השנה הטובה ביותר בשוק ההנפקות מאז 2010: החברות גייסו 41 מיליארד שקל

לפי דו"ח של רוסאריו קפיטל, הגיוס משקף עלייה של 5% מ-2013 ■ חמש חברות חדשות הצטרפו לבורסה

הריבית הנמוכה ששררה במשק הפכה את 2014 לשנה מוצלחת במיוחד בשוק ההנפקות, הטובה ביותר מאז 2010 - כך עולה מדו"ח שהכינה חברת החיתום ובנקאות ההשקעות רוסאריו קפיטל.

במשך השנה גייסו החברות יותר מ-41 מיליארד שקל בהנפקות ציבוריות והקצאות פרטיות, עלייה של 5% ביחס ל-2013, וגידול של 8% ביחס ל-2012. גיוסי האקוויטי (מניות, זכויות) הסתכמו בכ-4 מיליארד שקל, והיתרה גויסה באמצעות הנפקות איגרות חוב.

הרבעונים המוצלחים במיוחד השנה היו השני והשלישי, שבהם גויסו 11 מיליארד שקל ו-15 מיליארד שקל בהתאמה. ברבעון השני בלטו ההנפקות של קבוצת אשטרום , שגייסה בהנפקה ראשונה לציבור (IPO) והנפקת אג"ח כ-1.5 מיליארד שקל; בנק מזרחי טפחות (כ-1.2 מיליארד שקל), חברת אקסטל לימיטד האמריקאית (כמיליארד שקל) ופז נפט שבשליטת צדיק בינו (כ-750 מיליון שקל). ברבעון השלישי בלטו הבנקים הפועלים , מזרחי ואגוד , עם גיוסים בסכום כולל של כ-6.4 מיליארד של, 42% מסך ההנפקות באותו הרבעון.

"2014 היתה שנה טובה בשוק החיתום בעיקר כתוצאה מהריבית הנמוכה ועליות השערים שנרשמו בבורסה", הסבירה נגה קנז, סגנית יו"ר ברוסאריו קפיטל. "השוק הראשוני (ההנפקות, ע"א) הוא מראה של השוק המשני (הבורסה, ע"א), כך שככל שביצועי הבורסה טובים יותר, כך חברות מגייסות יותר. במקביל, יש לא מעט יצירות בקרנות הנאמנות. הקורלציה בין היצירות למצב שוק ההנפקות היא חזקה, וקיימת מתמיד. גם לא מעט חברות כבר רגילות להשיג מימון באמצעות גיוס בשוק ההון, כך שיש בסיס קבוע להחלפת חוב וגיוס".

"השנה היתה מוצלחת משלוש סיבות", הוסיף שי נבו, משנה למנכ"ל לאומי פרטרנס חתמים. "האחת היא שהחברות חזרו לגייס בסכומים גבוהים; השנייה היא שהיו לא מעט הנפקות אקוויטי; והשלישית היא שהגיעו לא מעט חברות מחו"ל שגייסו בסכומים גדולים. בסופו של דבר, הריבית הנמוכה והנזילות הגבוהה של קרנות הנאמנות והחיסכון לטווח ארוך תורמים - לשיעור החיסכון בקרנות הפנסיה אין אח ורע בעולם, והוא יוצר עוד ועוד נכסים נזילים".

התאוששות 
בתחום ה-IPO

מלבד גיוסי האג"ח, שהמשיכו להיות חלק הארי בגיוסים בשוק הישראלי, ב-2014 נרשמה התאוששות, אם כי מוגבלת, בתחום ההנפקות הראשוניות. במשך השנה ביצעו חמש חברות הנפקות ראשוניות בבורסה, בהן גויסו כ-1.4 מיליארד שקל. זאת, בהשוואה לארבע הנפקות ראשוניות (IPO), בסך של 320 מיליון שקל בשנה הקודמת. החברות החדשות שהצטרפו לבורסה היו שפיר הנדסה, שגייסה כ-440 מיליון שקל; אינרום תעשיות (כ-355 מיליון שקל); קבוצת אשטרום (כ-270 מיליון שקל), מגדלי הים התיכון (כ–222 מיליון שקל וסקיילין אינטרנשיונל (כ-70 מיליון שקל).

"ככל שהריבית נמוכה יותר והעליות בשוק הסולידי קרובות למיצוי, כך גובר העניין באקוויטי", מדגישה קנז. "מאמצע השנה בערך, חברות ומשקיעים החלו לחפש יותר ויותר את הרכיב המנייתי. השנה אמנם היו מעט יותר IPO ביחס ל–2013, אבל זה הלא המדד היחיד להערכת שוק האקוויטי. רוב הכסף שמגויס באקוויטי מגיע מהנפקות שניוניות, מה שמלמד שלחברות יש חיים לאחר ההנפקה הראשונית. זה נכון בכל העולם".

ולמרות הגיוסים בשוק השניוני, איך מסבירים את העובדה שמעט מאוד חברות מבצעות הנפקות ראשוניות בתל אביב?

קנז: "הפיכה לחברה ציבורית כרוכה בלא מעט השלכות על ההתנהלות העסקית היומיומית, ולכן ההחלטה להנפיק חברות בבורסה היא לא קלה. אחת הסיבות למיעוט ההנפקות הראשוניות היא בעיה של תמחור חסר בחלק מהחברות. בנוסף, השוק לא מספיק רחב מבחינת מספר השחקנים שבו. חברות היי־טק, למשל, מעדיפות להנפיק בחו"ל. לשוק בישראל יש פוטנציאל להפוך לשוק אג"ח בינלאומי, ובשביל זה צריך לייצר מנגנון מסחר בדולר ולבצע מספר התאמות יחסית לא מסובכות".

נבו: "בסוף היום אנחנו עולם גלובלי. החברות פונות לשווקים שבהם יש להם יתרון יחסי. חברות הטכנולוגיה הישראליות ממוקמות פה בתל אביב ובירושלים אך בוחרות להנפיק בנאסד"ק. הסיבה היא שהמכפילים של החברות האלה בחו"ל גבוהים בהרבה, וזה בעיקר בגלל הנזילות הגבוהה בשוק המניות בהשוואה לישראל. כל אחד מגייס במקום שבו יש לו יתרון יחסי".

בעוד ב-2013 סך גיוסי ההון (הנפקות של מניות, זכויות או אג"ח להמרה) היה 4.8 מיליארד שקל, גיוסי ההון ב-2014 הסתכמו בכ-3.9 מיליארד שקל - ירידה של כ–19%. במשך השנה בוצעו 88 הנפקות אקוויטי, מתוכן 39 היו הנפקות של מניות (ראשוניות ושניוניות) בסכום של כ-2.2 מיליארד שקל, כ-23 הנפקות בדרך של זכויות בסכום כולל של כמיליארד שקל, 18 הקצאות פרטיות בסכום של 274 מיליון שקל ושמונה הנפקות אג"ח להמרה בסכום של 421 מיליון שקל.

חברות הנדל"ן 
הזרות הסתערו

גיוסי האג"ח השנה הסתכמו בכ-37 מיליארד שקל (כולל הנפקות פרטיות), עלייה של כ-8% ביחס לגיוסי החוב ב-2013. כ-25 מיליארד שקל גויס באמצעות הנפקה של סדרות חדשות בעוד כ-12 מיליארד שקל גויס בהרחבה של סדרות קיימות. הבחירה להנפיק סדרות חדשות ולא להרחיב קיימות נבעה בעיקר מסביבת הריביות הנמוכה והיכולת לגייס בתשואות נמוכות יחסית למח"מ (משך חיים ממוצע של החוב) ארוך, בדומה למגמה שהחלה בסוף 2013.

אחת המגמות המעניינות בשוק ההנפקות, שעשויה לצבור תאוצה ברבעונים הבאים, היא הגיוסים של חברות הנדל"ן האמריקאיות בעלות דירוג אשראי גבוה בבורסה. ב–2014 גייסו שבע חברות נדל"ן זרות - דה לסר, זראסאי גרופ, אקסטל, ברוקלנד אפריל, לייטסון, ספנסר ואול־ייר - כ-2.8 מיליארד שקל, 7.5% מסך גיוסי החוב.

חברות הנדל"ן האמריקאיות מנצלות את הריביות הנמוכות שהן משיגות בישראל ואת מבנה השוק המקומי המאפשר לחברות בסדר גודל בינוני וקטן לגייס אג"ח. הריביות הנמוכות בישראל נובעות בעיקר מהשוני בסולמות הדירוג בין השוק המקומי לשאר חלקי העולם, המאפשר לחברות בעלות דירוג גלובלי נמוך יחסית להנפיק בישראל לפי דירוג מקומי גבוה.

בדומה למגמה בשנים האחרונות, גם השנה מרבית הגיוסים בוצעו על ידי חברות בעלות דירוג אשראי גבוה. כ-17 מיליארד שקל, 46% מהגיוסים, בוצעו על ידי חברות בקבוצת A, וכ- מיליארד שקל נוספים, כ-40% מהגיוסים בוצעו על ידי חברות בקבוצת AA. כ-2.4 מיליארד שקל גויס על ידי חברות המדורגות בקבוצת BBB, ירידה של 26% ביחס ל-2013. במקביל, חלה עלייה בסך הנפקות האג"ח ללא דירוג - כ-2.8 מיליארד שקל, כ-8% מהגיוסים, ועלייה של כ-29% ביחס ל–2013.

קנז: "למרות העלייה בשיעור החברות הלא מדורגות והחברות בקבוצת B שמנפיקות, אני חושבת שהשוק עדיין סלקטיבי. יש מנהלי השקעות שבחונים בפינצטה את מה שהחברות מציעות להן, באופן מקצועי מאוד. השוק דורש כיום קובננטים (התניות פיננסיות, ע"א) וביטחונות טובים בהרבה ממה שידענו בעבר. אבל הריבית בכל העולם היא נמוכה מאוד, כך שאולי המנגנונים למניעת כשל הם טובים יותר, אבל הריבית שבהן החברות מגייסות עדיין נמוכה. אני מניחה שהירידות האחרונות בשוק האג"ח יגדילו את הריביות שבהן חברות מגייסות".

גם נבו סבור שהשוק סלקטיבי, ולא מוכן להעביר הנפקות שנראות בעיניו כלא כדאיות או מסוכנות יתר על המידה. "ראינו השנה לא מעט חברות שלא הצליחו לגייס בשוק. כשהתנאים שהחברות האלה הציעו לא היו מספיק טובים, העסקות לא עברו את השוק. קח לדוגמה את ארקו: בהנפקה הראשונה החברה לא הצליחה. חצי שנה מאוחר יותר החברה חזרה לשוק, כשהיא הופכת את האג"ח הרגילות לאג"ח להמרה עם שעבודים – והצליחה. זה אומר שהשוק מספיק מפותח".

"המוסדיים כמעט 
לא בהנפקות"

נגה קנז

עובדה מעניינת נוספת בשוק ההנפקות היתה שרוב הרוכשים בשלב המכרז המוסדי הם כלל לא גופים מוסדיים, אלא "שחקנים עצמאיים", כמו גופי נוסטרו (הון עצמי) או משקיעים המנהלים תיק השקעות קטן. שיעור ההשתתפות המוסדית בהנפקות מסתכם ב-10%–20%, ובהנפקות מסוימות הוא מגיע עד לכ-30%. כך למשל, בהנפקת דמרי האחרונה, המוסדיים היו אחראים רק ל-20% מההזמנות. בהנפקת מנרב, שנחשבת להנפקה עם השתתפות מוסדית עתירה, רק כ-30% מההזמנות הגיעו מלקוחות מוסדיים.

למרות ההשתתפות הדלה, קנז סבורה שרוב החוב המונפק בורסה מגיע בסופו של דבר לידי הגופים המוסדיים. "השחקנים העצמאיים הם לא שחקנים לטווח ארוך, הם מוכרים את הסחורה שקנו למישהו אחר. בחלק מהזמן היו גופים מוסדיים שהחליטו שהתמחור בשוק של האג"ח נהפך לפחות מעניין עבורם. חלקם החליטו לבצע הנפקות פרטיות. לפעמים המוסדיים בוחרים שלא להשתתף מכיוון שהם מעדיפים לראות מה הנייר עושה בשוק - ורק לאחר מכן לקבל החלטת השקעה. יש גם שיקולים נוספים, כמו שיקולי עיתונות, מה שנכון למקרה של חברות הנדל"ן האמריקאיות".

נבו: "התיקון בחוק החיתום הפך את המשקיעים העצמאיים לשחקנים דומיננטיים. כיום הם כבר מגיעים להנפקות עם אשראי בנקאי, כך שהם מעניקים דלק לשוק. את המוסדיים אנחנו פוגשים בעיקר בהנפקות הגדולות, כמו אלה של הבנקים, ובהנפקות האקוויטי. בהנפקות הקטנות, מי שנותן את הטון הם השחקנים העצמאיים וקרנות הנאמנות, שמעבירים הצעות טובות יותר מהמוסדיים ולכן זוכים בסחורה. המוסדיים הם שחקנים לטווח ארוך, ולכן הם סלקטיביים יותר. במקום אג"ח, הם יכולים לבצע עסקות אלטרנטיבות, כמו הלוואות פרטיות או השקעה ישירה בנדל"ן, בעוד קרנות הנאמנות מוגבלות להשקעה באג"ח בלבד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ