלומר, הנוגדן מסוגל לזהות את המטרה שעליו להשמיד - חלבון שמופיע ביתר, כלומר בצורה מוגברת, על מעטפת התא הסרטני, אבל אינו מופיע או מופיע בצורה בולטת פחות על גבי תאים נורמליים.

הנוגדן נקשר אל המטרה בתא הסרטני, כפי שמפתח נכנס לחור המנעול, ואז מתחיל להשמידה. ההשמדה נעשית באמצעות חלקו הפנימי של החלבון שנוצר מהנוגדן המוחדר לתא. החלק הפנימי כולל גורמים המעוררים את תאי ה-T לפעול ולהשמיד את התא הסרטני. המפגש בין תאי ה-T המהונדסים גנטית לתא הסרטני גורם להתחלקות תאי ה-T באופן שמגביר את הפעילות האנטי־סרטנית באמצעות גידול ב"צבא" שגייסה המערכת החיסונית לטובת המלחמה בתאים הסרטניים.

תהליך ההנדסה הגנטית נמשך שבועיים. התהליך כולל בשלב הראשון "קציר" של תאי T מדמו של החולה, הנדסה גנטית של תאים אלה כך שיבטאו אחד משתי משפחות של קולטנים ספציפיים לתאים סרטניים, ריבוי של תאי ה-T המהונדסים, ולבסוף החדרה באמצעות עירוי של התאים המהונדסים לגופו של החולה.

כך פועלת השיטה של קייט פארמה
דה מרקר

לדברי גאולה שוורץ, אנליסטית בכירה בקרן ספרה גלובל הלת'קר, הצלחתה של קייט לבצע הנדסה גנטית של תאי מערכת החיסון - כך שיבטאו הן קולטנים היברידיים מסוג CAR שתוקפים מטרות על גבי המעטפת של התא הסרטני, והן קולטנים מסוג TCR המזהים ותוקפים חלבונים בתוך התא הסרטני - מקנה לטכנולוגיה של קייט יתרון משמעותי, שכן 80% מהמטרות לטיפול בגידולים סרטניים נמצאות בתוך התאים.

המוצר המוביל של קייט הוא KTE-C19, המיועד לטיפול בחולי סרטן דם מסוג DLBCL, שהוא תת־הסוג הנפוץ ביותר של מחלת סרטן הדם מסוג Non Hodgkin שבה מאובחנים 70 אלף אמריקאים מדי שנה. קייט ביצעה בתאי ה-T של החולים במחלה שינוי גנטי, כך שיבטאו קולטנים לחלבון CD-19 שיש לו ביטוי מוגבר על שטח התאים הסרטניים בחולי DLBCL.

ואולם, שכפי שמדגיש פרופ' אשחר, הטכנולוגיה שפיתח עם ד"ר רוזנברג אינה מוגבלת לתת־סוג מסוים של מחלות סרטן של תאי הדם הלבנים, כמו לימפומה ולוקמיה. "כיום אני עובד במכון ויצמן ובמעבדה בבית החולים איכילוב כדי לפתח טכנולוגיה לגידולים מוצקים, ויש כמה רעיונות טובים כיצד לבצע זאת", אומר פרופ' אשחר.

תוצאות יוצאות דופן

הטכנולוגיה פורצת הדרך של קייט פארמה הניבה עד כה תוצאות יוצאות דופן בניסוי קליני בשלב 1/2 בחולים שסובלים מסרטן דם מסוג DLBCL וטופלו ב-KTE-C19. הממצאים הבולטים של הניסוי היו היעלמות מוחלטת של כל שריד למחלה בשמונה מתוך 13 חולים שטופלו, ונסיגה חלקית אצל ארבעה מתוך 13 המטופלים. שבעה מהמטופלים שהשתתפו בניסוי עברו קודם טיפול כימותרפי שנכשל, והמחלה חזרה. שיעור התגובה האובייקטיבי לטיפול - שהוא שיעור המטופלים שחוו נסיגה מוחלטת במחלה או ירידה של 50% לפחות במדדי המחלה והיעדר אתרים חדשים של המחלה - הגיע ל-92%.

ד"ר חגי שור, מדען ראשי בקרן ספרה גלובל הלת'קר, והאנליסטית שוורץ מציינים כי התוצאות של קייט חריגות באיכותן - הן משום שתרופה נחשבת פעילה, אם שיעור התגובה לה הוא 40%, והן משום שמשך התגובה של המטופלים לתרופה מגיע עד 44 חודשים. לדבריהם, זהו צעד בכיוון הנכון להפוך את הסרטן ממחלה קטלנית למחלה כרונית. ד"ר שור ושוורץ מדגישים כי KTE-C19 תהיה אופציה טיפולית שלישית לחולים שלא הגיבו לטיפולים סטנדרטיים, כמו כימותרפיה, בין השאר, בגלל עלותה הגבוהה.

ד"ר שור מציין כי הטכנולוגיה של קייט וחברות אחרות בתחום האימונותרפיה, כמו נוברטיס, ג'ונו ובליקום, אינה נטולת סיכונים ותופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי הבולטות היא הפרשה גבוהה של ציטוקינים, הורמונים של מערכת החיסון, כתוצאה מהפעלת מערכת החיסון באמצעות תרופות. רמה גבוהה של ציטוקינים, המכונה "סערה ציטוקינית", עלולה להביא לתגובות כמו תת לחץ דם ואגירת נוזלים בריאות עד כדי מוות.

סיכון נוסף הוא התפתחות מוטציות של תאי סרטן נטולות חלבון שהן מטרה לקולטן הספציפי שמפתחות קייט ודומותיה. סילוק החלבון ממעטפת התא הסרטני תהפוך את התרופות ללא־יעילות. לדברי ד"ר שור, תעשיית התרופות מטפלת בסיכון זה, אבל צנרת הפיתוח אינה כה מתקדמת, ולכן חשש זה קיים.

אריה בלדגרין
UCLAJCCC - מתוך ערוץ ה

העסקה עם אמג'ן

הטכנולוגיה של קייט פארמה זכתה השבוע לתוקף משמעותי, כאשר החברה חתמה על הסכם שיתוף פעולה מחקרי ומסחרי בשווי של עד 585 מיליון דולר עם ענקית הביוטכנולוגיה, אמג'ן, הנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של 119 מיליארד דולר. שיתוף הפעולה מבוסס על פיתוח הדור הבא של תרופות בטכנולוגיית CAR T הנשענת על הטכנולוגיה שפיתחה קייט פארמה (eACT) להנדסה גנטית של תאים במערכת החיסון של החולה עצמו, ועל החלבונים שזיהתה אמג'ן כיעדים לפיתוח תרופות. אמג'ן תספק לקייט פארמה חלבונים שזיהתה כיעד לפיתוח תרופות נגד סרטן, וקייט תשתמש בטכנולוגיה וביכולות הייצור שלה כדי לבצע את הניסויים הפרה־קליניים. כל אחת מהחברות תהיה אחראית לפיתוח הקליני של המולקולות שתבחר כמועמדות לתרופות נגד סרטן.

כחלק מההסכם, קייט פארמה תקבל מקדמה של 60 מיליון דולר מאמג'ן ומימון לכל הוצאות המו"פ הקשורות בשת"פ המחקרי, עד להגשת בקשה לשיווק. קייט תהיה זכאית לתשלום של עד 525 מיליון דולר בעבור עמידה באבני דרך של אישורים רגולטוריים ויעדי מכירות, וכן לתמלוגים בשיעור חד־ספרתי עד דו–ספרתי ממכירות התרופות שתפתח אמג'ן. אמג'ן תהיה זכאית לתשלום של עד 525 מיליון דולר בעבור עמידה באבני דרך ותמלוגים חד־ספרתיים מדורגים ממכירות מוצרים על ידי קייט.

שלשום זכתה קייט ברוח גבית, כאשר סוכנות התרופות האירופית נתנה לתרופה KTE-C19 מעמד תרופת יתום לטיפול בסרטן דם מסוג DLBCL, כשנה לאחר שקייט זכתה במעמד זה מה-FDA. מעמד זה, המקנה לקייט בלעדיות של עשר שנים לאחר קבלת אישור השיווק של התרופה, נועד לתמרץ חברות לפתח תרופות הפוגעות בפחות מחמישה איש מתוך עשרת־אלפים באירופה, ללא טיפול זמין אחר משביע רצון.

המרוויח הגדול מהעלייה המסחררת במניית קייט פארמה הוא פרופ' אריה בלדגרין, יו"ר ומנכ"ל החברה. פרופ' בלדגרין, המשמש גם דירקטור בטבע, מחזיק ב-6.4 מיליון מניות, שהם 15.7% מהחברה, בשווי של 464 מיליון דולר. בלדגרין מימש באפריל 2014 אופציות ל-2.4 מיליון מניות במחיר של 1.13 דולרים למניה ובתמורה כוללת של 2.7 מיליון דולר. מניות אלה שוות כיום 175 מיליון דולר.

מרוויחה גדולה נוספת היא קרן פונטיפקס שייסד אלי הורביץ המנוח, לשעבר יו"ר ומנכ"ל טבע. פונטיפקס, הנמצאת תחת ניהולם של רן נוסבאום ותומר קריב, חתנו של הורביץ, מחזיקה ב-2.2 מיליון מניות קייט פארמה, שהם 5.3% מהחברה, בשווי של 160 מיליון דולר, לאחר שהשקיעה בהן מיליוני דולרים בודדים. קרן אלטה מחזיקה ב-2.9 מיליון מניות, שהם 7% מהחברה, בשווי של 213 מיליון דולר, ודייויד בונדרמן, דירקטור בקייט פארמה, מחזיק ב-2.4 מיליון מניות, שהם 5.7% מהחברה, בשווי של 175 מיליון דולר.

מרוויחה מפתיעה - הן בגלל זהותה והן משום שבתקופה האחרונה רווח לא היה שם נרדף לקבוצה - היא קרדן ישראל, הנמצאת בשליטתם העקיפה של יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר. קרדן מימשה 180 אלף מניות של קייט פארמה בסוף 2014 בשווי של 10 מיליון דולר וברווח של 21 מיליון שקל. בעקבות המכירה, ירדה אחזקתה של קרדן ישראל ל-225 אלף מניות בשווי של 16.34 מיליון דולר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#