השפעת מליסרון 
על ישראל ביתנו - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השפעת מליסרון 
על ישראל ביתנו

העברת תקציבים למטרה ראויה הנעשית מתוך אינטרס מושחת לא תעמוד בפני החוק

תגובות

הפרשה שכונתה "הרצת האג"ח של מליסרון", הגיעה בשבוע שעבר לסיומה בבית המשפט העליון בפסק דין ארוך ומפורט של השופט אליקים רובינשטיין; פסק הדין קיבל אפס תהודה. כך הם פני הדברים, כאשר מסביב חקירות השחיתות יהום הסער. כדאי להתעכב על פסק דין זה, מכיוון שתהיה לו משמעות גם לגבי פרשות עתידיות ואפילו לגבי "פרשת ישראל ביתנו".

תיק מליסרון עסק בהרצת שער האג"ח של מליסרון לקראת הנפקתן. השופט הכלכלי חאלד כבוב הרשיע בעבירות מניפולציה בניירות ערך את מנהל הכספים של קבוצת עופר שנחשב "מספר 2" בקבוצה, גולן מדר, את הסוחר אליהו העליון ואת החברות הפרטיות עופר השקעות ועופר פיתוח. השופט זיכה את מנכ"ל מליסרון, אבי לוי, מחמת הספק וכמו כן זיכה את מליסרון. בשבוע שעבר אישר השופט רובינשטיין את ההרשעות. נוסף על כך, קיבל השופט את ערעור הפרקליטות על זיכויה של מליסרון והרשיע אותה.

ככלל, פסיקתו של השופט רובינשטיין מתאפיינת בדגש על התנהגות בתום לב. כך גם במקרה זה. מדר הורשע בכך שלקראת ההנפקה, בסוף 2009, העביר הוראות לעליון לבצע פעולות במסחר שנועדו להעלות את שער נייר הערך. השיחות המרשיעות היו מוקלטות.

כפי שתמיד קורה בעבירות כלכליות, טענת ההגנה המרכזית של מדר היתה כי המטרה העיקרית ברכישות האג"ח של מליסרון היתה "כלכלית לגיטימית". בעבר, כאשר נאשם הוכיח שלפעילותו היו כמה מטרות, גם חוקיות וגם פליליות, נהגו בתי המשפט להרשיע רק כאשר המטרה הפלילית היתה עיקרית.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

בתיק זה השופט רובינשטיין מחדש: "בעיניי ובמובהק, אין חשיבות ממשית לשאלה, אם היתה לפעולה גם מטרה לגיטימית. זיהום הפעולה על ידי המטרה המרמתית מגבש את היסוד הדומיננטי של השפעה בדרכי תרמית. כאשר פרט משפיע על השער בדרכי תרמית — ועושה זאת כדי להשפיע על השער בדרכי תרמית — הוא פוגע בתקינותו של שוק ההון, הוא מעוות את המידע הגלום בו על מנת לייצר רווח מלאכותי ותוך פגיעה בהגנתם של המשקיעים על סוגיהם השונים".

אבי לוי מנכ"ל מליסרון
עופר וקנין

רובינשטיין קובע בגישתו התובעת תום לב מפעילי שוק ההון, כי גם אם היתה מטרה כלכלית דומיננטית לרכישת האג"ח, כוונה "תרמיתית" צובעת את כל הפעולה בצבע פלילי. קביעה זו עשויה, במידה מסוימת, להקל על התביעה במשפטו של נוחי דנקנר, הנאשם בהרצת מניות אי.די.בי.

הפרקליטות מתמודדת בתיק דנקנר עם הקושי של היעדר הקלטות מפלילות נגד הנאשם הבכיר בתיק. הראיות נסיבתיות. הפרקליטות טוענת שלדנקנר היה מניע בהרצת המניות — להציל את שליטתו באי.די.בי. דנקנר טוען שההנפקה היתה מכורה ל"חברים", ולכן לא היה לו מניע להריץ. אם ישתכנע בית המשפט בכך שהמניע לא היה כלכלי בלבד, מצבו של דנקנר יורע.

לעמדת רובינשטיין הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז, שהוסיפה אמירה חשובה על רקע חקירות השחיתות של הימים האחרונים. נניח למשל שהחשודים ב"פרשת ישראל ביתנו" יטענו כי המטרה העיקרית של מעשיהם היתה חוקית — להעביר תקציבים לעמותות ופעילויות שונות.

השופטת ברק-ארז אומרת: "נשווה בדעתנו מצב שבו בעל תפקיד ציבורי מבצע מינויים של אנשים המקורבים אליו פוליטית, על מנת לקדם את האינטרס העצמי שלו. הפסול שבמעשה אינו 'מתאפס', אך משום שהוא בחר אנשים שהם טובים ומתאימים להכרתו ובה באותה עת גם מקורבים אליו פוליטית. עצם העובדה שבחירת האנשים הטובים והמתאימים הוגבלה למעגל הפוליטי הרלוונטי מניחה, לכאורה, בסיס לכך שמדובר במעשה פסול".

כך גם במקרה של העברת תקציבים למטרה ראויה, הנעשית מתוך אינטרס מושחת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#