מרקסטון מנסה למער נזקים ולשפר תשואות: המשקיעים יפסידו "רק" 40%

הקרן, שמנסה להיחלץ מסחרור חובות בעזרת מסע מימושים אגרסיבי, השקיעה בעשור האחרון 735 מיליון דולר בעשרה נכסים ■ אלה רשומים בדו"חותיה כיום בשווי של 514 מיליון דולר בלבד - תשואה שלילית של 30% ■ אם מוסיפים לכך את דמי הניהול 
בכ–80 מיליון דולר שגבו מנהליה לאורך העשור, מדובר בתשואה שלילית של 40%

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

קרן ההשקעות הפרטיות (פריווט אקוויטי) מרקסטון, המנוהלת על ידי רון לובש ומוטי וייס, פירסמה בסוף השבוע האחרון את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2014.

המשקיעים המקוריים של מרקסטון שנוסדה לפני כ–10 שנים לא יזכו לראות תשואה חיובית על השקעתם, אלא יפסידו עשרות אחוזים.

עד כה מרקסטון השקיעה בעשרה נכסים כ-735 מיליון דולר, בעוד שבדו"חותיה היא מעניקה להשקעות אלה ערך של 514 מיליון דולר, כלומר מדובר בתשואה שלילית של כ–30% על פני תקופה של עשר שנים. אם מוסיפים לכך את דמי הניהול בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים שגבו מנהליה בעשר השנים (80 מיליון דולר לפי הערכות בשוק) - מדובר בתשואה שלילית של 40%.

רון לובשצילום: קמחי מוטי

עם זאת, נראה כי אחרי התקופה הסוערת שפקדה את מרקסטון בעקבות מותו הטראגי באפריל האחרון של השותף המייסד אמיר קס, סחרור החובות שאליו נקלעה על רקע קריסתה של רשת הספרים סטימצקי וחוסר יכולת לממש נכסים אחרים - לובש ווייס שהגיע מקרן ויולה כדי לסייע במימוש הנכסים שנותרו - הצליחו לעצור את המפולת.

הדבר התאפשר באמצעות כמה מהלכים שננקטו. העיקרי שבהם הוא גיוס של כ–80 מיליון דולר מתוך ה–95 מיליון דולר ממשקיעיה, שהסכימו להיענות למנגנון קריאה לכסף (Capital Call) שמרקסטון הפעילה לפני כחצי שנה.

מתוך ה–80 מיליון דולר הוזרמו כ–73 מיליון דולר על ידי משקיעים זרים של הקרן (בעיקר קרנות פנסיה אמריקאיות), בעוד שכ–7 מיליון דולר הוזרמו על ידי גופים מוסדיים ישראליים, שבהתחלה הערימו קשיים ולא הסכימו להזרים סכומים נוספים בטענה כי מדובר בהזרמה של כסף "טוב" אחרי "כסף רע". ואולם לאחר שהבינו כי הם יהיו חשופים לתביעות וייאבדו את השקעתם, מרבית המשקיעים הזרימו את הכסף. המשקיעים הישראלים במרקסטון הם כלל ביטוח, מנורה, הראל, הפניקס, קופות הגמל של לאומי, פועלים שוקי הון, מיטב דש, עמיתים ואחרים.

בנוסף לכך מרקסטון חתמה על העסקה למכירת אחזקותיה ביצרנית חוטי הניילון נילית (20.7%) ללאומי פרטנרס, זרוע הבנקאות להשקעות והשקעות ריאליות של לאומי, תמורת 45–50 מיליון דולר (המחיר הסופי יותאם לביצועים של נילית בשנים הקרובות) שהיא אמורה לקבל מלאומי עד סוף החודש.

במקביל הקרן ביצעה צעדי התייעלות, שכללו בין השאר צמצום משמעותי של כוח אדם (המונה כיום כארבעה אנשים) ועברה ממשרדים מפוארים במגדלי אלרוב למשרדים צנועים ברחוב הברזל ברמת החייל, כשלמרקסטון אין אפילו סידור חניה למבקרים.

בעקבות המהלכים האלה מרקסטון פרעה, ותפרע בתקופה הקרובות, חובות לדויטשה בנק, קרן ההשקעות פורטיסימו, בעלי האג"ח ובנקים ישראליים, כך שאחרי השלמת עסקת נילית היקף החוב של מרקסטון שהיה בתחילת השנה 220 מיליון דולר יירד אל מתחת ל–100 מיליון דולר, ויהיה קשור כולו סביב הנכס המרכזי שנותר כעת במרקסטון - אחזקה בבית ההשקעות הגדול בישראל פסגות (23.2%) שנשלט בידי קרן איפקס (76.8%), המנוהלת בישראל על ידי זהבית כהן. אחזקה זו של מרקסטון, שהיא אחזקת מיעוט בחברה פרטית שמחלקת דיווידנדים של כמה עשרות מיליוני שקלים, מוערכת ב–150 מיליון דולר. המועמדת הטבעית לרכישת המניות האלה היא איפקס, אך איפקס, המעוניינת למצע את מחיר הרכישה של פסגות, מוכנה לשלם למרקסטון מחיר הנמוך יותר בכמה עשרות מיליוני דולרים מזה שמרקסטון דורשת, והמגעים בין הצדדים כרגע תקועים.

במקביל מרקסטון מנסה לקדם חלופות שונות כמו מציאת משקיע לפסגות - משימה שנראית קשה במיוחד. בהתאם לכך הקרן בוחנת אפשרות של הפיכת האחזקה בפסגות לציבורית, כך שמשקיעיה יוכלו להנזיל אותה כשירצו בכך. זאת, באמצעות הכנסת האחזקות בפסגות לשלד ציבורי, או הפיכת האחזקה לציבורית וחלוקתה כדיווידנד בעין למשקיעיה.

מוטי וייס

החובות שייוותרו למרקסטון הם כ–100 מיליון שקל לבעלי האג"ח של חברת פנומנל, שאינם מחזיקים בביטחונות כלשהם, וניסו בשנה האחרונה - ללא הצלחה - להוביל לפירוקה של פנומנל. מחזיקי האג"ח הגדולים של פנומנל הם מנורה, הפניקס, איילון, הכשרה ביטוח וקופות הגמל של התעשייה האווירית. הנציגות מורכבת מהפניקס ומנורה.

החברות האחיות פנומנל חייבות 300–350 מיליון שקל לשתי קבוצות של בנקים ישראליים - האחת בראשות הפועלים והשנייה בראשות דיסקונט שבה נכללים מזרחי טפחות, הבינלאומי ואגוד. החוב לבנקים המחזיקים בשעבוד על מניות פסגות (23.2%) ששוויו גבוה מגובה החוב, אמור להיפרע עד 2019, כשמתוך הסכום הכולל 70–90 מיליון שקל הוא שטר הון שהונפק על ידי מרקסטון לפסגות, והתקבולים המתקבלים ממנו מועברים לבנקים. בינתיים הבנקים נתנו למרקסטון שקט עד מאי למצוא פתרון לאחזקתה בפסגות, כשייתכן שמרקסטון תגיע להבנות עם הבנקים לגבי מחזור החוב. בהתאם לכך השווי הנכסי הנקי של מרקסטון מהנכסים שנותרו לה גבוה בכמה עשרות מיליוני דולרים מגובה החוב שנותר לה - והמהלכים האחרונים יאפשרו למרקסטון למזער את הנזקים שנגרמו למשקיעים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ