איזי ודדי בורוביץ מתכוננים להשתמש באל על כדי להמריא בעסקיהם האחרים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איזי ודדי בורוביץ מתכוננים להשתמש באל על כדי להמריא בעסקיהם האחרים

באמצעות אל על הם ישכנעו אתכם לתדלק בסונול, לצבוע את הבית בטמבור ולקנות בקלאב-מרקט ובניו פארם; כדי לממן את רכישת הפייפר השלישי שלהם הם פתחו סטקייה בדיזנגוף; זהו סיפורם של שני האחים, בנים לחלוץ שהתחיל בעסקי חול ואדמה, שהחליטו לכבוש דווקא את השמיים

תגובות

בעוד שלושה שבועות, ב-17 בדצמבר, יגשימו התאומים איזי (ישראל) ודדי (דוד) בורוביץ חלום וייהפכו לבעליה של חברת התעופה הלאומית אל על. בגיל 63, שבו אחרים פוזלים אל הפנסיה, הם מסמנים להם יעד כיבוש נוסף. זהו סיפורם של שני האחים, בנים לחלוץ שהתחיל בעסקי חול ואדמה, שהחליטו לכבוש דווקא את השמים. בתאריך הנקוב, קבוצת כנפיים שבבעלות האחים בורוביץ תשקיע 44 מיליון דולר במימוש האופציות שבידיה ותגדיל את אחזקותיה באל על מ-22% ל-52%, מה שיעניק להם את השליטה המלאה בחברה.

כעבור שלושה שבועות נוספים, בתחילת ינואר, מתכננים האחים לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות שבה יודיעו על מועצת המנהלים החדשה. על שני מינויים בכירים כבר החליטו: איזי בורוביץ יהיה יו"ר מועצת המנהלים, וכמו שאומר דדי, "איזי הולך להיות עכשיו מפקד כל יום מחדש". לצדו, כסגן, תמונה תמי מוזס-בורוביץ, אשתו של דדי, אשת עסקים מצליחה בזכות עצמה והבעלים של חברת "מפל תקשורת".

הממונה על ההגבלים העסקיים, דוד שטרום, שאישר את ההשתלטות ההיסטורית, הצליח להשבית שמחה בהחלטה אחרת ולפיה יוכלו האחים בורוביץ להשתלט על אל על רק בתנאי שיעבירו לגופים אחרים את השליטה במפעל חייהם, חברת התעופה ארקיע. שטרום אישר לאחים "לקחת איתם" לאל על את החברות שעוטפות את ארקיע ועוסקות בתיירות ובהחכרת מטוסים. לטענת ועד עובדי ארקיע זהו גזר דין מוות לחברה, מאחר שארקיע בלי עסקי התעופה והתיירות הנלווים תהיה חברה חלשה ששום גורם עסקי לא יתעניין בה. בינתיים החול בשעון אוזל והולך, ופחות מחודש לפני המועד הקובע ארקיע עדיין נמצאת בבעלותם של האחים. בעולם התעופה העיניים נשואות אל הצמד, כולם רוצים לראות איך הם ייצאו ממה שכבר זכה לכינוי "הפלונטר".


האחים הם בעליה של קבוצת גרנית הכרמל, שכוללת את החברה הבת סונול; הם בעליה של חברת הצבעים טמבור, של רשת קלאב-מרקט ורשת ניו-פארם, וכל זאת לצד הפעילות התעופתית של ארקיע ואחוזים בחברת הנסיעות איסת"א

איזי בורוביץ לא מתרגש. "את מכירה את הסיפור שאחד אומר שלא אכפת לו כמה עולה דלק כי הוא תמיד קונה בחמישים שקל? אז גם פה זה ככה. רוצים או לא רוצים, אנחנו לאל על נגיע".


דלת פתוחה

דדי: "אנחנו חיים בצניעות. אני נוסע בסובארו".

איזי: "המשרד עושה בן אדם? לא נוח לך פה?"

דדי: "בצניעות יש כלל אחד, אי אפשר לשחק אותה, וזאת ירושה שקיבלנו מבית אבא".

דדי בורוביץ מתעניין באיזה סופר אני קונה והיכן אני ממלאה דלק. רובנו לא מודעים לעובדה שאנחנו קונים אצל האחים בורוביץ כמעט מדי יום ביומו. לפני שש שנים הקימו השניים קבוצת אחזקות, עם עסקים והשקעות במגוון רחב של תחומים, החל באנרגיה וכלה בקמעונות. הם בעליה של קבוצת גרנית הכרמל, שכוללת את החברה הבת סונול; הם בעליה של חברת הצבעים טמבור, של רשת קלאב-מרקט ורשת ניו-פארם, וכל זאת לצד הפעילות התעופתית של ארקיע ואחוזים בחברת הנסיעות איסת"א.

מי שממלא דלק בסונול ומשם נוסע לקניות בקלאב-מרקט ובדרך גם קופץ לבית המרקחת של ניו-פארם נכנס ל"מדד בורוביץ". זהו מדד שפיתחו בקבוצה, המנתח את התנהגות המשק ומגמותיו באמצעות מיליוני האנשים שעוברים בחודש דרך החברות השונות שלה. לעסקי האחים 300 סניפים שונים ו-12 אלף עובדים, ועכשיו הם עומדים לצרף אליהם גם את אל על.

"אנחנו הולכים להיות מועדון של חברות בארץ", מסביר דדי את הקשר בין העסקים השונים. "אין הבדל בין למכור כרטיס טיסה, ליטר דלק וקילו עגבניות. כל החברות שלנו עובדות ביחד. המנכ"לים מתאספים ויושבים. יש לנו גם פורום שיווק של כל הקבוצה שמתכנס פעם בשבועיים ועושים מבצעים. אנחנו מחליטים על מבצע ביום חמישי וביום ראשון זה כבר יוצא לדרך: תקנה בקלאב-מרקט תקבל הנחה בסונול. תקנה פה, תקבל שם. באל על אנחנו נפגוש מיליוני אנשים שיהיו חשופים למועדון שלנו".

האימפריה מנוהלת ממשרדיהם הצנועים של האחים בשדה דב בתל אביב. חדרים פשוטים, צמודים, ליד מבנה הטרמינל, דגמי מטוסים ותעודות הוקרה מעטרים את חדרו של איזי. חדרו, כראוי למנכ"ל, גדול קצת יותר מזה של דדי. אין בחדרים ריצוף יקר או ריהוט מרשים, במרכזם רק שולחן ישיבות עגול מזכוכית.

הדלת של דדי תמיד פתוחה ומי שרוצה יכול להיכנס. הוא יושב מאחורי שולחן פלסטיק אפור שקטן עליו בכמה מידות. על הקיר תלויות תמונות שמספרות את ההיסטוריה של האיש, החל בפייפר הראשון שקנה ב-1965 וכלה בצי המטוסים שברשותו היום. מספרים שבאחד הימים כשהסתיימה פגישה אצל מנכ"ל גרנית הכרמל, עמי סגיס, אנשי המשרד רצו לדעת מי זה בורוביץ, בעל הבית. "זה האיש שכרגע יצא מפה", ענה סגיס. "לא יכול להיות", אמרו לו, "הגבר שיצא מפה נסע בסובארו".


צריחות ונשיקות

דדי: "אנחנו מקבלים החלטות פה במסדרון. אנחנו מסתכלים זה על זה וזהו".

איזי: "אני ודדי צריכים לדבר קצר מאוד".

דדי: "אנחנו מבינים אחד את השני גם בלי מלים".

איזי: "כמעט ולא צריכים לדבר".

דדי: "אבל זה באמת, לא בשטיק".

איזי מבוגר מדדי בחצי שעה. הם לא דומים במראה, והפכים גמורים באישיותם. דדי הוא הסחבק והעממי, איזי איש האקדמיה המעונב. דדי היזם בשטח, איזי המנהל במשרד. דדי חופשי, לא עושה חשבון, איזי מתון ומחושב. אך כשהם מדברים הם משלימים זה את משפטיו של זה כמו מנגינה שמתגלגלת.

בארקיע חלוקת העבודה בין השניים ברורה. איזי בחזית, דדי מאחורי הקלעים. איזי מנהל את עסקי התעופה והתיירות, דדי מחכיר מטוסים לחברות תעופה בחו"ל באמצעות החברה הבת "ארקיע ליסינג". החכרת מטוסים זה עסק מסובך מאוד. דדי אומר שמחירו של בואינג 747 כ-150 מיליון דולר, חברות תעופה מתקשות לרכוש צי שלם של מטוסים ולכן חוכרות מטוסים לכמה שנים מחברת ליסינג. בעסקה כזאת החוכר מקבל זכות שימוש בנכס לתקופה מוגדרת, תמורת תשלום, ואילו המחכיר נשאר הבעלים של המטוס, ונושא בסיכויים ובסיכונים של הבעלות. מסיבה זו המחכיר עוקב אחרי מטוסו כל העת, כדי לדעת מה מצבו הטכני.

עסקות החכרה רבות מתחילות כשלמחכיר עוד אין מטוס זמין בצי שלו. הוא מחפש חוכר פוטנציאלי, אחר כך מאתר מטוס מתאים לרכישה, מאתר מקורות מימון, וכשכל המרכיבים הללו מתחברים, העסקה יוצאת אל הפועל. את רוב המימון לקניית מטוסיה משיגה ארקיע בהלוואות בנקאיות. על פי הערכות שהתפרסמו, במשך השנים לקחה קבוצת בורוביץ מבנק לאומי ומבנק הפועלים הלוואות של 1.3 מיליארד דולר לרכישת מטוסים.


לפני עשר שנים, דדי הביא את המטוסים שלהם, כ-40 בואינגים, אלינו, לתעשייה האווירית, כדי שאנחנו נתחזק אותם במקום האמריקאים

בגלל התלות בגורמים רבים כל כך, לא תמיד עסקי ההחכרה מניבים רווחים. מפרסום הדו"חות הכספיים של כנפיים מתברר שהחברה סיימה את הרבעון הראשון של 2004 בהפסד של 2.4 מיליון דולר ועיקר הירידה בתזרים המזומנים נבע מהתכווצות עסקי הליסינג של החברה. אין בכך כדי להפחית מכישוריו של דדי, שנחשב מומחה בקנה מידה עולמי בהחכרה תפעולית. במשרדו, על הקיר, תמונות של 30 מטוסי ארקיע המוחכרים לחברות תעופה ברחבי העולם. כל אחד מהם הוא הבייבי שלו. לוח הפגישות השבועי שלו ריק. הוא לא יודע איפה הוא יהיה מחר, לאיזו נקודה בעולם יוזעק כדי לטפל באחד ממטוסיו. הוא בעל רישיון טיסה, ועם כל הכבוד לצניעות, ברחבי העולם הוא נוסע במטוס פרטי.

"כשאצל דדי עולה רעיון", מספר דוד ארצי מנכ"ל חברת בדק מטוסים וסמנכ"ל בתעשייה האווירית, "הוא יכול לצלצל מכל מקום בעולם ובאמצע הלילה ועד שהוא לא יסביר ולא ישכנע הוא לא ירד מהעניין. בזמן המשבר הגדול בתעשייה האווירית, לפני עשר שנים, דדי הביא את המטוסים שלהם, כ-40 בואינגים, אלינו, לתעשייה האווירית, כדי שאנחנו נתחזק אותם במקום האמריקאים. הוא הציל אותנו. כשעשינו את המשא ומתן להבאת המטוסים מארצות הברית הוא היה מתקשר באמצע הלילה, לא חשוב באיזו שעה, העיקר שהביזנס יתקדם, ומה שיפה, הוא גם לא היה שואל מה השעה. הוא היה מצלצל ורץ קדימה".

מכרים מתארים אותו כאיש של "קצר ולעניין". במילייה העסקי הוא נחשב אאוטסיידר. "לא רואים אותו בקבלות הפנים החשובות", אומר איש עסקים. "הוא יושב לו בצריף הקטן שלו בשדה דב ומנהל את העסקים בצורה שקטה מאוד. הוא איש פשוט ומבחינה זו אחיו מוסיף לחברה הרבה נופך אקדמי".

באחרונה זכה פרופ' איזי בורוביץ בפרס ההוקרה של פורום חברות התעופה האירופיות. בענף מספרים כי אף על פי שארקיע חברה קטנה במדינה קטנה, איזי ידוע כאחד המנהלים המובילים בעולם התעופה. הוא נחשב איש עסקים הגון וישר. "עד שהוא סוגר עסקה יוצאת הנשמה", אומר איש עסקים, "אבל אחרי שהכל כבר סגור הוא עומד מאחורי כל מלה".

"כשמשהו לא בסדר", מספר דוד ארצי, שמספק את שירותי התחזוקה למטוסי ארקיע כבר 15 שנה, "איזי יכול לצרוח עלי צרחות אימים, אבל אחרי שזה נגמר הוא נותן נשיקה".


הליסינג הוא המוקד

אף שהוא ה"מעונב" משני האחים, במילייה העסקי נחשב איזי אדם עממי ונעים הליכות שתמיד ימצא שפה משותפת עם בן שיחו. "הוא בא מתרבות אמריקאית והוא מיישם אותה כהלכה", אומר קולגה. "יש לו היכולת לגלות את תשומת הלב והרגישות הנדרשת לכל אדם". בחברה אומרים שכמעסיק הוא מדבר עם עובדיו בגובה העיניים. הוא תמיד יספר על נכדיו, על הכשרתו בכדורי ועל שירותו הצבאי. אנשי עסקים מציינים בהשתאות כי בכירי עובדיו בארקיע, למרות גזרת הממונה על ההגבלים העסקיים, ממשיכים לעבוד בחברה - עובדה המצביעה על עוצמתו כמנהל. "כולם מודאגים מאוד", אומר אחד ממקורביו, "ולמרות שהסוף קרב אף אחד לא נוטש".

חלוקת העבודה בין איזי לדדי תועתק גם לאל על. איזי יעבור למשרדי ההנהלה בשדה התעופה בן גוריון ויהיה ליו"ר אל על, דדי יישאר בשדה דב.

דדי: "איזי יהיה אחראי על הניהול ואני אמשיך לעשות עסקים. עבודה יום-יומית של מטוסים תקועים בכל העולם. החלק שלי באל על יהיה יותר בנושא צי המטוסים, כי זה צריך לעבור שם מהפכה די רצינית וזה לא ייקח יום אחד, זה ייקח לפחות שלוש שנים".

איזי: "הליסינג הוא העסק הכי חשוב שלנו. אני תמיד אומר ש-95% מהרווח שלנו בארקיע זה העבודה של אדם וחצי, דדי והעוזר שלו. כל היתר זה מאה אלף איש. באל על צריך לעשות עבודה די רצינית בעניין הליסינג".

דדי: "לא די רצינית. רצינית מאוד".

איך החלטתם מי מכם יהיה יו"ר אל על?

דדי: "אנחנו הולכים לאל על ביחד. שווה בשווה. איזי מתאים יותר להיות יו"ר אל על מבין שנינו. אני צריך להתעסק באיך עושים כסף".

איזי: "לדדי אין סבלנות לפרטים".

דדי: "אני עלול לסגור חברה, ואיזי לא יסגור את החברה. איזי הוא האדם הנכון לנהל את נושא הטיסות, קווי תעופה ובעיקר אנשים. מה שאיזי הולך לעשות לא יותר קל ממה שאני עושה. אני מתעסק עם מטוסים ומטוסים לא מדברים".

אפרופו אנשים, איך תתמודדו עם ועדי העובדים, עם הטייסים? בארקיע קיצצתם בבשר החי, גם באל על יהיו פיטורי ייעול?

איזי: "אחד הדברים שעמוס (שפירא, מנכ"ל אל על) עשה זה הסכמי עבודה. אנחנו נכבד כל דבר שההנהלה החליטה ונמשיך הלאה. תהיה המשכיות. ביום שאנחנו נכנסים לשם יש עשרים מטוסים באוויר. זו לא חנות מכולת שבלילה מכבים את האור ובבוקר יש מישהו אחר שמדליק. אני גם חושב שההנהלה הנוכחית עושה עבודה מצוינת".


קצינים חשובים

דדי: "החברות שלנו היו מלהקת הנח"ל. אני לא אספר מי היתה החברה שלי כי לא נעים לי, היא תפסה אותי על חם. לאיזי היתה חברה שקראו לה יעל לינדר. איזי, איזה שירים היא היתה שרה?"

איזי: "היא היתה עם כל החבורה של פולי, עם הגשש החיוור".

דדי: "היינו קצינים חשובים".

איזי: "הן רצו אחרינו".

דדי: "היינו באמת קצינים טובים מאוד. איזי התחתן עם יעל בגיל עשרים".

איזי: "וחצי".


דדי לא בדיוק אהב לתפור כפתורים וגם לא את המורה פניה. "אותי סילקו מבית הספר", הוא מספר בגאווה לא פחותה

טליה ואלכסנדר בורוביץ עלו ארצה מפולין בתחילת שנות העשרים והתיישבו בתל אביב. אלכסנדר סחר בחול, שהועמס על גמלים. "זיפזיף", מדייקים האחים. הם למדו בבית ספר לילדי עובדים בצפון תל אביב וחונכו לעבודה. אפילו לבשל ולתפור כפתורים לימדו אותם שם. "אשתי 42 שנה לא תפרה לי כפתור", מתגאה איזי. "דדי, אתה זוכר את המורה פניה?"

דדי לא בדיוק אהב לתפור כפתורים וגם לא את המורה פניה. "אותי סילקו מבית הספר", הוא מספר בגאווה לא פחותה, "הייתי פרא אדם". דדי נשלח לפנימייה בקיבוץ רמת הכובש. אחר כך עברו השניים לבתי ספר חקלאיים: דדי לכנות, איזי לכדורי. תגרות, תעלולים וחברות אמיצה היו חלק מההווי של התקופה.

בחופשות הלימודים עבדו במאפיות ובחברה קטנה לייצור תקליטים שהקים האב. "הד ארצי" היה שמה. איזי מוציא תקליט של יפה ירקוני מאותם ימים, "הנרקודה", ומסביר כיצד נהג לגלף את התקליטים שיצאו מהמחרטה. "אז", הוא אומר, "הד ארצי לא היה מה שזה היום. זה היה עסק של אדם וחצי. כשהשותף של אבא שלי ברח, אבי איבד את כל כספו".

הם התגייסו לנח"ל, והמשיכו לקורסי מ"כים וקצינים (עד היום הם בקשר עם חברים מהצבא ומהמילואים בצנחנים). בצבא הכיר איזי את אשתו, יעל לינדר, מכוכבי להקת הנח"ל. הם נישאו ולאחר השחרור, ב-1962, נסעו לארצות הברית. איזי פנה ללימודים, דדי להרפתקאות. בארצות הברית למד איזי מחשבים עד הפרופסורה ולימד מערכות מידע ומחשבים באוניברסיטת קליפורניה. שמונה שנים חי שם.


פותחים סטקייה וקונים פייפר

דדי, שמגיל 15 חלם על מטוסים, נסע גם הוא לארצות הברית, והתחיל לעבוד בחברת התעופה פליינג טייגרס ("מה שלומדים היום בהרווארד שבע שנים, אני למדתי שם"). לאחר שנה חזר ארצה בכדי לתמוך באביו שלקה בלבו ובעסקי המשפחה. יחד עם חבר טוב מימי הפנימייה העליזים, אפרים בר-ארז, שגמר קורס טיס, הקימו השניים לאחר מלחמת ששת הימים את חברת כנף עם צי מטוסים שכלל פייפר אחד (כעבור שנים נהרג בר-ארז עם הבן של מוסה פלד בהתרסקות מטוס סילון שהביאו מאפריקה).

כדי לממן את רכישת הפייפר השלישי פתחו השניים סטקייה בדיזנגוף, "קרוסל". הפייפרים שלהם טסו מעל הים עם כרזות פרסומת (שאיזי הדפיס בארצות הברית), ריססו שדות ומיפו את סיני. כשגדל צי המטוסים שלהם החלו לעשות טיסות שכר לסיני, לשארם א-שייח. ב-1970 הקים דדי את קאל, חברה להטסת מטענים, בשיתוף האלוף במילואים מרדכי הוד. כעבור כחמש שנים קנתה ארקיע, אז חברה בבעלות אל על וההסתדרות, 50% מכנף, אבל ב-1980 קנתה החברה הבת המשותפת כנף-ארקיע את החברה האם המקרטעת שלה, ארקיע, שסחבה אחריה חובות של מאה מיליון דולר.


כשחזר איזי לישראל נתן לו דדי במתנה שליש מהמניות שהיו ברשותו (12% מ-36%) ובנה לו בית. כעבור שנים אחדות ויתר איזי על הצעה לנהל את הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומונה למנכ"ל ארקיע

איזי: "אני לימדתי באוניברסיטה בקליפורניה. יום אחד דדי צילצל ואמר 'קנינו את ארקיע, אנחנו צריכים יחידת מחשב'".

דדי: "איזי בעצם היה הבסיס שלנו בארצות הברית. הוא היה טס לפה שש פעמים בחודש בשביל לארגן לנו את מערכת המחשבים והיה שותף מלא לתוכניות של ארקיע".

איזי: "הגעתי ארצה שלושים פעם בשנה".

דדי: "בסוף ביקשתי מאיזי, 'מספיק עם האוניבר-סיטה'. הוא הצטרף בהתחלה בתור מנהל המחשב, ולפני עשר שנים מונה למנכ"ל".

איזי: "אני צריך לפרוש, דוד".

כשחזר איזי לישראל נתן לו דדי במתנה שליש מהמניות שהיו ברשותו (12% מ-36%) ובנה לו בית. כעבור שנים אחדות ויתר איזי על הצעה לנהל את הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומונה למנכ"ל ארקיע. כיום הוא מלמד בהתנדבות מחשבים באוניברסיטה.

לאחר כמה שנים של הפסדים, והליך הבראה שכלל פיטורי מאות עובדים וטייסים, החלה ארקיע להמריא ונהפכה לחברה שעוסקת בתעופה, תיירות ונופש. האחים רכשו 25% באיסת"א (סוכנות הנסיעות של התאחדות הסטודנטים) ו-25% בממ"ן (החברה שאחראית על שינוע המטענים בנתב"ג) וכמובן פיתחו את עסקי הליסינג, הכסף הגדול בחברה.


בדיקת עיניים

דדי: "בחיים שלנו לא רבנו. אף פעם".

איזי: "אנחנו מדברים".

דדי: "אנחנו יכולים להתווכח, אבל לא לריב".

איזי: "כמו שאנחנו לא נראים אותו דבר, אנחנו גם שונים. אני תמיד משלים את כל מה שדדי עושה".

בזמן שירותם הצבאי, הדריכו בני משקים לקצונה. ההבדל בין שני הקצינים דדי ואיזי היה ידוע. אצל איזי החיילים היו קמים בשש בבוקר והולכים לישון בעשר בלילה. אצל דדי היו רצים ומתוזזים כל הלילה.

איזי: "אצל מי סיימו יותר קצינים?"

אצל דדי?

איזי: "אותו אחוז. אנחנו מגיעים לאותן תוצאות בדרכים שונות".

כתאומים, יש ביניכם קשר טלפתי?

איזי: "כשהייתי בשבתון בארצות הברית הלכתי לבדיקת עיניים ואמרו לי שאני צריך משקפיים. אחרי זה התברר לי שבדיוק באותו יום דדי הלך פה בתל אביב לבדיקת עיניים וגם לו אמרו שהוא צריך משקפיים".

דדי: "באותה דקה. תראי, אנחנו לא מאמינים במה שגיסתי ג'ודי מאמינה (היא עם האסטרולוגיה שלה, כל פעם היא אומרת לי מתי לטוס ומתי לא - תכתבי שאני מת עליה). אבל יש בינינו משהו. אבא שלנו נהרג בתאונת דרכים. באותו רגע שזה קרה ראיתי טלוויזיה ופתאום הבנתי שקרה משהו נורא. צילצלתי לאיזי ואמרתי לו 'אבא נהרג'. גם איזי הרגיש".

איזי: "אבא היה בדרכו אלי להדליק נרות של חנוכה והרגשתי שמשהו קרה. ואני, חבל על הזמן, לא מאמין בכל הדברים האלו, אבל כנראה שטלפתיה יש".

קפיצת המדרגה העסקית הגדולה של האחים היתה ב-1998. קבוצת בורוביץ חברה אז לתאגיד הסחר השווייצי גלנקור, ותמורת 197 מיליון דולר רכשה 57% מהמניות של גרנית הכרמל, שהיתה בשליטת כור. מי שהעמיד את עיקר האשראי למימון העסקה היה בנק לאומי. שלוש שנים אחר כך, שוב בעזרת אשראי מבנק לאומי, רכשו את יצרנית הצבעים טמבור ב-125 מיליון דולר. ולפני כשנתיים רכשה גרנית, שוב בעזרת אשראי מבנק לאומי, 98.5% ממניות רשת קלאב-מרקט וניו-פארם תמורת 430 מיליון דולר.

בעקבות רכישות אלו נעשתה קבוצת בורוביץ בתוך שנים ספורות לאחת מחברות ההשקעה הגדולות בארץ. דדי בורוביץ' מסרב לגלות מה שווי הקבוצה. "הערכות עושים רק כשרוצים למכור", הוא אומר. "אנחנו לא מתעסקים בזה". הירחון הכלכלי "דה מארקר" העריך את מחזור המכירות של הקבוצה ב-6.5 מיליארד שקל בשנה. את שווי הנכסים של האחים בורוביץ העריך הירחון ב-120 מיליון דולר, ואת אלה של תמי מוזס-בורוביץ לבדה ב-80-60 מיליון דולר.

הקבוצה נמנית גם עם רשימה מכובדת של הלווים הגדולים במשק (לצד קבוצת אי-די-בי, קבוצת עופר ועוד) ועל פי הערכות שהתפרסמו, סך חובותיה לבנקים נע בין 4 ל-4.5 מיליארד שקלים. "לפי איך שזה נראה מהצד", מנתח בכיר בשוק ההון, "המינוף (האשראי שנלקח לרכישת נכסים) הוא מינוף-יתר וזה לא דבר בריא".

"מי שלא לוקח סיכון בעולם העסקים הגדול גם אין לו סיכוי", אומר מקורב לבורוביצ'ים. "מי שלא לוקח הלוואות נשאר במצב סטטי ולא מתקדם. היום כשקונים עסק גדול לא מביאים את הכסף מהבית. התקופה הזאת כבר חלפה".

יש רושם שאתם מהמרים בגדול. הולכים על הקצה, לוקחים הלוואה ענקית וקופצים.

דדי: "אנחנו לא על הקצה. אנחנו הולכים חזק מאוד ובאמצע. אנחנו לא משתוללים. אני קונה מטוס ב-150 מיליון דולר, אז את גרנית הכרמל אני לא יכול לקנות? אי אפשר לקנות בלי חובות. את מחצית ההלוואה של גרנית כבר החזרנו לבנק".

איזי: "אנחנו ממש לא מהמרים. כשהולכים על עסקה גדולה או קניית מטוס, צריך להסתכל מה יקרה במקרה הכי גרוע, אם הכל יתמוטט. אנחנו אף פעם לא מגיעים למצב שמשהו אחד ימוטט את כל העסק. באופן טבעי התחלנו בקטן וכל פעם קנינו משהו יותר גדול, כי גם החוסן הפיננסי שלנו גדל".


מנהיג בחסד עליון

איזי: "כל יום שישי אנחנו עוזבים הכל ומשעה אחת-עשרה אנחנו בבית קפה בכיכר המדינה. לא מדברים עסקים".

דדי: "נוני (מוזס), רפי גינת, אני, תמי".

איזי: "נחים. בלי טלפונים. בלי כלום".

דדי: "איזי, איך קוראים לבית קפה?"

איזי: "לבית הקפה קוראים ג'יזיס? גילי'ס?"

דדי: "מה פתאום".

איזי: "נכון, גילי'ס זה ליד הים".

דדי: "תשאל רגע את תמי שתוציא אותנו מהסקלרוזה. איך קוראים לקפה?"

(איזי ודדי שוב נעזרים בתמי)

הפתגם אומר שמאחורי כל גבר מצליח (ובמקרה זה שני גברים) עומדת אשה מצליחה. במקרה זה תמי מוזס-בורוביץ. בשיחות פרטיות היא מספרת, בבדיחות, שהיא נשואה לשניים: לבעלה דדי ולתאום שלו. מוזס, שמתרחקת מאור הזרקורים, היא המנוע של קבוצת בורוביץ. לה עצמה יש אחזקה (עקיפה) בגרנית הכרמל ובקלאב-מרקט, ואחזקה (ישירה) בכנפיים, החברה שתקנה את השליטה באל על. היא גם בעלת השליטה (80%) בחברת מפל תקשורת, המפיקה בין היתר את השבועונים "רייטינג" ו"ויוה פלוס". במשרד של דדי, ליד שולחן העבודה שלו, ממוסגרת מתנת הפרידה שקיבלה מרשת מקומוני "ידיעות תקשורת", שאותם הקימה: עמוד שער של עיתון "תל אביב" ומתחת לאיור דמותה הכיתוב "תמי מעל כולם".


את תמי מוזס, שצעירה ממנו ב-19 שנה, הכיר דדי לאחר שכבר היה גרוש ואב לשלושה, דרך עמירם ניר, בעלה של ג'ודי אחותה, שנהרג בתאונת מסוק מסתורית במקסיקו

דדי: "תמי מאוד משמעותית בכל המערך".

איזי: "הוא נשוי לתמי ואני מדבר אתה שלוש פעמים ביום".

דדי: "תמי ואיזי הם כמו אח ואחות. הם מדברים קצר. תמי מנהלת את כל הסיפור. אין מועצת מנהלים שהיא לא נמצאת בה. היא מעורבת בגרנית ובכנפיים ובקלאב-מרקט. בקלאב-מרקט הרבה יותר ממני. היא נקלטה טוב בין שני תאומים".

את תמי מוזס, שצעירה ממנו ב-19 שנה, הכיר דדי לאחר שכבר היה גרוש ואב לשלושה, דרך עמירם ניר, בעלה של ג'ודי אחותה, שנהרג בתאונת מסוק מסתורית במקסיקו. "הכרתי את עמירם ניר בחווה הסינית, בחצר המוות", אומר דדי. "עמירם היה כתב של קול ישראל והפכנו לחברים. כשהתגרשתי לא רציתי לצאת והוא היה בא ומוציא אותי בכוח. באותה תקופה תמי עשתה את עבודת המאסטר שלה במימון. ניר אמר לה שיש אחד שיעשה לה עבודה שלא ראתה בחיים. דיברנו בטלפון עשרה ימים. עשיתי לה את העבודה דרך הטלפון. היא כתבה ובסוף קיבלה 98. עד היום אני לא מבין איך היא לא קיבלה 100, מימון מטוסים זה עסק כל כך מסובך. הכרנו. התחתנו. היא קיבלה אותי עם שלושה ילדים. נולדו לנו עוד שניים. והיופי שיש חיבור אדיר בין כולם".

מה אתם עושים בשעות הפנאי?

"אותי ואת תמי לא תראי במסעדות, חתונות ובילויים. אנחנו אוהבים להיות בבית".

חוץ מימי שישי. לבית הקפה שהחבורה נפגשת בו בכל יום שישי קוראים גודי'ס, והם יושבים שם עם ידידים וקרובי משפחה. לדדי יש ידידים טובים מתחם הפוליטיקה, כחברי הכנסת רוחמה אברהם ואביגדור ליברמן. אברהם ומשפחתה הם בני בית אצל משפחת מוזס-בורוביץ ומתארחים לארוחות משותפות בחגים ובשבתות (אברהם: "מאז שאני חברת כנסת אפילו עצה הם לא ביקשו ממני"). ליברמן חבר פוליטי. דדי תורם לליכוד, אך הערצתו שמורה לליברמן. השניים מכירים כבר 26 שנים. "עכשיו אני מנהל את 'ישראל ביתנו' מאחורי הקלעים", מגלה דדי, "ואיווט עושה עסקים. לדעתי, הוא מנהיג בחסד עליון".

איזי, כמה מפתיע, חבר מרכז מפלגת העבודה. ב-1993 התמודד ברשימת המפלגה לעיריית תל אביב, בראשות אביגדור קהלני. לאחר ההפסד של קהלני לרוני מילוא כיהן איזי כחבר מועצה ויו"ר אגף התחבורה בעיר. מה שבעיקר נשאר מכהונתו הם הגוררים המיוחדים.

דדי: "איזי היה זה שהביא את המכוניות שלוקחות רכבים מהצד".

איזי: "כן. אני הבאתי אותם".

דדי: "והמכונית הראשונה שלקחו היתה שלי".

"ביחד הם מכסים את כל המפה הפוליטית", אומר איש עסקים המקורב לשניים. "בתחום התעופה והאנרגיה צריך קשרים. צריך להכיר חברי כנסת ושרים עוזרים פרלמנטריים ומזכירות. זו עבודה קשה מאוד".


בלי רשת ביטחון

דדי: "אנחנו חושבים שבתעופה אנחנו מבינים".

איזי: "יש לנו תעודות, יש לנו הכי הרבה ניסיון".

דדי: "יש לנו יותר משלושים מטוסים מוחכרים בחו"ל".

איזי: "יש לי קשר אישי עם מנהלים של חברות התעופה הגדולות בעולם".

דדי: "במחקרים גילו שישראלי במטוס עושה פי שלושה פיפי ופי חמישה רעש. אנחנו אוהבים את האופי הישראלי".

(האחים בורוביץ מסבירים מדוע הם מתאימים לנהל את אל על)

לאל על וארקיע היסטוריה רוויה במאבקים. הן נאבקו על קווי טיסות לחו"ל, על גיוס עובדים בכירים ועל הכבוד להטיס את ראש הממשלה. המאבק היותר מתוקשר של ארקיע באל על התנהל בשנה שעברה על המכרזים להטסת ראש הממשלה, אריאל שרון, לביקורים ממלכתיים בחו"ל. בשיאו הציע איזי להטיס את שרון ופמלייתו במחיר סמלי של 9.97 דולר. הגימיק לא הביא את ראש הממשלה לארקיע, אך בהחלט תפס כותרות.


היום, בכל הזדמנות מפרגן איזי למנכ"ל אל על עמוס שפירא. ההערכות הן שהאחים בורוביץ אינם רוצים לגרום לזעזועים עם כניסתם לאל על

היום, בכל הזדמנות מפרגן איזי למנכ"ל אל על עמוס שפירא. ההערכות הן שהאחים בורוביץ אינם רוצים לגרום לזעזועים עם כניסתם לאל על ולכן לא יחליפו את ההנהלה הבכירה, ובראשה את שפירא, לפחות בשנה הראשונה. מצד שני, שפירא מנכ"ל מוערך בשוק, ועל פי מקורבים הצעות עבודה אינן מפסיקות לזרום אליו. שפירא מתלבט ועל פי הערכות, אם יחליט להישאר יבקש מהאחים להתאים את משכורתו הממשלתית (כ-30 אלף שקל בחודש) ואת תנאי עבודתו לשוק הפרטי.

מקורבים להנהלת אל על מציינים כי בינתיים העסקים בחברה כרגיל. "בהנהלת אל על יש הרבה כבוד לאחים בורוביץ", אומר בכיר באל על. "הם אנשי תעופה מקצועיים מאוד. אנחנו גם יודעים שלאחים יש הערכה לשפירא. כל השוק מצדיע לו על מה שהוא עשה באל על. שפירא הכשיר את אל על לידיים פרטיות והבורוביצ'ים יכולים לקחת את אל על רק למקום יותר טוב. ברור לכולם שלאחים יש מה לתרום, כמו בתחום הליסינג. זה מסוג השינויים שיבורכו".

ערב הנפקת אל על בבורסה אמר איל גבאי, מנהל רשות החברות הממשלתיות, כי המדינה אינה מוכרת את אל על עם רשת ביטחון ולא תציל את החברה במקרה של התמוטטות פיננסית.

אתם לא פוחדים מכישלון?

דדי: "לכל עסק בעולם יש סיכון. אני חושב שאנחנו מספיק בעלי מקצוע. הוכחנו גם בארקיע. אני לא רואה סיבה שאל על בידיים שלנו תקרוס".

מה יהיה מוקד הפעילות באל על?

איזי: "אנחנו עוד לא שם מפני שאנחנו מנועים, בגלל הוראה של הממונה על ההגבלים, עד 31 בדצמבר מלעסוק בענייני אל על. ולכן גם קשה לנו לענות על מה אנחנו הולכים לעשות שם, כי בעצם אנחנו לא יודעים. קנינו חברה, שמנו מיליונים ואסור לנו לדבר אתם. בגלל זה אני אומר שקשה מאוד לעשות עסקים במדינה הזאת".

דדי: "אבל אנחנו נעשה".

איזי: "הקשיים הם טכניים. הלכה המדינה והחליטה להפריט חברה אז יאללה, שחררו. אני שלוש פעמים בשבוע בירושלים בגלל כל מיני פרטים טכניים קטנים".

דדי: "קשה מאוד פה. שום דבר לא זז. כשאני הולך באנגליה לקנות או למכור מטוס אני לא רואה שם פקידים. כולם עורכי דין של המלכה. בחיים לא ראיתי פקיד ממשל. פה בשביל לשרוד פיתחנו שיטה, הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

יש כבר מועמדים לרכישת ארקיע?

איזי: "אנחנו מנסים למצוא פתרונות יצירתיים".

דדי: "אחד מהפתרונות הוא למכור את ארקיע לעובדים".

איזי: "העובדים מחזיקים 25 אחוז".

דדי: "יש פה עשרות עובדים שעובדים אתנו יותר מעשרים שנה. טייסים ומכונאים של מטוסים. ולכן השאיפה הכי גדולה למכור את ארקיע לעובדים. יש לנו קונים שישלמו על ארקיע יותר מהעובדים, אנחנו נעשה כל מאמץ שהעובדים יקנו את ארקיע".

איזי: "ארקיע והעובדים זה חלק מאתנו, זה משפחה, ואני לא הולך לאל על עד שאני לא אפתור פה את הבעיה".


אירופה מתחילה להתכנס לתוך שלוש חברות מובילות: לופטהנזה, בריטיש איירווייס ואייר פראנס, ובעצם חלק מחברות שקיימות מתמוטטות לתוך החברות האלו וחלק פשוט נעלמות

יש היסטוריה של מאבקים בין אל על לארקיע. זה לא יקשה עליך לעבוד עם ההנהלה שם?

איזי: "בטיסה של ראש הממשלה היה עניין של מאבקי כבוד, אבל זה היה עניין מינורי. הרבה מאוד שנים היה שיתוף פעולה בין ארקיע לאל על. אנחנו לא מאמינים במלחמות. במלחמות אף אחד לא יוצאים טוב".

יש עליכם לחצים למינוי חברי דירקטוריון?

דדי: "חברי הדירקטוריון יהיו מקצועיים. לא יהיו פה טובות הנאה. יש לנו מטרה להכפיל את החברה הזאת, זה קשה בחברה שכל השנים היו בה מינויים פוליטיים. אנחנו נדע להתמודד, אבל שרק ייתנו".

איך אתם רואים את עתידה של התעופה הישראלית?

איזי: "תעופה זה דבר גלובלי ותמיד צריך להביט מה קורה בעולם. משק התעופה בארץ מחובר עם משק התעופה העולמי, ומה שקורה בעולם משפיע על מה שקורה כאן. מה שאנחנו רואים בעולם היום זו תופעה של חיבורים. זה מתחיל בבריתות ושיתופי פעולה ונגמר במיזוגים. אירופה מתחילה להתכנס לתוך שלוש חברות מובילות: לופטהנזה, בריטיש איירווייס ואייר פראנס, ובעצם חלק מחברות שקיימות מתמוטטות לתוך החברות האלו וחלק פשוט נעלמות. אני מאמין שבסופו של תהליך, במדינה כמו ישראל תהיה רק חברת תעופה אחת גדולה. וזאת גם הדרך היחידה שתאפשר לנו להתחרות בחברות הזרות. אני רוצה לחזק את אל על כדי להפוך את השוק הזה לשוק תחרותי אמיתי, לא בדיבורים. אמיתי".

יש כוונה להוריד מחירים?

"באופן טבעי תהיה, כי ברגע שאת יותר גדולה, מפעילים יותר כמויות, ואז המחיר יורד".

איפה אתה ודדי תהיו בעתיד?

"אנחנו נמשיך להוביל את הדברים שלנו. יכול להיות שעם הזמן נהיה פחות מעורבים ביומיום, אבל נמשיך להתקדם".

בסך הכל הגעתם לפריחה מאוחרת, אתם כבר בני 63.

"אנחנו מרגישים כמו בני 25. את זוכרת שלמדנו בבית ספר חקלאי? נבט קטן שנזרע באדמה גדל לאט לאט עד שהוא הופך לעץ".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#