נייר חדרה עשויה לצאת מהפעילות בטורקיה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נייר חדרה עשויה לצאת מהפעילות בטורקיה

לאחר הפסד של 207 מיליון שקל בטורקיה, עשויה החברה להיפרד משוק החיתולים במדינה

5תגובות

2014 לא היתה השנה של לן בלווטניק, לפחות לא בבורסה בתל אביב. קצת יותר משנה לאחר שהשלים את הצעת הרכש למניות כלל תעשיות והפך אותה לפרטית - נחתכו המחירים של שתיים מהאחזקות החשובות של הקבוצה. כלל ביוטכנולוגיה (56.6%) איבדה 65% משווייה מאז הצעת הרכש, ונייר חדרה (59.1%) השילה 67% מאז. גם מצב מונופול המלט נשר, שכלל תעשיות שולטת (75%) בו בעקיפין, הורע, כשהחברה התחייבה למכור את מפעל המלט בהר־טוב ולהוריד את מחיר המלט ב–2%.

נייר חדרה, שמנוהלת בידי מומו לירן, שונה משתי האחזקות העיקריות משני היבטים חשובים: היא ממונפת ופועלת בשוק מתכווץ ותחרותי. פרסום תוצאותיה הכספיות של החברה לרבעון השלישי היה ציון דרך בהידרדרות החברה. מניית החברה איבדה מאז 45%, והורחקה ממדדי המניות ת"א 75 ות"א 100; מה שהחמיר את הנפילה. נייר חדרה נסחרת בשווי של 347 מיליון שקל, שנמוך ב–51% מהונה העצמי. הדבר משקף את ההערכה בשוק ההון, כי החברה תמשיך להפסיד בעתיד הנראה לעין ותמשיך לבצע הפחתות לירידת ערך נכסיה, כפי שעשתה ברבעון השלישי.

החברה תתקשה למחזר את החוב

נמרוד גליקמן

האג"ח של החברה לטווח קצר נסחרות עדיין בתשואות סבירות, אבל התשואה על איגרת החוב הארוכה מסדרה 6, בעלת משך חיים ממוצע של 5.5 שנים, נסקה מאז הורחבה הסדרה ב–150 מיליון שקל בתחילת אוקטובר 2014 - מרמה של 5.5% ל–7.18% בסוף השבוע שעבר. ההפסד הצורב למשתתפים בהנפקה לפני שלושה חודשים, והחששות הגוברים בשוק ההון ליכולת הפירעון של החברה בטווח הבינוני -יקשו על החברה אם תנסה למחזר את החוב ולהאריך את המח"מ שלו.

הלחץ הגובר על ניירות הערך של החברה גורם להנהלת נייר חדרה להאיץ את תוכנית ההתייעלות של החברה. עד כה מכרה נייר חדרה 57 דונם באזור התעשייה בחדרה תמורת 66 מיליון שקל. לאחרונה שינתה נייר חדרה את המתווה למכירת החברה הבת, שאמורה להקים תחנת כוח בטכנולוגיית קוגנרציה בהספק של 120 מגה־ואט, כך שעתה מנוהל מו"מ למכירת הבעלות המלאה בה לחברת משאב, ולא 50.1% כפי שתוכנן קודם.

משאב, בעלת השליטה במונופול נשר, תהיה מסוגלת לשלם לנייר חדרה במזומן עבור מניות החברה הבת וטורבינת הקיטור שתקבל ממנה, ובכך תשפר את נזילות החברה. העברת הפרויקט במלואו למשאב תחסוך לנייר חדרה את הצורך לגייס הון כדי לממן את חלקה בהשקעה של 500–600 מיליון שקל בהקמת התחנה. בנוסף, אם תעמוד משאב בלוח הזמנים עשויה נייר חדרה ליהנות בעוד שנתיים מחיסכון בהוצאות החשמל והקיטור, שמוערך ב–20–25 מיליון שקל בשנה.

מהלכי ההתמקדות נמשכו ביום חמישי שעבר, כשנייר חדרה מכרה את הבעלות בחברת גרפיטי תמורת 48 מיליון שקל, כנראה לחברת קרביץ. מכירת הפעילות, שהסבה הפסדים לנייר חדרה עד ששווייה המאזני הגיע למינוס 29 מיליון שקל, עשויה להיות יריית הפתיחה למהלכים משמעותיים יותר, שמטרתם יציאה מפעילויות מפסידות והתמקדות בפעילותה הרווחית של החברה הבת חוגלה קימברלי, וכן בהחזרת הפעילות בתחום נייר האריזה לרווח.

על פי הערכות, החברה הבת חוגלה קימברלי (49.9%) עשויה לצאת מפעילותה בשוק החיתולים החד־פעמיים וההיגיינה הנשית בטורקיה באמצעות החברה הבת KCTR (Kimberly Clark Turkey) - שוק שבו השקיעה 180 מיליון דולר עד כה. החלטה זו משתלבת בהחלטת קימברלי קלרק, בעלת השליטה בחוגלה קימברלי, באוקטובר 2014 לחסל את מרבית פעילותה בשווקים במערב ובמרכז אירופה לאחר 20 שנה של תחרות קשה בפרוקטר אנד גמבל, ולהתרכז בשווקים מהירי צמיחה, כמו ברזיל וסין.

החברה הנכדה הטורקית החלה לפעול ב–1999 מתוך כוונה לנגוס בנתח שוק מהותי משוק שנמצא אז בחיתוליו ובמדינה של 82 מיליון איש - כמעט פי 10 מאשר בישראל. התקוות לא התממשו. KCTR מחזיקה בנתח כמעט שולי של 6.2% (נכון ל–2013) בשוק החיתולים החד־פעמיים, נמוך דרמטית מהמתחרה העיקרית על השליטה בשוק העולמי פרוקטר אנד גמבל (45%) ונמוך אף מהמתחרה המקומית, Hayat Kimya (17.4%). מצב KCTR בשוק מוצרי ההיגיינה הנשית באמצעות מותג Kotex טוב יותר. החברה מחזיקה בנתח של 13.7% מהשוק הטורקי, ומפגינה צמיחה עקבית בו. KCTR מפעילה מפעל באיסטנבול בעל כושר ייצור של 990 מיליון חיתולים בשנה ו–350 מיליון מוצרי היגיינה נשית בשנה. המפעל, שפעל ב–2013 ב–90% מקיבולתו, מעסיק 318 עובדים.

לנוכח הכישלון לחדור לשוק הטורקי והפיחות בשער הלירה הטורקית, נאלצה KCTR להפחית פעמיים את יעד התוכנית הרב־שנתית למכירות ב–2015–2016 - מ–300 ל–230 ולאחרונה ל–213 מיליון דולר. ב–2013 הסתכמו המכירות ב–114 מיליון דולר.

חלקה של נייר חדרה (49.9%) בהפסדי KCTR הסתכמו מתחילת 2007 ב–208 מיליון שקל. בנוסף, נאלצת חוגלה קימברלי להעמיד ערבות של 46 מיליון דולר, סכום שנייר חדרה יכלה למצוא לו שימוש בימים אלו, בגין תביעות של שלטונות המס הטורקיים לתשלום מע"מ ומס הכנסה בגין כספים שנאלצה חוגלה קימברלי להזרים ל–KCTR, שלטענת שלטונות המס הטורקיים, שיקפו מכירת קניין רוחני מהחברה הטורקית לחוגלה קימברלי.

שוק מהותי לא פחות שנייר חדרה עשויה לבחון את המשך פעילותה בו הוא שוק ניירות הכתיבה וההדפסה ("נייר לבן"). שוק זה נפגע מהמגמה העולמית של ירידה בביקוש למוצרי נייר, וכתוצאה מכך חלה ירידה כמותית במכירות החברה וירידה במחיר המכירה. זאת עקב ירידה במחיר המכירה באירופה מ–4,100 שקל לטונה בתחילת 2011 ל–3,400 שקל לטונה.

ירידה נמשכת במכירת הנייר הלבן

נייר חדרה ספגה בין 2011 ל–2013 ירידה של 17% בכמות הנמכרת של נייר לבן מייצור עצמי, והחברה מייצרת ב–25% מתחת לכושר הייצור הפוטנציאלי שלה. מגזר ניירות הכתיבה וההדפסה רשם הפסד תפעולי של 110 מיליון שקל במחזור של 932 מיליון שקל מתחילת 2013, כולל הפרשה של 32 מיליון שקל ברבעון השלישי לירידת ערך המכונה לייצור ניירות כתיבה והדפסה. היות שמגמת הירידה בביקושים לניירות כתיבה והדפסה אינה צפויה להשתנות מהותית בעתיד הנראה לעין, עשויה נייר חדרה לבחון את האפשרות לצאת גם מפעילות זו הרשומה בשווי מאזני של 273 מיליון שקל, לאחר ההפחתה ברבעון השלישי של 2014.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#