"1.5 טריליון דולר יהיו פנויים לרכישות בענף התרופות העולמי ב-5 השנים הקרובות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"1.5 טריליון דולר יהיו פנויים לרכישות בענף התרופות העולמי ב-5 השנים הקרובות"

דורון ברין ודייויד מאנו מקרן ספרה גלובל הלת'קר מעריכים בראיון ל–TheMarker שהמגמה החיובית בתעשיית הפארמה העולמית תימשך ב–2015, אבל "נסתפק בתשואות דו־ספרתיות צנועות" ■ "אחד הכוחות שיניעו את התעשייה — המקורות הכספיים הכמעט אינסופיים לרכישות"

4תגובות

 2014 היתה עוד שנה טובה לתעשיית הפרמצבטיקה. מדד חברות התרופות של בורסת ניו יורק (DRG) עלה ב–15% מתחילת השנה, מדד חברות התרופות של S&P 500 צמח ב–20.5% והמדד העולמי של חברות התרופות שמפרסמת בלומברג סיים את השנה כשהוא גבוה ב–22% מאשר בתחילתה — כשהם מכים את מדדי המניות הרחבים כמו S&P 500 ודאו ג'ונס, שעלו ב–13% וב–8.9% בהתאמה.

זאת היתה שנה של מיזוגים ורכישות בענף, חלקם בניסיון למצוא מקלט מס וכולם מתודלקים על ידי הריבית האפסית. דייויד מאנו, האנליסט החדש של קרן גלובל הלת'קר ספרה, ודורון ברין, שותף־מנהל בקרן, מעריכים בראיון ל–The Marker שהמגמה החיובית תימשך גם ב–2015.

אחרי כמה שנים טובות של המגזר, מה צפוי לשוק הפארמה בשנים הקרובות?

ברין: "אנחנו אופטימיים ביחס לעתיד תעשיית הפארמה בטווח הארוך בגלל ארבעה גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא ביקוש גדל והולך כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים וההתכנסות של רמת שירותי הבריאות בשווקים המתעוררים לסטנדרטים של הרפואה המערבית. סוכנות המחקר הרפואי IMS מעריכה שתעשיית התרופות הגלובלית תצמח ב–30% בין 2014 ל–2018, כלומר מדובר בתעשייה צומחת, ועל כן ניתן לצפות לעליות ברווחי חברות התרופות ובמחירי המניות שלהן.

דורון ברין
מלי גולדפרב

"הגורם השני הוא המעבר מתרופות כימיות לתרופות ביולוגיות, שמתעצם במהירות. להערכתנו, תרופות הביוסימיליאר (המקבילה לגרסאות הגנריות של התרופות הכימיות) לא יוכלו להיות תחליף לתרופות הביולוגיות המקוריות, לפחות לא בגל הראשון, כך שההשפעה של תחרות גנרית תהיה מתונה בשנים הקרובות. להערכתנו, מספר קטן יחסית של חברות יהיו מסוגלות לייצר תרופות ביוסימיליאר, ובכל הקשור לגנריזציה של תרופות כימיות — אנחנו קרובים לתחתית, כי לא נשארו הרבה תרופות כימיות רבות־מכר שעדיין מוגנות פטנט".

לאיזה רמת מחירים ניתן לצפות כאשר ייכנסו גרסאות ביוסימילאר לתרופות מקור ביולוגיות?

מאנו: "אנחנו מעריכים שהמחירים יירדו ב–20%–30% ובמקרים מסוימים ב–50%, כפי שהיה במקרה של לובנוקס, למניעת קרישת דם, שהיא תרופה לטיפול לזמן קצר ולא תרופה למחלות כרוניות, כמו אנברל והומירה. היצרנים המקוריים ישמרו על נתח שוק, משום שתהליך האישור של תרופות ביוסימילאר יהיה הדרגתי, ומפני שהרופאים יהיו זהירים וימתינו לנתונים נוספים לפני שירשמו תרופות ביוסימיליאר.

אייל טואג

"אנחנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בתחום הקופקסון של טבע. חברת סינת'ון פיתחה מוצר דומה לקופקסון. התרופה של סינת'ון לא תוגדר קופקסון גנרי, וחדירתה לשוק תדמה חדירה של מוצר ביוסימילאר. בינתיים, טבע העלתה טיעונים טובים להדגשת השונות בין התרופות, והצליחה לעכב את אישור התרופה, פרט לאישור שולי בארגנטינה. להערכתנו, ל–FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) יהיה קשה יותר לקבוע זהות ביולוגית, ככל שהתרופות יהיו מסובכות יותר והמאבקים האלה יהיו חלק מהתהליכים בעתיד".

ברין: "הגורם השלישי שיתמוך בצמיחה ארוכת הטווח של תעשיית הפארמה הוא החדשנות. מורי ארקין, יו"ר ועדת ההשקעות של ספרה שהוא בעל ניסיון של עשרות שנים בתעשיית התרופות, אומר שאנחנו בעידן של 'רנסנס אינובטיבי' — ומעולם לא היתה כל כך הרבה חדשנות מרתקת בענף הפארמה כפי שיש כיום".

מיהן המסקרנות מבין החברות שהשיגו פריצת דרך טכנולוגית?

ברין: "בתחום מחלות הסרטן הרשימה כוללת חברות שעוסקות באימונותרפיה, כלומר במניפולציה של מערכת החיסון כך שתתקוף את התא הסרטני. תחום ה–PD1 (תרופות החוסמות את החלבון PD1, שמדכא את מערכת החיסון ומנטרל את יכולתה לתקוף את התא הסרטני בכך שהוא מונע את הפעלת תאי T של מערכת החיסון) היה בכותרות בשנים האחרונות והוא נשלט על ידי חברות גדולות.

"תחום ה–Car-t (חברות שמפתחות תרופות המבוססות על נטילת תאי T של המערכת החיסונית מדמו של החולה, שינוי תאים אלה באמצעות הנדסה גנטית כך שיבטאו קולטנים ספציפיים לסוג מסוים של סרטן — כשעם השלמת השינוי בתאי ה–T, הם מסוגלים לזהות ולחסל את התא הסרטני — ואז החדרת מחדש לחולה בעירוי) מתפתח במהירות ונשלט בעיקר על ידי חברות קטנות כמו קייט פארמה, Bellicum, ג'ונו, סלקטיס וגם ענקית התרופות נוברטיס.

אי־פי

"אנחנו מעריכים שבתחום זה היכולת לשלוט בטיפול ולנטר אותו היא קריטית. לחברות שיצליחו לפתח Suicide Switch, מעין מתג שמפסיק את תהליך הריפוי אם הוא משתבש, יהיה יתרון יחסי. בכמה מקרים, לפני שהחברות למדו למנן ולנטר את התהליך, מטופלים בתרופות המבוססות על הטכנולוגיה הזאת מתו או חוו Cytokine Storm (תגובה של תת־לחץ דם, אגירת נוזלים בריאות כתוצאה משחרור של ציטוקינים, שהם מפעילנים של המערכת החיסונית) — ואז צריך להפסיק את התהליך באמצעות ה–Suicide Switch.

"בתחום הטיפול הגנטי, הרשימה כוללת חברות כמו בלו בירד, Sangamo ו–Celladon. גם כאן האתגר הוא שליטה בתופעות הלוואי שייגרמו כתוצאה משינוי בגן הרלוונטי. ריפוי גנטי מטפל במקור המחלה, ולא בתסמינים שלה. המדע מנסה כבר שנים רבות לפתח את הטכנולוגיה הזאת, אבל החסמים המרכזיים היו תמיד הובלת הגן התקין לתא ותופעות הלוואי החמורות שנגרמו בעקבות השינוי הגנטי. כיום, אנחנו רואים ניצנים לפריצות דרך בתחום.

קצה הקרחון

"הגורם הרביעי שיהיה דומיננטי בשנתיים־שלוש הקרובות הוא מיזוגים ורכישות. אנחנו חושבים שעד עכשיו ראינו רק את קצה הקרחון. להערכתנו, תזרים המזומנים הפנוי של 25 חברות הפארמה המובילות בעולם יסתכם בחמש השנים הבאות ב–1.2 טריליון דולר. מסכום זה יחזרו לבעלי המניות 500 מיליארד דולר בדיווידנדים וברכישות חוזרות. זה מותיר 700 מיליארד דולר שישמשו להערכתנו לרכישת חברות. נוסף על כך החברות בתעשיית התרופות לא ממונפות ולכמה מהן יש עודף מזומנים . כשפייזר קנתה את ווית' הם מינפו את המאזן לשלוש פעמים חוב ל–Ebitda.

"המשמעות היא שההון הפנוי לרכישות הוא 1.5 טריליון דולר, ולכך עוד לא הוספנו מרכיב של תשלום בהקצאת מניות לבעלי החברות הנרכשות. המסקנה היא שיש מקורות כספיים כמעט אינסופיים לרכישות".

במבול המיזוגים והרכישות לא היו עסקות שנראות לכם ככישלון?

ברין: "במרבית עסקות המיזוגים ורכישות, שתי המניות (הרוכשת והנרכשת) הגיבו בעליות — בניגוד למקרה הקלאסי, שבו מנייתה של החברה הרוכשת יורדת. הסיבה היא שהעסקות תורמות מיידית לגידול ברווח למניה של החברה הרוכשת, כך שהתמריץ לעשות את העסקות האלה עצום.

"דוגמה לכך היא העסקה שבה רכשה חברת רוש (Roche) את חברת אינטרמיון (Intermune) תמורת 8.3 מיליארד דולר. אינטרמיון היתה בעת הרכישה חברה עם תרופה אחת בלבד (Esbriet לטיפול במחלת הריאות הקטלנית הנובעת מהצטלקות בריאות וירידה בתפקודן), שמכרה בקצב של 140 מיליון דולר ותיכננה למכור ב–300 מיליון דולר ב–2015. רוש שילמה 100% פרמיה על המחיר של אינטרמיון לפני שהחלו שמועות על העסקה, ולמרות זאת העסקה הגדילה את הרווח למניה.

"רוש לא תצטרך להשקיע במו"פ ובשיווק, כי התרופה הושקה ומשום שרוש תוכל לחסוך את מערך השיווק של אינטרמיון ולהסתפק בכוח המכירות שלה כדי למכור עוד תרופה. כך שבהנחה שעלות המימון של הרכישה תהיה 100 מיליון דולר לשנה ושהוצאות התפעול הקשורות לתרופה היחידה של אינטרמיון יהיו 100 מיליון דולר — רוש תרוויח על הרכישה כבר משנתה הראשונה, כשהתרופה רחוקה מלמצות את הפוטנציאל".

מאנו: "קח אפילו את העסקה המושמצת של רכישת ספלון על ידי טבע. יש כמה תרופות שיוצאות מצנרת הפיתוחים של ספלון, כמו התרופה היידרוקודון לשיכוך כאבים חמורים הכוללת טכנולוגיה בלעדית למניעת שימוש לרעה כסם, והתרופה לאסתמה שיכולה לייצר מכירות של כמה מאות מיליוני דולרים. טבע הצליחה למצוא בצנרת הפיתוח של ספלון כמה מוצרים מעניינים".

מי יהיו היעדים העיקריים בתהליך המיזוגים והרכישות?

ברין: "חברות שיש להן נכסים מסחריים ותרופות בשלבי פיתוח מתקדמים בתחומי טיפול שניתן לבנות סביבם פעילות ייחודית, ויתרמו לרווח של החברה הרוכשת בטווח הקצר. העסקה האחרונה שבה רכשה חברת מרק את חברת קיוביסט היא דוגמה לכך. מרק רכשה את קיוביסט תמורת 8.5 מיליארד דולר, אף שקיוביסט הפסידה במאבק משפטי על הפטנט שמגן על התרופה שלה כמה שעות לאחר ההכרזה על העסקה. מרק המשיכה עם העסקה וטענה שהיא כדאית. הרציונל של מרק לביצוע העסקה היה ההתמחות והמובילות של קיוביסט בטיפול במחלות זיהומיות בבתי חולים.

"הרוכשות הן בדרך כלל חברות ענק שהצמיחה האורגנית שלהן מוגבלת ל–5%–9%, או חברות המתמחות במספר מצומצם של תחומים טיפוליים, שרכישות הן דרכן לצמוח. יש הרבה רוכשים, ולכל נכס מעניין יש רוכש".

מה צפוי בפארמה ב–2015?

ברין: "לא סביר לצפות לעוד שנה של 20%–30% תשואה, כפי שהיה בשנים האחרונות — כי אם לתשואות דו־ספרתיות צנועות.אחרי שלוש או ארבע שנים של מגמות חיוביות בשוק, אנחנו חושבים שמחירי המניות הוגנים — אבל לא זולים. המפתח לתשואות טובות ב–2015 יהיה בחירת המניות הנכונות".

אילו מגמות חמות אתם חושבים נראה ב–2015?

מאנו: "שתי המגמות המרכזיות שיניעו את השווקים הן מיזוגים־רכישות וחדשנות. מועמדות להיות חלק מהקונסולידציה הן חברות בשווי שוק קטן עד בינוני עם פוטנציאל למשוך רוכשים.

"חברות כמו Salix, שהיא חברה חזקה בתחום התרופות למערכת העיכול, ונסחרת בשווי של 7.5 מיליארד דולר. להערכתנו, היא מועמדת לרכישה. חברה נוספת בקטגוריה זו היא רספטוס (Receptos), שמפתחת תרופות לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות מטבוליות, ונסחרת בשווי של 3.7 מיליארד דולר.

"בצד של מגמת האינובציה, תחום מעניין הוא ה Car-t. זאת טכנולוגיה פורצת דרך וחברות בתחום ייצרו ערך למשקיעים. חברות כמו Bellicum, שבה השקענו בפעם הראשונה בנכס לא־סחיר בהנפקה פרטית לפי שווי של 165 מיליון דולר, והונפקה בשבוע שעבר לפי 500 מיליון דולר.

"יש להן נתונים מדהימים. יש חולי סרטן שטופלו טיפול חד־פעמי ולאחר הטיפול לא זוהתה בהם פעילות של המחלה כבר 44 חודשים. הן הכריזו שעלות הטיפול ירדה לפחות מ–100 אלף דולר והן יגבו מחיר של 300 אלף דולר עד מיליון דולר לטיפול, אבל צריך לזכור שמדובר בטיפול חד־פעמי.

"המחיר הגבוה של תרופות אלו הוא בעיני האיום הגדול על תעשיית התרופות, משום שיש ביקורת קשה על המחירים בארה"ב.

"כמו התרופה Harvoni של Gilead לצהבת שעולה 95 אלף דולר לטיפול של שלושה חודשים. צריך לזכור, כשמבקרים תופעות מסוג זה, שהתרופה של Gilead מרפאת 95% מהחולים ושעלות הטיפול הקודם היתה 100–150 אלף דולר לשנה לריפוי חולה".

מאנו: "זה לא קורה באירופה, שבה הרגולציה טובה יותר. שם כמעט ואי־אפשר להעלות מחיר של תרופה לאחר השקתה".

איך אתה רואים את האיום על תעשיית התרופות מתממש?

ברין: "כרגע נראה שהחזית המרכזית היא במאבק של חברות הביטוח וארגוני הרכש (PBM) בהתייקרות התרופות בארה"ב. הן מנסות לעשות זאת באמצעות עידוד התחרות בין יצרניות תרופות דומות לאותה מחלה. דוגמה אקטואלית היא מה שקורה בשוק הצהבת. הממשל אמריקאי עשוי ללפקח על מחירי תרופות מסוימות או להנהיג מכרזי רכש".

איתותים חיוביים מהנהלת טבע

מניית טבע עלתה השנה ב–43% והיתה מהטובות במגזר. האם יש מקום לעלייה נוספת במניה?

"אנחנו מעודדים מההנהלה החדשה של טבע, מההצלחה להעביר 62% מהמטופלים בקופקסון לגרסה החדשה — נראה שהם עושים מאמצים אמיתיים להבריא את החברה, ושהמאמצים מתחילים לשאת פירות. אנחנו מעריכים שמנכ"ל טבע ארז ויגודמן יוביל לרכישה קטנה־בינונית בעתיד הקרוב, מה שישפיע באופן חיובי על המניה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#