"העניים היום מקבלים מהמדינה סבסוד נמוך יותר מהעשירים בחיסכון הפנסיוני" - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העניים היום מקבלים מהמדינה סבסוד נמוך יותר מהעשירים בחיסכון הפנסיוני"

ראיון פרופ' אביה ספיבק, מחוקרי הפנסיה המובילים בישראל, מציע למדינה לעשות צדק חברתי בחיסכון הפנסיוני, וחוזה עתיד קודר למגזר הקשישים: "שיעורי העוני בקרב הקשישים צפוי לעלות בעוד שני עשורים, כשהאוכלוסיות החרדיות והערביות יזדקנו"

5תגובות

"שיעורי העוני בכלל האוכלוסייה ובקרב קשישים זהים כיום, בגלל המבנה הדמוגרפי של ישראל, אבל בקרב הקשישים הוא צפוי לעלות. כיום האוכלוסיות החלשות של חרדים וערבים הן צעירות, אבל כאשר אוכלוסיות אלה יזדקנו, שיעור הקשישים העניים יעלה. בנוסף לכך, האי־שוויון כיום בתוך אוכלוסיית הקשישים גדול בהרבה, והוא יוקצן עוד יותר בעתיד". התחזית הפסימית הזאת שייכת לפרופ' אביה ספיבק, מחוקרי הפנסיה המובילים בישראל, בראיון שנערך עמו לקראת כנס פנסיה, אוריינות פיננסית וביטוח, שיתקיים היום באוניברסיטת בן גוריון.

לחקר הפנסיה הגיע ספיבק במקרה. "הגעתי ב-1979 
ל-UCLA לפוסט דוקטורט. פגשתי אמריקאי צעיר ושאלתי אותו למה אנשים לא עושים סימולציות ואומרים מה יקרה למשק, במקום לעשות אקונומטריקה. הוא שמע את זה ואמר לי, 'בוא נעשה סימולציית של שוק האנונות (באנונה, אדם שם כסף בתחילת התהליך ומקבל תשלום שוטף כל עוד הוא בחיים). עשיתי סימולציה, פיתחנו את זה, ואז התברר לי שאני כותב עבודה על פנסיה".

ספיבק המשיך את מחקרו בתחום כשחבר לאריק אלמגור. יחד פיצחו השניים את האקטואריה של קרנות הפנסיה. "למדנו את האקטואריה של הענף דרך הרגליים. בענף הזה אף אחד לא נותן לך נתונים", אומר ספיבק.

ניר קידר

איך אתה מסביר את זה שגם כיום קשה להשיג נתונים בתחום?

"הייתי פעם בכנס פנסיה בבריטניה ודיברתי עם אחד האורים והתומים בתחום. ביקשתי ממנו השוואות בינלאומיות, והוא הסביר ששיטות הפנסיה שונות ולכן קשה להשוות בין המדינות. רק באחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבינה שהיא צריכה לאסוף נתונים על הפנסיה. חלק מהנתונים הם של דיווח עצמי - יש לך פנסיה או אין לך פנסיה. זו בעיה, אנשים פשוט לא יודעים".

איך אתה מסביר את זה שבהחלטה הפיננסית הכי גדולה בחיים, אתה כמעט מתעלם לחלוטין ונותן למישהו אחר לקבל אותה במקומך. הרי אם מישהו הולך לקנות מקרר הוא עובר שמונה חנויות, בודק באינטרנט.

"זה נושא שמעניין אותי הרבה שנים, ובגלל זה התחברתי עם פרופ' דוד לייזר, שהוא פסיכולוג כלכלי. בן אדם בישראל לא מבין בכלל את תלוש השכר שלו, הפנסיה וקרן ההשתלמות והביטוח. הוא מסתכל על השורה התחתונה".

זה בגלל חוסר השכלה פיננסית?

"כן, זה עולם מעורפל מבחינתו. המערכת הפנסיונית סבוכה, כי היא צריכה לענות על הרבה יעדים. עם זאת, אנשים צריכים להבין את העקרונות הפשוטים".

אגף שוק ההון הלך לכיוון של הפשטה. יש כיום רק מכשיר פנסיוני אחד, קרן פנסיה, והשניים האחרים שהיו קיימים (ביטוח מנהלים וקופת גמל) כבר לא רלוונטיים.

"האגף עשה טוב שאיחד את המיסוי על ביטוח מנהלים. ועדיין, כשלימדתי בתל אביב עשיתי הצגת תכלית לסטודנטים, ואמרתי להם להסתכל על התלוש. מי שיש לו 18.3% זה ביטוח מנהלים, ואלה שיש להם 17.5% זה פנסיה, כלומר עדיין אין האחדה. אבל לא בטוח שצריכה להיות האחדה. מצד אחד אנחנו מדינה קטנה, אז אין בעיה שיהיה לכולם אותו הדבר. בארה"ב יש 100 שיטות פנסיה. מצד שני, זה לא הגיוני שלא יהיה טיפול מס שונה במכשירי חיסכון ארוך טווח, כי אחרת מנצלים זאת לרעה".

"לבדוק פנסיה כמו עו"ש - זה הרבה כסף"

מה הם הכללים הפשוטים שצריך לבדוק בפנסיה?

"תתייחס אל הפנסיה כאל חשבון הבנק שלך. מה שעושים בחשבון בנק זה לבדוק שהכסף שנוכה מהמשכורת אכן הופקד בקרן, ושיש התאמה בין מה שהמעביד כתב בתלוש למה שכתוב בדיווח הרבעוני של קרן הפנסיה. לעתים מעביד נמנע מלהפקיד - אם הוא בצרה פיננסית, או פשוט מטעות. תבין שזה הכסף שלך, ואם יש לך משכורת של 6,000 שקל אז כ–1,000 שקל זה הפרשת המעביד ושלך לפנסיה. מדובר בהרבה כסף.

"הדבר השני הוא שכשאתה עובר מקום עבודה אתה יכול להשאיר את הכסף בקרן הקודמת. בדרך כלל זה לא מומלץ, הרבה פעמים מומלץ להעביר את כל הכסף. הסיבה לכך היא שקרנות הפנסיה מתייחסות אחרת ללקוחות מוקפאים לעומת לקוחות פעילים.

"השלב הבא הוא לבחון את התנאים שאתה מקבל. כלומר, כמה דמי ניהול אתה משלם ומה התשואה שהניבו לך. אף שלנו הכלכלנים זה נראה פשוט, את השלב הזה דווקא הכי קשה לצלוח. לרוב האנשים אין בעיה לוודא שיש להם כסף, הם עושים את זה בעו"ש, אבל כמה ריבית הם מקבלים? זה יותר מסובך.

"צריך להבין שהפנסיה תגיע מתי שהוא. לאדם צעיר יש הרבה סיבות פסיכולוגיות טובות לא לחשוב על עתידו הפנסיוני. קשה לו לדמיין את עצמו כמי שפרש כבר מעבודה. אבל צריך להבין שהעולם כיום אינו העולם של לפני 40 שנה. אז ועד העובדים דאג לפנסיה שלך, היום זה אחרת. המדינה מכילה עליך את האחריות לפנסיה. שוק העבודה השתנה, אתה כבר כמעט ולא יוצא לפנסיה מאותו מקום עבודה שהתחלת לעבוד בו.

"בנוסף, ההפרשות לפנסיה בגיל צעיר הן הכי חשובות, כי הן יושבות בקרן הפנסיה הכי הרבה זמן, ולכן צוברות ריבית דריבית. לכן חשוב לחסוך כבר מגיל צעיר. לבסוף, הרבה אנשים נוטים למשוך את פיצויי הפיטורים, וזו טעות. זה חלק חשוב מהחיסכון".

הרפורמה נתנה יותר מדי אחריות לאנשים

ספיבק היה מהראשונים לחשוף כי ב–2005 היו יותר ממיליון איש בישראל ללא פנסיה. כיום, בעקבות החלת פנסיית חובה, השתפר המצב, אך עדיין יש כמה מאות אלפי אנשים ללא פנסיית חובה.

"אם רוצים להבטיח שלאנשים יהיה כיסוי פנסיוני, צריך לחייב את המעביד להפריש לפנסיה - וזה מה שקרה בסוף", אומר ספיבק. עם זאת, לדבריו, "הרפורמה הטילה על האנשים יותר מדי אחריות, מה שגרם לכך שאנשים שלא מתעניינים בפנסיה".

אולי המדינה צריכה ללמד פנסיה? לתת ידע מתאים?

"זה המהלך הבא, לא רק אצלנו אלא בכל העולם. ב–OECD רוצים לעשות תוכניות לאוריינות פיננסית. החשיבה מתפצלת לשני כיוונים: אחת היא לספק חינוך פיננסי כמו לימוד קרוא וכתוב, וכולם בסוף יבינו בפנסיה. האפשרות השנייה היא שיש מחסומים שאי אפשר לעבור, ובסך הכל הנושא לא חשוב כמו קרוא וכתוב. יש בפנסיה מגבלה של מתמטיקה. ברגע שציירת טבלה, יש אוכלוסיות שמיד מאבדות את הקשב.

"אני אתן לך דוגמה מתחום הרכב. רובנו מבינים קצת ברכב, אבל ברגע שנדרש תיקון משמעותי אנחנו נאטמים ומפסיקים להבין. כך הדבר עם פנסיה - אנשים נאטמים. יש מנגנונים פסיכולוגיים שמופעלים בכזה מקרה - יש צורך לתת אמון, לפעול לפי המלצת חבר, לפעול לפי הרגשה שהאיש הזה הוא טוב, המוסך שלו נקי וכדומה".

אז המדינה צריכה לקחת חלק גדול יותר באחריות על הפנסיה?

"כן. המדינה צריכה להכיל פנסיית חובה פשוטה ושווה לכל נפש, עם מינימום סיבוך, ורצוי עם תשואה נתונה (אג"ח מיועדות)".

צריך לקחת את האג"ח המיועדות ולהעביר לרובד של פנסיית חובה לכל אזרחי ישראל?

"כן, אבל זה לא לקחת מקרנות הפנסיה, אלא בתוך הקרן עד גובה מסוים. זה יהיה הרובד הבסיסי, שהוא הפנסיה המובטחת הפשוטה, ומעבר לזה כמה שייצא. כיום המצב הוא שעד פעמיים שכר ממוצע במשק (18 אלף שקל) יש לך תיק פנסיה, בגילים מתקדמים זה יכול להגיע למיליון שקל, ו–35% ממנו זה אג"ח מיועדות של ממשלת ישראל עם תשואה של 4.86%. מעבר לזה אתה לא זכאי. אדם עם שכר מינימום גם מקבל 35% אג"ח מיועדות על הצבירה, ולמעשה הוא מקבל הרבה פחות אג"ח מיועדות ממי שמשתכר יותר ממנו. כלומר, העניים מקבלים סבסוד נמוך יותר מהעשירים".

זה קצת מעוות לא?

"זה מוזר. אדם עשיר וחזק יכול לשאת באי־ודאות השוק, ולעומת זאת אתה מעמיס על החלש את האי־ודאות בשוק וגם דמי ניהול גבוהים. התוצאה היא שפנסיית החובה היא לא מה שפיללנו לה".

ספיבק מציע להרכיב את המודל הפנסיוני משכבות. השכבה הראשונה היא תשלומי הביטוח הלאומי, והשכבה השנייה היא פנסיית חובה. "אפשר להגיד למדינה, 'אם אתם כבר מסבסדים חלק מהחיסכון הפנסיוני, אז כדאי לעשות זאת בצורה נבונה ותעשו צדק חברתי'. אני לא מאמין במבחני הכנסה, לכן כולם יקבלו עד 3,000 שקל פנסיית חובה מובטחת באג"ח מיועדות. השכבה השלישית היא יתרת החיסכון של כל אחד לפי יכולתו".

מה קורה עם מי שלא עובד?

"זאת בדיוק הבעיה - המדינה משכה את ידה מתחום הפנסיה, אז הוא בבעיה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#