סיכום תשע"ד בבורסה: מחירי המניות בשיא, אבל חלון ההנפקות נעול - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיכום תשע"ד בבורסה: מחירי המניות בשיא, אבל חלון ההנפקות נעול

מדד ת"א 25 שב וקבע אתמול שיא, אבל רק ארבע חברות חדשות הנפיקו את מניותיהן בבורסה בתשע"ד ■ למרות הגיוסים הגדולים בשוק איגרות החוב, בלי 
שוק מניות בריא ופעיל - הבורסה של תל אביב תתקשה להצדיק את קיומה

2תגובות

בימים הקרובים אמורה חברת ההיי־טק הישראלית פריון, המתמחה בשיווק תוכנות באמצעות דפדפנים פופולריים, להשלים בתל אביב גיוס של 200 מיליון שקל באיגרות חוב להמרה. הגיוס של פריון הוא דוגמה מצוינת לחברה שמנצלת הזדמנות עסקית שחברות ישראליות אחרות בענף ההיי־טק כלל לא ערות לה.

גיוס האג"ח של פריון אינו מהלך טבעי. חברות היי־טק ישראליות אינן נוהגות להתממן באמצעות גיוס אג"ח. הסיבה לכך היא שאלו חברות שפרופיל הסיכון שלהן גבוה והשוק שלהן משתנה באופן מהיר. אצל פריון אף ניתן היה לראות זאת מקרוב, מאחר שמנייתה קרסה בתוך שמונה חודשים ב–55% עקב שינוי לרעה בתחזיות.

בגלל הסיכון הרב משקיעים שמעוניינים להשקיע בחברות היי־טק יעדיפו לרכוש מניות. אם כבר סיכון - אז שלפחות פוטנציאל הרווח העתידי יצדיק זאת. פריון הצליחה לדלג על המשוכה הזו בזכות הסוכריה הקטנה שנתנה למשקיעים - אופציית ההמרה העתידית של האג"ח למניות. בשוק הישראלי, שבו קשה מאוד להשיג תשואות באג"ח, יש כנראה מספיק משקיעים שמוכנים להסתפק גם בכך.

אייל טואג

ואולם, גיוס ההון של פריון הוא רק המשל. הנמשל הוא הבורסה הישראלית, שאינה מצליחה להפוך את עצמה למקור אמיתי ועקבי לגיוס כספים עבור חברות ישראליות דווקא בהיי־טק - הענף העיקרי שצומח בישראל.

הנמשל הוא גם יזמי ההיי־טק הישראלים, שאינם יודעים לנצל את הבורסה הישראלית כמקור לגיוס הון. כששואלים אותם "למה", הם מפטירים משהו על הרגולציה הישראלית הנוקשה, או על העובדה שממילא לקוחותיהם בחו"ל, ולכן נכון יותר מבחינתם לגייס הון דווקא בארה"ב.

זו כמובן שטות. 200 מיליון השקלים שתגייס פריון בשוק הישראלי מלמדים כי כדי לנצל הזדמנויות בשוק ההון צריך להימצא במקום הנכון ובזמן הנכון. ללקוח ביוסטון או במוסקווה, שקונה תוכנה מחברה ישראלית, בוודאי לא יפריע שהחברה גייסה את ההון שלה בישראל.

פריון היא דוגמה למצב המוזר שבו מצויה כיום הבורסה של תל אביב. אתמול, כמדי שנה, שיגרה הדוברות של הבורסה נתונים על פעילותה בשנה האחרונה, תשע"ד שמתקרבת לסיומה.

מתוך שלל הנתונים בלטו מאוד לעין שני נתונים שעומדים בניגוד מוחלט זה מול זה. מצד אחד, מדד ת"א 25 (מעו"ף), חלון הראווה של הבורסה, רשם בשנה העברית היוצאת קפיצה נאה של 22% תוך שהוא מתייצב על שיא של 1,456 נקודות. לכאורה – סיבה למסיבה.

מצד שני ניצבת אמת עגומה: לבורסה של תל אביב הצטרפו רק ארבע חברות חדשות בשנה האחרונה בהנפקת מניות. חברה אחת בממוצע ברבעון. מבין הארבע, רק אחת מהן, מגדלי הים התיכון שעוסקת בהקמת דיור מוגן לקשישים, היא חברה ישראלית שגייסה הון לצורך השקעה בעתידה ובצמיחתה. שלוש האחרות הגיעו לבורסה מסיבות אחרות.

אינרום, שמאגדת שלוש חברות תעשייה עבור ענף הבנייה (איטונג, נירלט וכרמית), כלל לא גייסה הון, אלא ביצעה הצעת מכר של מניות שהחזיקה בעלת השליטה בה, פימי. כלומר, ההנפקה שלה נועדה להנזיל את ההשקעה של פימי ולא במטרה לממן תוכניות השקעה של החברות עצמן. חברה שנייה, קבוצת אשטרום, ביצעה אמנם גיוס הון גדול של כ–1.1 מיליארד שקל, אבל רובו הגדול נעשה באג"ח ולא במניות - כשהמטרה העיקרית שלו היא החזר הלוואות לבנקים. מטרה משנית של הנפקת אשטרום היתה לספק נזילות לבעלי המניות שלה, הכוללים כמה משפחות, שחלק מהם, בעיקר אלו שאינם מעורבים בניהולה, מעוניינים למכור את חלקם בה. החברה השלישית שהנפיקה, סקייליין, היא חברה בת של חברה בורסאית קיימת (מישורים). סקייליין אמנם מעוניינת לצמוח, אבל לא בישראל, אלא בשוק הנדל"ן של קנדה.

מול ארבע החברות החדשות בבורסה הישראלית ניצבות כ–50 חברות אחרות שנמחקו מהמסחר בה בתשע"ד מסיבות שונות, כגון מיזוג עם חברה אחרת, פירוק, או מחיקה יזומה באמצעות הצעת רכש של הבעלים. כתוצאה מכך, נסחרות כעת בבורסה של תל אביב מניותיהן של 473 חברות, לעומת 519 שהיו בה בתחילת תשע"ד.

ארבע החברות החדשות שבכל זאת הצטרפו לבורסה גייסו סכום של 900 מיליון שקל בלבד. הסכום הזה הוא פחות מ-2% מהיקף גיוסי ההון שבוצעו בשנה האחרונה בבורסה בהנפקות אג"ח. הוא גם נמוך מהסכום של מיליארד שקל שגייסה בישראל ענקית הנדל"ן האמריקאית, אקסטל.

56 מיליארד שקל גויסו בבורסה של תל אביב בהנפקות אג"ח, ורק 0.9 מיליארד שקל גויסו בהנפקות של מניות חדשות. האם המספרים האלו מבטאים חוסר אמון של המשקיעים הישראלים בשוק המניות? אם כן – אז כיצד טיפסו מדדי ת"א 25 ות"א 100 לשיא? האם זה אומר שבמשק הישראלי אין מספיק חברות צעירות שזקוקות להון לצורך התפתחותן? אם כן – אז איפה עשרות חברות ההיי־טק הישראליות שמוקמות כאן בכל שנה? מי מממן אותן ומדוע אינן מידפקות על דלתות הבורסה כדי לגייס הון מהציבור בישראל? איפה החברות שאמורות לייצג את "אומת הסטארט־אפ"?

תהיה התשובה אשר תהיה - העובדה שמדדי המניות בבורסה נמצאים בשיא, וחברות ישראליות אינן מציפות את משרדי רשות ניירות ערך והבורסה בתשקיפים לקראת הנפקה, מעידה על משבר עמוק בשוק ההון הישראלי. הבורסה של תל אביב אמורה להיות המקום הראשון שמשדך בין משקיעים מהציבור שמעוניינים בתשואה על חסכונותיהם לבין חברות שזקוקות להון לצורך התפתחותן - לפני ניו יורק ולפני לונדון. אם זה אינו קורה, מעיד הדבר שמשהו יסודי במערכת הפיננסית הישראלית התקלקל, והמופקדים על תקינותו של המנגנון הזה צריכים לתת עליו את הדעת, ובראשם מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#