תביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברה לישראל ב-110 מיליון דולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברה לישראל ב-110 מיליון דולר

התובעים מתבססים על הערכה של ד"ר חיים קידר־לוי שקבע כי שווי ההון העצמי של צים הוא 282 מיליון דולר, 
וטוענים שחברי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון ניהלו את המגעים להסדר החוב בצים משיקולים זרים

3תגובות

הסדר החוב של צים, בהיקף של 3.4 מיליארד דולר, שאושר ביולי 2014, עורר את הרושם שהחברה לישראל השתחררה סוף סוף מהשקעה שהסבה לה הפסד של 1.25 מיליארד דולר. ואולם מאז הוגשה בקשה לתביעה נגזרת בשל נזקים שנגרמו לחברה לישראל משום שהתנאי להשתתפותה של החברה לישראל בהסדר החוב - ביטול מניית הזהב שיש למדינה בצים - לא התקיים.

אתמול הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגזרת נוספת נגד גדעון לנגהולץ, זהבית כהן, עודד דגני, ומיכאל בריקר, חברי ועדה מיוחדת של דירקטוריון החברה לישראל, שמונתה לנהל את המגעים מטעם החברה לישראל בעניין תנאי החוב ותבחן את כדאיותו, וכן נגד חברת טריגר פורסייט שנתנה חוות דעת בנוגע לשווייה של צים לאחר הסדר החוב.

בלומברג

התובעים מבקשים מבית המשפט לקבוע כי חברי הועדה המיוחדת הפרו את חובת הזהירות כלפי החברה, ואת חובת האמונים כלפיה, בכך שפעלו בקביעת ואישור תנאי הסדר החוב של צים מתוך שיקולים זרים. התובעים מבקשים לחייב את חברי הועדה המיוחדת לשלם לחברה לישראל סכום של 110 מיליון דולר, שהם הנזקים שנגרמו לה בגין הפרת חובות האמון כלפיה. עוד מבקשים התובעים, שבית המשפט יקבע שטריגר פורסייט סייעה והשתתפה ביודעין בהפרת חובות האמון של חברי הועדה המיוחדת כלפי החברה לישראל.

התובעים, שמואל בוקסר וגיא אלוני, בעלי מניות בחברה לישראל באמצעות עורך הדין עידן איידן ממשרד איידן תירוש ושות', טוענים שהוועדה המיוחדת מונתה רק לאחר שכבר גובשה עמדת החברה לישראל וכשישה חודשים לאחר שהחלו המגעים להסדר החוב, וגם לאחר מינויה נמנעה הוועדה המיוחדת מהפעלת שיקולי דעת עסקי סביר. לטענת התובעים, בתוך פחות מחודש ממינוי הוועדה כבר הוגשה לנושי צים הצעה למתווה הסדר שמבוסס על נכונות החברה לישראל להזרים 200 מיליון דולר, כנגד הקצאה של 40% ממניות צים לאחר ההסדר. יתרה מזו: רק לאחר שהחברה לישראל הגיעה להסכמה עקרונית על הזרמת 200 מיליון דולר לצים, תמורת 32% ממניותיה, מינתה הוועדה המיוחדת את טריגר פורסייט כיועץ פיננסי מטעמה, על מנת שתבחן את שווי צים בהתאם לתוכנית העסקית שגיבשה הנהלתה.

בלומברג

במלים אחרות, טוענים בוקסר ואלוני, תחת לפעול באופן מיודע בזמן אמת תוך שימוש בייעוץ פיננסי כדי לשפר את כוח המיקוח במו"מ עם צים ונושיה, הועדה המיוחדת ביכרה לעשות שימוש בחוות דעת ההוגנות כחותמת גומי בלבד. זאת, תוך ניסיון להצדיק מחיר שנקבע מראש - ללא כל בסיס רציונלי או ניתוח מעמיק. התובעים מבקשים להטיל אחריות אזרחית על חברת טריגר פורסייט, שסייעה לטענתם, והשתתפה בהפרת חובת האמון של הוועדה המיוחדת כלפי החברה. התובעים מסתייעת בחוות דעת של ד"ר חיים קידר־לוי בנוגע לנזק הנטען שנגרם לבעלי מניות החברה לישראל, בעקבות אימוץ חוות דעתה של חברת טריגר פורסייט על שווי ההון העצמי של חברת צים. טריגר קבעה ששווי ההון העצמי של צים הוא 659 מיליון דולר - לאחר השקעתה של החברה לישראל בהיקף של 200 מיליון דולר.

קידר־לוי קובע, שבעבודתה של טריגר פורסייט נפלו שגיאות חישוב, והנחות בלתי סבירות שגרמו להערכת יתר של שווי ההון העצמי בחברה ב–377 מיליון דולר, כך שלהערכתו שווי ההון העצמי של צים אינו עולה על 282 מיליון דולר ולכן הזרמת 200 מיליון דולר אמורה היתה להעניק להם 70.9% ממניות צים, ולא 32% או לחלופין, בתמורה להקצאת 32% ממניותיה של צים היתה החברה לישראל צריכה להזרים לצים 90 מיליון דולר בלבד.

הפער בין הסכום שהוזרם בפועל (200 מיליון דולר) לבין הסכום שהיו אמורים להזרים (90 מיליון דולר) הוא הסכום שהתובעים מבקשים מבית המשפט לחייב את חברי הוועדה המיוחדת של דירקטוריון החברה לישראל להשיב לחברה. קידר־לוי מונה בין הטעויות שנפלו לטענתו בעבודתה של טריגר פורסייט את התייחסותה למלוא המזומנים שיהיו בקופתה של צים לאחר ההסדר (230 מיליון דולר) כנכסים עודפים לצורך חישוב הפער בין השווי הכלכלי של ההון העצמי של החברה. לטענתו, כל דירקטור סביר אמור היה להבין שלא ניתן לקיים את פעילות השוטפת של צים ללא מזומנים. לדבריו, הדירקטורים אמורים היו להכיר את מאזנה של צים ולדעת מהי רמת המזומנים ששימשה בפועל את תפעולה השוטף - בעיקר לנוכח התנודתיות החריפה בענף הספנות. לטענתו, לפי התנאים המפורשים בהסדר יתרת המזומן המינימלית הנחוצה לצים היא 187 מיליון דולר, כך שניתן להתייחס באופן דחוק ל-43 מיליון דולר בלבד כאל נכסים עודפים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#