גם לחברות בשוק ההון 
יש גבול - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם לחברות בשוק ההון 
יש גבול

טענת ההגנה במשפטו של דנקנר על היעדר כסף ציבורי שגויה

תגובות

כמה ימים אחרי הדרמה סביב משפט אולמרט - יקיר מס' 1 של מועדון ההון־שלטון הישראלי - שחשפה את הקשרים המעוותים גם אם לא תמיד פליליים בין חברי המועדון, נפתח שלשום בבית המשפט המחוזי בתל אביב שלב העדויות במשפטו של יקיר מס' 2 במועדון - נוחי דנקנר.

דנקנר, בעבר בעל השליטה בקבוצת החברות הגדולה במשק ולמעשה האיש ששלט ללא עוררין במגזר העסקי והבנקאי כולו ואפילו שלח זרועות למגרש התקשורתי והפוליטי, איבד לפני שנה את השליטה באי.די.בי. כיום הוא חייב באופן אישי לבנקים מאות מיליוני שקלים, ומואשם בתרמית בניירות ערך, או בעגת השוק - בהרצת מניות.

הפרקליטות מאשימה את דנקנר שבימים שלפני הנפקת מניות אי.די.בי בפברואר 2012 הוא ביצע עם איתי שטרום ועם מי שנהפך לעד מדינה בפרשה, עדי שלג, פעולות פליליות שנועדו להעלות את שווי המניות ולהגדיל את המחזורים. מכיוון שמשקיעים שמתלבטים אם לרכוש מניות בהנפקה של חברה שכבר נסחרת בוחנים גם את התנהגות המניה ואת הביקוש לה בבורסה, דנקנר, על פי הנטען, ביקש להקנות להם ביטחון במחזורי המסחר ובשווי החברה. לצורך זה, על פי האישום, דנקנר דאג שיבוצעו עסקות במחיר גבוה מהשווי האמיתי.

ההנפקה בוצעה בימים שבהם האג"ח של אי.די.בי נסחרו בתשואות גבוהות במיוחד (מסר של השוק שאומר שהחברה לא תוכל לפרוע את חובה והיא למעשה פושטת רגל) ושוויה הנכסי הנקי (נכסים פחות התחייבויות - NAV) היה אז אפס (למעשה מינוס). באופן אירוני, המצב הפיננסי האובדני ההוא משחק כיום לידי דנקנר. אם באותה תקופה הוא ניסה להראות לכולם שהוא שולט במצב, שלא תהיה תספורת ושלאף אחד אין זכות לומר שהוא קורס - כעת הכל התהפך. כיום זה אפילו נוח לו במידה מסוימת להראות שבאותו זמן לא היה היגיון כלכלי בהשתתפות בהנפקה, שזו היתה "הנפקת חברים" שלא מסתכלים על המחיר.

אף שבבורסה נסחרה אי.די.בי אז בשווי של יותר ממיליארד שקל, אפשר להבין את ההיגיון בטענת ההגנה שלא היה שיקול כלכלי בהשתתפות בהנפקה. עורכי הדין של דנקנר מנסים לשכנע את בית המשפט שכל הכסף שגויס בהנפקה - כ-320 מיליון שקל — התקבל מהמשקיעים בשל חברויות מהעבר ("אנחנו לא כפויי טובה"), ומחשבה שבעתיד אולי תהיה התאוששות ודנקנר ואי.די.בי יחזירו טובה עסקית ("שיקולי מערכת יחסים עם לקוח") למי שסייע לבוס הגדול בשעותיו הקשות. ובקיצור, המועדון שומר על עצמו כי זה משתלם לו.

לפעמים מדובר אפילו באותם חברים: מצחיק שמי שניסו לסייע לנדב, בנה של שולה זקן, למצוא עבודה - יוסי בכר ויאיר המבורגר - השקיעו גם בהנפקה של דנקנר. המחשבה שכך פועלת הכלכלה הישראלית ושהכסף בשוק ההון מוזרם לפי חברויות עקומה, ובכל זאת יש להתמודד עמה ברמה המשפטית.

עופר וקנין

הטענה הזאת עלתה בגלל הוויכוח על המניע. ההגנה מנסה להוכיח שלדנקנר לא היה מניע "לטפל" במניות שכן אם זו אכן היתה הנפקה חריגה ואם כל הכסף ניתן לו כי הוא "נוחי", למה הוא צריך להגדיל סחירות ולהעלות את שווי המניה? מתנה זו מתנה, ולא חשוב המחיר. ההגנה מנסה להראות עד כמה ההנפקה היתה חריגה באמצעות טענה שלא היה מעורב בה כסף ציבורי וכולם הפסידו מכיסם.

הטענה על היעדר כסף ציבורי שגויה. נכון שגופים מוסדיים קלאסיים — כמו קרנות נאמנות, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה — לא השקיעו בהנפקה, אבל השתתפו בה חברות ציבוריות לא מעטות שמניותיהן מוחזקות בידי גופים מוסדיים קלאסיים, כמו מבטח שמיר, ויליפוד ודלק. בנוסף השתתפו בהנפקה חברות בנות ונכדות של בנקים וחברות ביטוח (למשל דיסקונט חיתום וכלל חיתום). זהו בהחלט כסף ציבורי שמחויב לחפש השקעה רציונלית.

ביום הדיונים הראשון עלו על הדוכן ארבעה עדי תביעה, בהם החתמים אליאב בר דוד, שהיה מנכ"ל מיטב חיתום; אייל גרינבאום, שהיה מנכ"ל דיסקונט חיתום; וצחי סולטן, יו"ר כלל חיתום. השלושה הם חלק מ–12 החתמים שהשתתפו בהפצת המניות לציבור והם קנו בעצמם מניות בהנפקה.

שלושתם התפתלו כשנאלצו להתמודד עם טענת חוסר הכלכליות של ההנפקה. הם גם ביקשו לדייק. נכון, הם אומרים, נוחי זה נוחי, נכון, בלי נוחי לא היינו קונים, ונכון, לפעמים אנחנו מוכנים להפסיד כסף בטווח הקצר כדי אולי להרוויח בעתיד - אבל יש גבול. אנחנו לא מוכנים להפסיד סכומים גבוהים. בנוסף הם אומרים שלסחירות ולמחיר היתה חשיבות.

יש היגיון בטענת המניע של הפרקליטות. באחת העדויות נאמר ש"אם היינו יודעים שמי שפועל מאחורי הקלעים הוא בעל השליטה ולא משקיעים זרים, לא היינו קונים". בשלב מוקדם זה של המשפט נראה שגם הטענה הזאת של ההגנה ספגה מכה קלה בכנף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#