הממשלה רוצה להפריט חברות - אבל למה שהציבור ירצה לקנות? - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה רוצה להפריט חברות - אבל למה שהציבור ירצה לקנות?

נמלי הים, הרכבת, מקורות ונתיבי גז - אלה רק חלק מהחברות שהמדינה מעוניינת להפריט בשנים הקרובות ■ אמיר גיל מפסגות: "אם בחברות המופרטות יישאר סגנון ניהול מיושן - המוסדיים לא יתקרבו אליהן"

14תגובות

לפני כשבוע נערכה במשרד האוצר פגישה, שבה הוצגה בראשונה לנציגי הגופים המוסדיים בישראל התוכנית להפרטה חלקית של 19 חברות ממשלתיות.

בפגישה השתתפו דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, במשרד האוצר, רו"ח ענת פעייר מאגף שוק ההון במשרד האוצר; רו"ח הילה בן חיים, סגנית בכירה לענייני רישוי והסדרת הגופים המוסדיים; מאיר שמרה, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות; וכן נציגים משוק ההון, ובהם מהחברות כלל ביטוח, פסגות, מנורה, ועמיתים.

הנוכחים בפגישה דנו בכמה עניינים הנוגעים להפרטה, למשל, אם למוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור יש עניין להיות שותפים בחברות הציבוריות, שאמורות להיות מונפקות חלקית בבורסה, אילו מבין החברות הממשלתיות מעניינות מבחינת השקעה בהן, וכן באילו נסיבות המוסדיים ישקיעו בחברות אלה או ידירו את רגליהם מהשקעה בהן.

אוליבייה פיטוסי

לפי התוכנית, הפרטת החברות הממשלתיות תבוצע בשתי דרכים. בחברות ממשלתיות שבהן למדינה יש אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח הארוך, יימכרו חלק מאחזקות המדינה באמצעות הצעת מכר של מניות המדינה לציבור.

בחלק מהמקרים ההצעה עשויה לכלול גם גיוס הון לחברה בדרך של הנפקת מניות ואג"ח. שיעור המניות לציבור יסתכם ב–25%–49% בדילול מלא מהון המניות של החברות (הנפקת מניות מיעוט). דרך פעולה זו עשויה לחול על חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפאל, הרכבת, חברת המים מקורות, חברת הדואר וחברת נתיבי הגז הטבעי, העוסקת בהולכת הגז שנמצא בים לתחנות לייצור חשמל בישראל.

בחברות ממשלתיות, שבהן למדינה לא קיים אינטרס בשמירה על שליטה לטווח ארוך, תיערך הפרטה באמצעות הנפקה, בפעם אחת או בשלבים - בין בדרך של מכירה פרטית לגורם מעוניין, או בין בשילוב של כל אחת מהדרכים. דרך פעולה זו תחול על נמל אשדוד, נמל חיפה, החברה לשירותי איכות סביבה, התעשייה הצבאית (תעש) וחברות תל אביב (למשל, חלמיש ואוצר מפעלי ים). לפי המתווה, ב–2015 תקודם ההפרטה של נתיבי הגז הטבעי, תעש, נמל אשדוד, דואר ישראל וחברות תל אביב.

ההפרטה המוצעת לא תהיה מלאה, והשליטה בחלק מהחברות תישאר בידי הממשלה. לפי התוכנית, יונפקו עד 30% מהון המניות של החברות, או שיונפקו אג"ח להמרה. הדבר אמור לסייע בעיקר לפיקוח ציבורי על ניהולן. בכך מקווים ברשות החברות להחליש את הקשר שבין החברות לדרג הפוליטי, לצמצם את כוחם של ועדי העובדים, וכן להכניס לתמונה את רשות ניירות ערך, וכן "רגולטור עקיף" - משמעת שוק. האילוץ של התנהלות בשוק החופשי אמור לסייע למנהלי החברות לייעל אותן ולנצל טוב יותר את נכסיהן. הכללים להנפקה של כל חברה ייקבעו בדיונים בממשלה, והאוצר לא ישלוט לבדו על כל ההליך. מהלכי ההפרטה אמורים להניב למדינה תקבולים של כ–5 מיליארד שקל ב–2016, מתוכם כ–4.5 מיליארד שקל מההפרטה וכחצי מיליארד שקל מדיווידנדים.

נציגי המוסדיים ביקשו לדעת מדוע בעצם מעוניינת המדינה לשתפם בבעלות על החברות ומה ייצא להם מכך. חלקם תהו מדוע עליהם להיות שותפים בחברה ממשלתית בלתי יעילה שאינה מעוניינת גם להתייעל בעתיד. נציגי המוסדיים הסבירו בפגישה כי ללא יכולת של בעלי המניות החדשים להוביל מהלכי התייעלות הכרחיים באותן חברות, ההשקעה בחברות הממשלתיות לא תהיה אטרקטיבית עבורם.

"אין חברות 'סקסיות'"

אמיר גיל, סמנכ"ל השקעות פסגות גמל ופנסיה. ציין כי "החברות שהמדינה מציעה אינן 'סקסיות' ומלהיבות. רוב החברות המועמדות להפרטה אינן במצב טוב ומפסידות כסף. בנוסף, הממשלה רוצה להישאר בעמדת השליטה. ההפרטה המתוכננת אינה לגרעין השליטה והמדינה אמורה להמשיך לנהל אותן. לא נראה לנו מעניין להשקיע בחברות כאלה".

עו"ד רונן וינוגרד מסביר את עמדת המוסדיים: "בהצעה הנוכחית מבקשים להעניק שורת הקלות ברגולציה על החברות המונפקות, ובכך לאיין חלק ניכר מהיתרונות שהיו יכולים לעלות מהנפקתן. מטרת השינויים בחוק החברות היא לאפשר למדינה להבטיח לה שליטה בחברות ולשמר עבורה אינטרסים חיוניים. השינוי בחוק החברות יתבצע תוך פגיעה בבעלי מניות המיעוט, שיהפכו להיות משקיעים פיננסיים בלבד. מה יקרה, למשל, אם חברת החשמל תרצה או תיאלץ למכור חשמל למדינה במחיר הפסד", שואל וינוגרד. "מדוע שהמשקיעים מהציבור יממנו זאת? לא בכדי קבע המחוקק, כי עסקות בעלי עניין צריכות לעבור אישור מיוחד של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. כיצד יידעו בעלי מניות המיעוט מהציבור שעסקות בעלי עניין בחברות הממשלתיות־ציבוריות אינן פוגעות בהם?"

וינוגרד סבור שהצעת ההפרטה, כפי שהיא מנוסחת כעת, אינה אטרקטיבית למשקיעים - ולכן תזכה לכתף קרה מהגופים המוסדיים. גופים אלו לא ימהרו להשקיע את כספי העמיתים, משום שלא יהיה ביכולתם להגן על השקעתם, ובכך הם יפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפי העמיתים.

לדברי גיל, "אם כחלק מההפרטה הן יבצעו גם מהפך עסקי ויציגו שיפור בביצועים - החברות האלו יכולות להיות מעניינות להשקעה. חברות רכבות בעולם הן השקעה מצוינת. גם השקעה בנמלים ובחברת החשמל תחת ניהול נכון ושינוי בתרבות הארגונית יכולה להיות מעניינת. ואולם, אם בחברות המופרטות יישאר סגנון ניהול מיושן, עם הסכמי השכר הישנים וועדי העובדים, המוסדיים יתרחקו מהן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם