ההלוואה שלאומי קיבל עליה פרס יוקרתי בלונדון נהפכה להסדר חוב - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההלוואה שלאומי קיבל עליה פרס יוקרתי בלונדון נהפכה להסדר חוב

לפני שנתיים העניק מגזין המימון הבינלאומי Project Finance פרס ללאומי על הלוואה שהעניק לאדלטק הישראלית וזורלו הטורקית להקמת שתי תחנות כוח. חשש לקושי בפירעון החוב אילץ את המלוות לגבש מול לאומי ושותפיו למתן ההלוואה הסדר חוב - מהגדולים ביותר בענף האנרגיה המקומי

2תגובות

בחדרים של חטיבת הנדל"ן והאשראי הבינלאומי של לאומי, המנוהלת על ידי יואל מינץ, נסגר לפני שבוע וחצי אחד מהסדרי החוב המורכבים, הגדולים והחריגים שהיו בענף התשתיות והאנרגיה בישראל. מדובר בשינוי של תנאי הלוואה בהיקף של כ–1.1 מיליארד שקל שניתן על ידי קונסורציום המממנים בראשות לאומי לחברות אדלטק הישראלית שבשליטת אורי אדלסבורג, ולשותפתה הקונצרן זורלו הטורקית, שהעמידו לצורך הקמת שתי תחנות הכוח הון עצמי של כ–250 מיליון שקל.

המימון ניתן לשתי החברות ב–2012 לצורך הקמתן של תחנות כוח פרטיות על ידי רמת נגב אנרגיה ואשדוד אנרגיה, מקבוצת אדלטק, במפעלים מכתשים ואגן כימיקלים מקבוצת אדמה (לשעבר מכתשים אגן) שבשליטת כמצ'יינה הסינית ודיסקונט השקעות (דסק"ש). הצורך בביצוע ההסדר הגיע אחרי שהשותפים משכו כבר כ–700 מיליון שקל מהחוב שהועמד להם, ונוצר על רקע חוסר ודאות רגולטורי - שינויים הצפויים בתעריפים של שירותים נלווים בשוק החשמל הפרטי - וכן על רקע חריגה בעלויות הקמה וחשש מהפרה של קובננטים (אמות מידה פיננסיות) של תנאי ההלוואה.

לאומי היה זה שאירגן את הסינדיקציה של המלווים שנתנה את ההלוואה לתקופה של כ–18 שנה, החל מהפעלה מסחרית של התחנות שצפויה להתחיל לקראת סוף המחצית הראשונה של 2015. מלבד לאומי נכללים בקונסורטיום גופים מוסדיים כמו כלל ביטוח, מנורה מבטחים ופסגות. חלקה של כלל ביטוח דומה לזה של לאומי, בעוד שחלקן של מנורה ופסגות נמוך יותר.

עופר וקנין

בגין המימון לשתי תחנות הכוח, לאומי (יחד עם שאר המממנים) אף קיבל בתחילת 2013 בטקס חגיגי בלונדון את הפרס Power Deal of the Year, שמעניק מדי שנה המגזין הבינלאומי Project Finance Magazine - במסגרת האירוע שבו צוינו עסקות המימון הבולטות שנעשו באירופה ב–2012. מי שייצג את המממנים בטקס אז היה אורי גולדשטיין, ראש סקטור התשתיות בחטיבה לנדל"ן ואשראי בינלאומי בלאומי, והוא היה זה שהוביל בשנה האחרונה את המגעים לגיבוש ההסדר, שלא כלל מחיקת חוב ושיפר את מצב המלווים.

בינואר 2014 ביקשה אדלטק, המנוהלת על ידי דורון עזרא, וחברת זורלו, לבצע משיכה של כ–80 מיליון שקל מתוך קופת החוב - ונענתה בחיוב על ידי המממנים, אבל אלה היתנו זאת במתן ערבות אישית על ידי החברות והבעלים. זאת, בעקבות שינויים רגולטוריים שהפחיתו את רכיב הייצור בתעריף שנקבע עבור התחנות בכמה אגורות, שיגרמו לפגיעה בהכנסות הצפויות של התחנות המוקמות.

התחנות של אדלטק וזורלו אינן היחידות שצפויות להיות מושפעות מהשינויים הרגולטוריים, שאת משמעותם המלאה עדיין לא ניתן לכמת, אך הן היו הראשונות שנכנסו לסחרור. כך, בלאומי זיהו את הבעיה בהחזר החוב, והחלו במגעים מול הבעלים כדי לשפר את מצבם של המלווים. בסופו של דבר - לאחר מגעים ממושכים - ההסדר שגובש כולל תרומה של הבעלים בהיקף מצטבר שעשוי להגיע לכ–300 מיליון שקל ואף יותר.

בשלב הראשון, הבעלים הזרימו לתוך שתי חברות הפרויקטים כ–50 מיליון שקל במזומן, וכן נתנו התחייבות לקחת על עצמם את יתרת עלויות ההקמה, הכוללות בין השאר ביצוע של עבודות רכישה של ציוד וחלקי חילוף ותוספת כוח אדם. בנוסף לכך החוב הפך מנון־ריקורס, כפי שמקובל במימון פרויקטים מסוג זה למימון ריקורס (כלומר עם זכות החזרה של הבעלים) של החברות והבעלים של הפרויקטים, וכן ניתנו כביטחונות נכסים אישיים וציוד של הבעלים ושל חברות הפרויקטים. בתמורה - הממנים יתגמשו בריבית, במועדים להחזר הקרן והריבית האמורים להסתכם בכ–100 מיליון שקל בשנה במשך 18 שנה וכן בסוגיות נוספות.

אורי אדלסבורג
עופר וקנין

מדובר בהקמה של שתי תחנות כוח פרטיות בשיטת הקו־גנרציה. האחת, שהספקה כ–120 מגה־ואט, מוקמת על ידי רמת נגב אנרגיה במתחם מפעל מכתשים שברמת חובב, והשנייה, שהספקה כ–55 מגה־ואט, מוקמת על ידי אשדוד אנרגיה במפעל אגן כימיקלים.

התחנות הללו מוקמות על ידי הקבלן M+W Israel. במקור תוכנן כי התחנות יחלו לפעול באופן מסחרי החל במחצית השנייה של 2014. אדלטק, שבשליטת יוסף אדלסבורג, פועלת בתחום הייזום וההקמה של תחנות כוח פרטיות לייצור חשמל המופעלות בגז טבעי. כמו כן פעילה אדלטק גם בתחומי התשתיות והנדל"ן. אדלטק וזורלו שותפות גם בהקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד, וכן צפויות להקים שתי תחנות כוח נוספות בטכנולוגיית הקו־גנרציה - סולאד אנרגיה, תחנת כוח בהספק של 77 מגה־ואט בחצר מפעל CHS ישראל (לשעבר סולבר) ות.מ.ר אנרגיה, תחנת כוח בהספק של 160 מגה־ואט בחצר מפעל חיפה כימיקלים במישור רותם.

בעיית החוב בפרויקטי ייזום החשמל הפרטי של אדלטק היא כאמור מנת חלקם של יתר מיזמי החשמל הפרטי במשק. הבעיה נוצרה כתוצאה מהאי ודאות הרגולטורית שאופפת בימים אלה את ענף החשמל כולו - הן לקראת הכרזה על מודל סחר חדש בשוק החשמל, והן לקראת קיזוז צפוי בתשואות מיזמי החשמל הפרטי.

הכוונה היא לתוספת תשלום שבה יחויבו יצרני החשמל הפרטי, ותיגרע מתעריף ייצור החשמל שהם גובים מלקוחותיהם - כלומר תקזז מיידית את תשואותיהם בפרויקטים. הכוונה היא לחיוב המיזמים הפרטיים ב"עלויות מערכתיות" - קרי עלויות גיבוי ואחרות הכרוכות בהפעלת מערכת החשמל הארצית, ושבהן נשא עד כה מונופול חברת החשמל לבדו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#