למה מחיר הנפט יכול לרדת גם ל-20 דולר לחבית? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה מחיר הנפט יכול לרדת גם ל-20 דולר לחבית?

יש כמה טיעונים לכך שטווח של 50-20 דולר לחבית נפט, כמו ב-2004-1986, הוא ריאלי ■ המשכנע מכולם: מהפכת הפצלים האמריקאית

9תגובות

עד כמה נמוך הוא יכול להגיע, וכמה זמן זה יימשך? הצניחה של 50% במחיר הנפט מעלה את שתי השאלות אלה. בעוד על השאלה הראשונה אף אחד לא יכול לענות בבטחה, השנייה פשוטה למדי.

מחירי הנפט הנמוכים יימשכו עד שיקרה אחד משני אירועים. האפשרות הראשונה, זאת שנראה כי רוב הסוחרים והאנליסטים צופים, היא שסעודיה תחדש את המונופול של אופ"ק ברגע שתשיג את היעדים האמיתיים שהובילו אותה לגרום לירידת המחירים. האפשרות השנייה היא ששוק הנפט העולמי ינוע לכיוון של תנאים תחרותיים, שבהם המחירים נקבעים לפי עלויות הייצור השוליות - ולא לפי עוצמת המונופול של סעודיה או אופ"ק. זה נשמע קצת מופרך, אבל כך פחות או יותר פעל שוק הנפט בשני העשורים עד 2004.

לגבי כל אחד משני האירועים שיבלמו את הירידה במחיר הנפט, אנחנו בטוחים למדי שיידרש זמן רב להתפתחות התהליך. לא סביר שחודשים ספורים של ירידות מחירים יספיקו לסעודים לשבירת הציר רוסיה־איראן או לבלימת צמיחתו של מגזר נפט הפצלים בארה"ב. בדומה, לא סביר כי שוק הנפט יוכל לעבור מהר משליטת אופ"ק למצב של שוק תחרותי רגיל.

רויטרס

שאלת המפתח היא האם המחיר הנוכחי, כ-55 דולר לחבית, יתברר כקרוב יותר לקצה התחתון או העליון של טווח המחירים החדש. ההיסטוריה של מחירי הנפט נותנת לנו כמה רמזים מסקרנים. את 40 השנה מאז אופ"ק חשף שיניים לראשונה, ב-1974, ניתן לחלק לשלוש תקופות ברורות.

בין 1974 ל-1985 מחיר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק היה בטווח של 48־120 דולר, במונחים דולריים של היום. בין 1986 ל-2004 הטווח היה 21–48 דולר (מלבד שתי חריגות קצרות במשבר ברוסיה ב-1998 ובמלחמה בעיראק ב–1991). ומאז 2005 הנפט שוב נסחר בטווח דומה לזה של התקופה הראשונה - 50–120 דולר לחבית, מלבד שתי קפיצות קצרות במשבר הפיננסי של 2008–2009.

מה שהופך שלוש תקופות אלה למשמעותיות הוא שטווח המסחר של העשור האחרון דומה מאוד לטווח בעשור הראשון של שליטת אופ"ק, אלא שב–19 השנים שבאמצע חל משטר מחירים אחר לחלוטין. נראה סביר שניתן להסביר את ההבדל בין שני משטרי המחירים בהתפוגגות כוחו של אופ"ק ב–1985 ובמעבר מתמחור מונופוליסטי לתמחור תחרותי ב–20 השנים הבאות, בעקבות השבת התמחור המונופוליסטי ב–2005, כאשר אופ"ק ניצל את הזינוק בביקוש לנפט מסין.

הקו המפריד בין המשטרים המונופוליסטי והתחרותי נמצא קצת מתחת ל–50 דולר לחבית. לכן, רמה זו נראית כהערכה סבירה לאחד הגבולות של טווח המסחר ארוך הטווח הבא. אבל האם יהיה זה הגבול התחתון או העליון של מחיר הנפט בשנים הקרובות?

יש כמה גורמים המעידים על טווח מסחר חדש של 20–50 דולר לחבית, כמו ב–1986–2004. לחצים טכנולוגיים וסביבתיים הביאו לצמצום הביקוש לטווח ארוך לנפט. לחצים נוספים הדוחפים את מחירי הנפט מטה בטווח הארוך עשויים להיות הסרה אפשרית של הסנקציות על רוסיה ואיראן, וסיום מלחמות האזרחים בעיראק ובלוב, שיחדיו ישחרר עתודות גדולות.

מהפכת הפצלים האמריקאית היא אולי הטיעון החזק ביותר בעד חזרה לתמחור תחרותי במקום משטר מונופול אופ"ק. אף שהפקת נפט מפצלים היא יקרה יחסית, ניתן להפעיל ולהפסיק את הייצור בצורה קלה וזולה בהרבה מאשר בשדות נפט רגילים. פירוש הדבר הוא שמפיקי נפט הפצלים עשויים להיות הכף שמטה את שוקי הנפט העולמיים, במקום הסעודים. בשוק תחרותי באמת, הסעודים ושאר המדינות המייצרות נפט בזול, תמיד יהיו במלוא תפוקתן, ואילו יצרניות הפצלים פשוט יסגרו את הברז כשהביקוש חלש, ויפתחוהו מחדש כשהביקוש גדל. לוגיקה תחרותית זו מראה שהעלויות השוליות של נפט הפצלים האמריקאי, המוערכות לרוב ב–40–50 דולר לחבית, צריכות להיות בעתיד תקרת טווח המחירים העולמי, ולא רצפה.

מצד שני, יש גם טיעונים טובים לכך שברגע שהשווקים יגיעו לתחתית הטווח המונופוליסטי, המונופול של אופ"ק יקבל כוח מחודש. לחברות אופ"ק עניין רב במניעת החזרה לתמחור תחרותי, והן עשויות ללמוד מחדש לפעול כקרטל אפקטיבי. ההשפעה הכלכלית של מחירי נפט נמוכים על הצמיחה העולמית עשויה לסייע למאמץ זה בכך שתעודד פעילות כלכלית ותגדיל את הביקוש לאנרגיה.

אז איזה מהטיעונים יתברר כנכון? התחזית השלילית לטווח של 20–50 דולר לחבית בהתבסס על תמחור שוק תחרותי - או התחזית לטווח של 50–120 דולר לחבית, המתבסס על חזרה לשליטה של אופ"ק?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#