צבי סטפק: "השווקים עלו לא מעט, והם הזמינו תיקון - כל השאר זה תירוצים"

יו"ר מיטב דש מעריך, עם זאת, כי הטלטלה שחוו השווקים והמשקיעים נצרבת בתודעה, ולכן לא צריך לצפות למהפך מושלם תוך פרק זמן קצר

דרור רייך

בשבועיים האחרונים התחוללה סערה בשווקים הפיננסיים כמעט בכל סוגי הנכסים: מניות, מטבעות וסחורות. שוקי המניות צנחו בשיעורים גבוהים יחסית מהשיאים המוחלטים והתקופתיים שהיו בהם באחרונה. כך, בארה"ב נחלש מדד 500 S&P ב–6%, ונאסד"ק השיל 7% מערכו. הבורסה בפרנקפורט איבדה 10%, והמדדים בטוקיו נחלשו ב–11%.

בשוקי המט"ח הדולר נסוג מול הין ב–4% משיאו, אחרי הראלי הגדול שביצע במשך כמה שבועות, ומול היורו נחלש הדולר ב–2%, גם במקרה זה אחרי התחזקות משמעותית. בשוקי הסחורות העניין התרכז בנפט, שמחירו ירד מ–100 דולר לחבית ל–83 דולר, אחרי שכבר ירד ל–80 דולר. מחירי הזהב הגיבו לעצבנות בעליית שערים.

לסערות אלה התלוותה עלייה חדה בתנודתיות וזינוק ב"מדד הפחד" (VIX) בארה"ב - מרמה נמוכה של 14.5 נקודות ב–3 באוקטובר לשיא של השנתיים האחרונות, 26.25 נקודות, ב–15 באוקטובר.

מפעל פולקסווגןצילום: אי־פי

לעומת מדדי המניות, שוקי הסחורות והמטבעות, האג"ח הממשלתיות במדינות חזקות רשמו עליות במחיר וירידה בתשואות. כך, התשואה על אג"ח של ארה"ב ל–10 שנים ירדה מ–2.4% ל–2.2%, אחרי שנגעה ברמת שפל תקופתית של 1.87%. התשואות על האג"ח של גרמניה ירדו מ–1% ל–0.86%, אחרי שכבר ירדו לשפל של 0.76%.

לעומתן, שערי האג"ח של מדינות בעלות חוב גבוה וכלכלות מעורערות, כמו ספרד, איטליה ויוון, ירדו בחדות. ביוון, לדוגמה, טיפסו התשואות מ–5.5% ל–9%.

למשקיעים בישראל נחסכה חלק מהתנודתיות, עקב חג סוכות השני - שכן יום המסחר האחרון התקיים ביום שלישי לפני הסערה הגדולה בשווקים.

יו"ר בית ההשקעות מיטב דש, צבי סטפק, התייחס לסיבות לטלטלה וציין: "את הסיבות ל'סערה המושלמת כמעט' אפשר לתלות בחששות מדפלציה באירופה, בהורדת תחזית הצמיחה בעולם בכלל ובגרמניה בפרט, בחששות מכיוון יוון, בכישלון הנפקת האג"ח של ספרד, בהקטנה אפשרית של יעד הצמיחה בסין, ובנתונים חלשים בכלכלה האמריקאית.

צבי סטפקצילום: אייל טואג

"אם לא די באלה, צצה לה אבולה, ואיימה על חברות התעופה והתיירות. אבל האמת ניתנת להיאמר: אין בהסברים אלה כל ממש. מה חדש בכל זה בנוגע לאירופה? האם מישהו השלה את עצמו קודם שאירופה עולה מחר על פסי צמיחה? הרי ברור שזהו תהליך של שנים, שיהיה חייב להיות מלווה במדיניות מוניטרית מרחיבה וברפורמות מבניות בכלכלה.

"בכל הקשור לכלכלה האמריקאית - האם כשמדד המכירות הקמעוניות ירד בספטמבר במעט יותר מהצפוי, דעת המשקיעים על הכלכלה האמריקאית היתה צריכה לעבור מהערכה שתהיה צמיחה להערכה שיהיה מיתון, תוך שהם שולחים את שוק המניות האמריקאי ב–3% מטה ואת שוק אג"ח של ארה"ב בכ–3% מעלה? הרי כבר ביומיים שלאחר מכן התפרסמו נתונים רבים התומכים בהמשך הצמיחה בארה"ב, כגון עלייה ניכרת בתפוקה התעשייתית, ירידה במספר דורשי העבודה, ועלייה נאה במדד אמון הצרכנים של מישיגן".

שורה של הסברים בדיעבד לירידות

לכן, סבור סטפק: "אין מנוס מהמסקנה, שכל ההסברים שניתנו הם בחזקת הסברים בדיעבד שאינם מחזיקים מים". ההסבר שלו לירידות ולתנודתיות פשוט: "השווקים עלו לא מעט, והם הזמינו תיקון. כל השאר הם תירוצים שהשוק נאחז בהם, טריגר לתיקון מתבקש, תיקון שהועצם בידי קרנות גידור ממונפות וגופים שנקלעו לפוזיציה לא נוחה, ונאלצו לבצע Short Squeezing (מצב שבו משקיעים בחסר נאלצים לסגור את הפוזיציה, וכתוצאה מכך מזרימים ביקושים. עקב הביקושים עולה מחיר הנכס, ומשקיעים נוספים נאלצים לסגור את הפוזיציה באמצעות הזרמת ביקושים נוספת, ד"ר) - מה שהחריף את עוצמת המגמה".

סטפק מתקשה לענות על השאלה אם כל התיקון מאחורינו. הוא מעריך שכן, לפחות לגבי רוב התיקון: "מה שמניע את השווקים זה רמת הנזילות האדירה, והיא תימשך. בינתיים ההתאוששות הכלכלית בארה"ב והריבית האפסית תורמות לשיפור ניכר ברווחיות של החברות האמריקאיות. פיחות היורו כלפי הדולר אמור לשפר את מצבן של היצואניות האירופיות. עם זאת, טלטלה מסוג זה שחוו השווקים והמשקיעים נצרבת בתודעה, ולכן לא צריך לצפות למהפך מושלם בתוך פרק זמן קצר. אם בכל זאת הוא יקרה - זה יהיה מאוד לא בריא לשווקים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום