ת"א 25 עלה בתשע"ד 
ב-22% - אך אין סיבה לחגוג - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ת"א 25 עלה בתשע"ד 
ב-22% - אך אין סיבה לחגוג

473 חברות נסחרות כיום בבורסה, לעומת 519 שנסחרו בה בתשע"ג ■ מחזורי המסחר באג"ח ממשלתיות וקונצרניות ירדו ב-8%, אף שגיוסי האג"ח הקונצרניות קפצו ב-67%, ל-56 מיליארד שקל; 103 תעודות סל חדשות הונפקו בתשע"ד; מחזורי המסחר עדיין מאכזבים

מחרתיים יציינו אזרחי ישראל היהודים את ראש השנה החדשה, תשע”ה. אם בתשע"ג הסתפקו המשקיעים בבורסה המקומית בתשואה של 2% במדד ת"א 25 (מעו"ף), בתשע"ד היוצאת רשם המדד עלייה נאה של 22%. גם מדד ת"א 100 רשם תשואה מרשימה, של 26% (החישוב הוא מ–3 ספטמבר 2013, שכן ראש השנה תשע"ג צוין ב–5 בספטמבר, עד 18 בספטמבר 2014).

עם זאת, בחלק מהמדדים התמונה לא היתה כה ורודה, והיו גם אפיקי השקעה שגרמו הפסדים למשקיעים. כך, למשל, מדד ת"א בלוטק ירד ב-1%, ומדד ת"א טק־עילית, שהושק ב–11 במאי 2014, ירד בכ–1% מאז השקתו.

לפני שנה וחצי עמד יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, על במה בטקס פתיחת המסחר בבורסה, והצהיר: "יש חשיבות רבה בהשארת מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל, בשל תרומתן המשמעותית לצמיחה המשקית וליצירת מקומות עבודה במשק. יישום ההמלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הוא נדבך חשוב במפת הדרכים של הרשות לפיתוח שוק ההון והבורסה, והן יסירו חסמים וייצרו תמריצים. יש בהן כדי לחולל שינוי של ממש בהפיכת הבורסה המקומית ושוק ההון הישראלי למוקד משיכה לחברות בתחום המחקר והפיתוח". אסתר לבנון, באותה עת מנכ"ל הבורסה, הוסיפה: "אני תומכת בקריאתו של יו"ר הרשות, ורואה חשיבות בכך שנשלב ידיים ונשתף כולנו פעולה, כדי למצוא דרכים להוציא את שוק ההון מהמצב הקיים".

עופר וקנין

אלא שמהסיכום של תשע"ד עולה כי לא רק שחברות חדשות אינן ששות להנפיק בבורסה המקומית, גם כמה מהחברות הנסחרות בוחרות להתנתק מהבורסה, שהשקיעה 300 מיליון שקל במשכנה החדש. 53 חברות בחרו בתשע"ד למחוק את מניותיהן מהמסחר בבורסה, ובהן 19 באמצעות הצעת רכש מלאה ומיזוגים בינלאומיים, 23 חברות מכיוון שלא עמדו בכללי השימור, ושבע חברות בשל הליכי פירוק.

9% פחות חברות בבורסה בסוף תשע"ד

המצב העגום הוביל לכך שנכון לסוף תשע"ד מניותיהן של 473 חברות נסחרות בבורסה באחוזת בית, בהשוואה ל–519 חברות שנסחרו בסוף תשע"ג - 9% פחות. מתוך כלל החברות שבחרו בשנה העברית החולפת להנפיק, כמו מטומי, וויקס, בורדרפרי ומובילאיי - רק ארבע חברות בחרו להצטרף לבורסה המקומית. ארבע החברות הן אינרום בנייה, קבוצת אשטרום, מגדלי ים תיכון וסקייליין, שגייסו כ–900 מיליון שקל, וחברה דואלית אחת, אלומיי קפיטל, שבחרה לבצע רישום כפול. גם באופציית "הדלת האחורית", של הכנסת פעילות חדשה לשלד בורסאי נסחר, בחרו רק תשע חברות, מתוכן שבע מתחום ההיי־טק.

גם מחזורי המסחר לא הסבו נחת רבה למשקיעים ולקברניטי הבורסה. אמנם מחזור המסחר היומי הממוצע במניות גדל בתשע"ד לעומת תשע"ג ב–9% והסתכם בכ–1.2 מיליארד שקל, אך במהלך השנה היו ימים רבים עם מסחר דליל. שעה שדנים אם קיים שוק עמוק באג"ח בישראל, גם הנתונים על מחזורי המסחר באג"ח מצביעים על סחירות לא גבוהה במיוחד, ונמוכה אף מאשר בתשע"ג. כך, למשל, על אף שמדדי האג"ח הממשלתי עלו ב–10% מתחילת השנה העברית היוצאת, המחזור הממוצע היומי באג"ח ממשלתיות היה נמוך ב–9% מתשע"ג והסתכם ב–3.1 מיליארד שקל ביום. אף שמדדי התל בונד הניבו תשואה חיובית של 6% בתשע"ד, המחזור היומי הממוצע באג"ח לא ממשלתיות היה נמוך ב–6% מאשר בתשע"ג והסתכם במיליארד שקל ביום. המחזור היומי הממוצע במק"מ היה נמוך ב–8% לעומת תשע"ג לפני והסתכם בכ–600 מיליון שקל ביום.

הממשלה גייסה 
60 מיליארד שקל

בתשע"ג גייסו רק 5 מיליארד שקל בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, ואילו בתשע"ד גייסו החברות 7.7 מיליארד שקל, מתוכם 3.6 מיליארד שקל בהנפקות לציבור, בדומה לסכום שגויס שנה לפני כן. 2.4 מיליארד שקל גויסו בהקצאה פרטית אשותה ביצעה חברת פריון במסגרת המיזוג עם קונדואיט.

הממשלה גייסה בשוק האג"ח סכום ברוטו של 60 מיליארד שקל לעומת 66 מיליארד שקל בתשע"ג - 9% פחות. שוק האג"ח הקונצרניות נהנה מעלייה של 67% בגיוסים - מ–33.5 מיליארד שקל בתשע"ג ל–56 מיליארד שקל בתשע"ד. חברות הנדל"ן בלטו זאת השנה השנייה ברציפות כשגייסו 45% מכלל הסכום. ואולם, ההנפקות הבולטות בגודלן בתשע"ד היו של הבנקים - הפועלים ומזרחי טפחות - שגייסו לקראת סוף השנה כ–3 מיליארד שקל כל אחת בהנפקות אג"ח לציבור מהגדולות ביותר בתולדות הבורסה. מזרחי טפחות בלט בתשע"ד עם גיוס של 7.3 מיליארד שקל.

בתשע"ד הונפקו 103 תעודות סל חדשות, וכיום נסחרו 567 תעודות סל ו–25 תעודות מטבע. שווי אחזקות הציבור בשוק תעודות הסל הגיע לשיא של כ–125 מיליארד שקל בסוף תשע"ד. מחזור המסחר בתעודות סל על מדדי מניות עלה וחלקו היה 28% ממחזור המסחר במניות, לעומת 22% בתשע"ג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#