מדוע הרובל והנפט נופלים - ואיך זה ישפיע על המשק הישראלי

כל מה שצריך לדעת על המשבר ברוסיה ועל צניחת המטבע שלה

עמי גינזבורג

1. איך התחיל המשבר ברוסיה?

המשבר ברוסיה פרץ במארס, כאשר צבא רוסי פלש והשתלט כמעט ללא קרב על חצי האי קרים שנחשב לחלק מאוקראינה. הפלישה נעשתה בניגוד לעמדת הממשלה החדשה באוקראינה, שביקשה להתקרב למדינות המערב. ההשתלטות על קרים, שבה ישנה אוכלוסייה רוסית גדולה ובסיסי צבא וצי של רוסיה, נעשתה בניגוד לאמנות בינלאומיות ועוררה כעס גדול בקרב מנהיגי אירופה וארה"ב.

בהמשך החלה רוסיה לתמוך בבדלנים אוקראינים פרו־רוסיים שביקשו לנתק עצמם מהשלטון האוקראיני ולחבור לרוסיה. מדינות המערב לא רצו לשלוח חיילים כדי להילחם ברוסיה - והעדיפו לנקוט בצעדי ענישה כלכליים, בדומה לסנקציות שהוטלו בעבר על איראן, צעדים שהוחרפו עם הזמן.

קריסה ברוסיה - כל הכתבות

פרשנות: שלטון פוטין - הספירה לאחור החלה

"הירידה במחיר הנפט - הסנקציה הקשה ביותר על רוסיה"

פרשנות: הבנק המרכזי של רוסיה עשה מעצמו צחוק

עדכון גלובלי: מה שצריך לדעת עכשיו על השווקים בעולם

הסנקציות כוללות איסור על בנקים וגופים פיננסיים במערב לממן חברות רוסיות ובנקים רוסיים בחוב לטווח ארוך. הדבר יוצר לחברות הללו בעיות מימון, מכיוון שחלק ניכר מהחוב שלהן נקוב במטבע חוץ.

סנקציות נוספות הוטלו על סחר בין חברות רוסיות לחברות מערביות. כך, למשל, הוטל איסור על חברות טכנולוגיה וציוד נפט למכור מוצרים ושירותים לחברות נפט רוסיות. נוסף על כך, הוטלו מגבלות על קניית נשק מחברות רוסיות, כמו יצרנית הרובים קלשניקוב. במקביל הוטלו מגבלות תנועה במערב על כמה עשרות אנשי עסקים רוסים שמקורבים לנשיא, ולדימיר פוטין. באופן הזה קיוו מדינות המערב ליצור לחץ פנימי ברוסיה על פוטין מצד הקהילה העסקית שמקורבת אליו. עד כה הלחץ הזה לא נשא פירות מבחינת המדיניות של פוטין, אבל בהחלט פגע בכלכלה הרוסית.

פוטיןצילום: אי־פי

2. מה הקשר בין המשבר ברוסיה למחירי הנפט?

הסנקציות הכלכליות אכן פגעו ברוסיה אבל באופן מוגבל יחסית. המצב הכלכלי בה הידרדר במשך כמה חודשים, שערו של הרובל פוחת מרמה של 33 רובל לדולר ביולי האחרון ועד ל-43 רובל לדולר בסוף אוקטובר, לחצי האינפלציה גברו ומשקיעים זרים בה עצרו את פעילותם. המפולת החלה במהלך נובמבר, בעקבות הצלילה במחירי הנפט. תעשיית הנפט ברוסיה אחראית על כמחצית מהכנסות המסים במדינה ועל שיעור ניכר מהתוצר שלה. הצלילה של הנפט ממחיר של 105 דולר לחבית לכ-60 דולר לחבית פוגעת אנושות בהכנסות המדינה ובשווי של תעשיית האנרגיה שלה.

תעשיית הנפט והגז הרוסית מעסיקה מאות אלפי אנשים, וכאשר מחירי הנפט יורדים היכולת שלה לשלם שכר, או להתחלק ברווחיה עם הממשלה, פוחתת. הנפילה במחיר הנפט העצימה את החשש מפני משבר ברוסיה והתבטאה בצלילה חדה של הרובל עד לרמה של 72 רובל לדולר אתמול – פיחות של 55% בתוך חמישה חודשים בלבד.

3. מדוע הרובל נופל?

שערי מטבע מונעים מביקוש והיצע של משקיעים ומבטאים בין השאר ציפיות להרעה או שיפור בכלכלה המקומית. משקיעים זרים מחסלים כבר כמה חודשים השקעות מרוסיה. הם ממירים רובלים לדולרים ויוצרים עודף היצע של רובלים. אנשי עסקים רוסים חוששים להונם, וגם הם מעדיפים למכור רובלים ולקנות דולרים או נכסים צמודי דולר. הפיחות המהיר יוצר לחצים אינפלציוניים ברוסיה, מכיוון שמוצרים מיובאים מתייקרים. כלכלת רוסיה מתאפיינת ביצוא של סחורות וחמרי גלם (קומודיטיס) שמחירם נקוב בשוק העולמי, ומייבאת מוצרים מוגמרים מהעולם ובהם מזון, הלבשה, מכשירי חשמל ומכוניות. כאשר הרובל נופל המחירים של מוצרים מיובאים הופכים ליקרים יותר עבור התושבים של רוסיה. כתוצאה מכך טיפס שיעור האינפלציה ברוסיה לרמה של כ-10% בשנה.

4. מדוע רוסיה העלתה את הריבית ל-17%?

להעלאת הריבית יש שתי מטרות. הראשונה והחשובה היא לעצור את הנפילה בערכו של הרובל. רוסיה ניסתה עד כה למתן את נפילת הרובל באמצעות התערבות בשווקים. הממשלה שנהנתה מעודפים של מאות מיליארדי דולרים בזכות השנים שבהם מכרה לעולם נפט במחיר גבוה צברה עודפים שאיפשרו לבצע התערבות כזו. ואולם הצניחה החדה שנרשמה בחודש וחצי האחרונים ברובל, יחד עם הנפילה במחירי הנפט, הופכים את מדיניות ההתערבות בשווקים לבלתי אפקטיבית. אפילו מדינה גדולה כמו רוסיה אינה מסוגלת להתמודד עם זרמי כספים אדירים שמחלישים את המטבע שלה. הזרמים הללו כוללים גם אזרחים רוסים רבים שמוציאים את הונם מהמדינה.

העלאת הריבית אמורה לעצור את השיטפון. כאשר משקיעים ואזרחים רוסים רואים לנגד עיניהם ריבית כה גבוהה, גדלה בעיניהם האטרקטיביות של הרובל. באופן הזה, גם אם הרובל ייפול בתוך שנה ב-10%, עדיין ייוותר להם רווח מההשקעה.

בפועל, הרובל אכן התחזק אתמול בתחילת היום מרמה של 66 רובל לדולר ל-58 רובל לדולר, אבל במהלך היום נוצרה פאניקה סביב החמרת המצב הכלכלי ברוסיה, והרובל צנח עד לרמה של 80 רובל לדולר. בהמשך התמתנה מעט הנפילה ובשעות אחר הצהריים אתמול נסחר המטבע הרוסי סביב 71-72 רובל לדולר. התנודתיות הגבוהה במטבע הרוסי צפויה להימשך גם בימים והשבועות הקרובים.

המטרה השנייה של העלאת הריבית היא לשדר מנהיגות ולמתן את הציפיות האינפלציוניות. זוהי תרופה מוכרת במדינות שסובלות מאינפלציה דוהרת מצד אחד (שנובעת בעיקר מפיחות המטבע) ומהאטה כלכלית. העלאת הריבית אמורה לייצב את המצב הכלכלי, לעצור את הפיחות ולייצר יותר ודאות עבור אזרחים ומשקיעים. ואולם בשלב הראשון העלאת ריבית תגרום כנראה לעצירת הכלכלה ולהחמרת המיתון. אם לפני העלאת הריבית התחזיות דיברו על צמיחה אפסית בתוצר הרוסי ב-2015, כעת, לאחר העלאתה, ההערכות לגבי רוסיה מדברות על התכווצות הכלכלה שלה בכ-4% בשנה הקרובה. זהו תרחיש של מיתון עמוק שאינו מבשר טובות לאזרחי רוסיה.

ההשקעה ברובל ובכלכלה הרוסית כרוכה בסיכון גבוה מאודצילום: בלומברג

5. כל הריביות בעולם אפסיות. האם יש כאן הזדמנות השקעה נדירה?

ההשקעה ברובל ובכלכלה הרוסית כרוכה בסיכון גבוה מאוד. איש לא יכול לדעת היכן תיעצר הידרדרות הרובל מול שאר מטבעות העולם. איש לא יכול היה לחזות שהרובל יקרוס ב-55% תוך חמישה חודשים. מול קריסה שכזו, ריבית של 17% לשנה נראית הרבה פחות אטרקטיבית.

כמובן, המצב יכול גם להתהפך. הלחץ הכלכלי על פוטין עשוי להוביל אותו להגמיש את עמדותיו בנוגע לאוקראינה ולקדם פתרון מדיני בדרכי שלום. כל צעד בכיוון הזה עשוי לגרום לקפיצה בערכו של הרובל. מכיוון שהמצב הגיאו-פוליטי במרחב הרוסי-אוקראיני עדין מאוד, ומכיוון שפוטין התגלה כמנהיג עקשן מאוד, איש לא יכול לדעת לאן המצב ברוסיה יתפתח. ישנם חזאים פוליטיים שחוששים שפוטין ישתמש במצוקה שלו דווקא כדי להחריף את המלחמה באוקראינה.

כך או כך – השקעה ברובל הרוסי, או במניות של חברות רוסיות, מתאימה רק למשקיעים מאוד נועזים שמבינים את הסיכון הכרוך בה ומוכנים לעמוד בתנודתיות גבוהה במחירי הנכסים. הם גם צריכים להבין שהם עלולים להפסיד כסף רב במקרה שההימור ייכשל. משקיעים סולידיים מוותרים מראש על ריבית כזו בגלל הסיכונים הגדולים שנלווים אליה.

6. האם המשבר הזה רלוונטי למשק הישראלי?

המשבר ברוסיה רלוונטי לישראל הן בצורה ישירה והן באופן עקיף. בישראל חיים היום כמיליון איש שהתגוררו בעבר ברוסיה או במדינות ברית המועצות לשעבר. העלייה מרוסיה לישראל מתגברת בעיתות של משבר כלכלי, וייתכן שזרם העולים לישראל יגבר בחודשים הקרובים.

חלק מהעולים עושים עסקים ברוסיה, ומייצאים אליה מישראל או מייבאים ממנה לכאן מוצרים שונים. אנשים כאלה חשופים לתנודות החדות במטבע הרוסי.

ישנם גם ישראלים שמבצעים השקעות ברוסיה בהיקפים גדולים. הבולטים שבהם הם לב לבייב ואליעזר פישמן שלהם עסקי נדל"ן רבים ברוסיה. המניות והאג"ח של החברות הבורסאיות שלהם – אפריקה ישראל (לבייב) ומירלנד (פישמן) צנחו בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים. הצניחה בשווי האג"ח והמניות של החברות הללו מגלמת חשש לכושר החזר החוב שלהן. אם החברות אכן לא תוכלנה להחזיר חובות, הדבר ייפגע גם בתיקי ההשקעות והפנסיה של הציבור בישראל. חשוב לציין שמבחינת הציבור הישראלי מדובר בפגיעה קטנה מאחר וההשקעה בחברות הללו מהווה רק שבריר קטן מתיק הנכסים של הציבור.

דווקא הפגיעה העקיפה עלולה להיות גדולה יותר. שוקי ההון בעולם רשמו עליות נאות בשנתיים האחרונות והסבו נחת למשקיעים. הידרדרות של הכלכלה הרוסית עלולה לסמן שינוי כיוון גם בשווקים נוספים בעולם, ועימם גם השוק הישראלי. רוסיה היא עדיין מדינה גדולה וחשובה. יש לה כוח צבאי רב, נשק גרעיני, ותעשיית נשק שמייצאת לכל העולם, כולל לגורמים עוינים לישראל.

רוסיה גם מספקת לחלקים גדולים מאירופה נפט, דלקים וגז לחימום. במהלך המשבר עם אוקראינה היו מדינות שחששו כי אספקת הגז מרוסיה אליהם תיפגע. בינתיים הדברים הסתדרו והגז מרוסיה זורם כסדרו דרך הצינורות שעוברים באוקראינה.

למערב יש אולי רצון להחליש את רוסיה, ובעיקר את שאיפות ההתפשטות של מנהיגה. אבל הוא לא רוצה למוטט אותה. זה מצב שקצת מזכיר את ישראל ושלטון החמאס בעזה. אם רוסיה תיקלע למיתון קשה או לטלטלה פוליטית, ואולי להחלפת מנהיגות, אין לדעת לאן הדברים יתפתחו, ועד כמה הם ישפיעו על כלכלת העולם. בינתיים השווקים מריחים שהסיכון גובר, והדבר משפיע לשלילה גם על הבורסות במערב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker