הבנקים חוסמים את התחרות בכרטיסי האשראי - וגורמים לייקור הריביות ללקוחות

חברות האשראי אוסרות על בתי העסק להציע הנחה על קניות במזומן - ויוקר המחיה מטפס ■ רשות ההגבלים ממליצה לדרוש מהבנקים להנפיק כרטיסי דביט ■ היתרון: החיוב מיידי, הסיכון פוחת - והעמלות יכולות לרדת בחדות

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

רשות ההגבלים העסקיים פירסמה אתמול את הדו"ח הסופי להגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי. על פני כ–30 עמודים מפרט הדו"ח את החסמים והכשלים המאפשרים לשחקניות בענף לשמור באופן עקבי על מעמדן - ולגרוף הכנסות של כ–4 מיליארד שקל בשנה.

רשות ההגבלים כותבת בדו"ח כי בענף כרטיסי האשראי קיימים חסמים כמעט מכל סוג אפשרי - מבני, טכנולוגי, רגולטורי, חוזי ועוד. כך, למשל, הרשות כותבת כי הבעיה המבנית היא הבעלות של הבנקים על חברות כרטיסי האשראי - מבנה המתמרץ את אותן לייקר את הריבית ללקוחות שלוקחים הלוואה. כן נכתב כי "התמריץ להעלות את הריבית הנגבית ממחזיקי כרטיס אשראי עלול שלא להיות מרוסן על ידי החשש מאובדן לקוחות לאשראי בנקאי, שכן מי שמספק את האשראי הבנקאי הוא ממילא חברת האם של חברת כרטיסי האשראי".

ואכן, חברות כרטיסי האשראי גובות ריבית גבוהה משמעותית מהריבית המקובלת במערכת הבנקאות. הריבית היקרה ביותר נגבית על ידי חברת כאל - שבה נהוג לגבות ריבית גבוהה אפילו מהריבית המרבית המותרת לגבייה בשוק האפור.

רשות ההגבלים העסקיים אינה ממליצה לפרק את אחזקות הבנקים בחברות כרטיסי האשראי, אלא תומכת ביצירת תנאים לכניסת שחקנים חדשים לענף. ברשות מאמינים כי אם בנק ישראל וחברי הכנסת יקדמו את המהלך ויבצעו את שינויי החקיקה הנדרשים, ייכנסו מתחרים חדשים כבר באוקטובר 2015.

הדביט מחליף עסקות במזומן ובאשראי

אחת ההמלצות המרכזיות של רשות ההגבלים העסקיים לשינוי מבנה הענף הבעייתי היא לחייב את הבנקים להנפיק לכלל הלקוחות כרטיסי דביט (כרטיס חיוב מיידי) עד סוף 2015.

כרטיס דביט מחליף למעשה עסקות במזומן ובכרטיסי אשראי. כרטיס מסוג זה מחייב את חשבון העובר ושב של הצרכן באופן מיידי, ומזכה את חשבון הבנק של בית העסק באופן מיידי. מאחר שההעברה היא מיידית אין סיכוני אשראי - וניתן להוריד את עלויות העסקה בכמעט 50%. בעולם, השימוש בכרטיסי דביט הוא נפוץ מאוד לאור עמלות הסליקה הנמוכות - לעומת עמלות הסליקה בכרטיסי אשראי - והיעילות של הכרטיס לעומת שימוש במזומן.

בדו"ח של רשות ההגבלים נכתב כי "אנו סבורים שהיקף השימוש הזניח בעסקות דביט בישראל הוא אינדיקציה חזקה למצב התחרותי הבעייתי בתחום זה. היעדר השימוש בדביט נגרם כתוצאה מכמה כשלים שאינם מאפשרים הפנמה של יתרונותיו על ידי משתמשי הקצה - צרכנים ובתי העסק".

עלות האשראי מגולגלת לצרכן

ברשות ההגבלים העסקיים טוענים כי בישראל יש תפישה מוטעית שלפיה האשראי שניתן בעת ביצוע עסקות בכרטיסי אשראי ניתן בחינם, זאת בשעה שעלות האשראי מתומחרת מראש במחירי המוצרים. כלומר, כשהקופאי מציע ללקוח לחלק את העסקה לתשלומים ללא ריבית, הוא למעשה לא מספר ללקוח שבמחיר המוצר כבר מגולמות עלויות המימון - בין אם הלקוח יבחר לנצל האשראי ובין אם לא.

הסיבה שהקופאי לא מספר ללקוח שמחיר המוצר כבר מגלם את עלות האשראי היא חוזי הסליקה שחברות כרטיסי האשראי מחתימות את בתי העסק, שבהם הן אוסרות על בתי העסק לתמרץ את הלקוחות לשלם במזומן באמצעות קביעת מחיר נמוך יותר לעסקה במזומן, או לחילופין באמצעות קביעת מחיר יקר יותר לעסקות באשראי. הגבלה חוזית זו מצד חברות כרטיסי האשראי מובילה לכך שהלקוח לא בהכרח יודע כי המחיר הנקוב על המוצר שעל המדף בחנות כבר מגלם בתוכו את העלות לחברת כרטיסי האשראי.

רשות ההגבלים ממליצה להחדיר את כרטיסי הדביט לשוק במהלך מהיר יחסית ולבטל את ההגבלות החוזיות הללו. המלצת הרשות היא לאפשר לבנקים לבחור אם להנפיק כרטיס דביט נפרד - או לשלב אותו בכרטיס האשראי שנמצא בידי הלקוחות, ולחייב אותם לעמוד בהנפקה עד לתאריך היעד, סוף דצמבר 2015. עד אז הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט נפרד ל–90% מלקוחות בעלי חשבונות עובר ושב, ובנוסף יחויבו להנפיק כרטיסי דביט ל–70% מבעלי כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים.

במקרה שבו הבנקים לא יעמדו ביעדים אלה, ממליצה הרשות להורות להם להסב את כל כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים לכרטיס משולב (חיוב נדחה וחיוב מיידי) עד יולי 2016.

ענף ריכוזי 
ורווחי במיוחד

הדו"ח שפורסם אתמול הוא דו"ח ראשון של חטיבת התחרותיות שהוקמה ברשות ההגבלים העסקיים בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. מטרת החטיבה שהוקמה היא לנתח שווקים בעייתיים ולהצביע על כשלים בענפים שונים. באופן לא מקרי בחרה החטיבה להתחיל בענף כרטיסי האשראי - אחד התחומים הריכוזיים והרווחיים ביותר במערכת הבנקאות.

אם הרפורמה של רשות ההגבלים העסקיים אכן תיושם, והשימוש בכרטיסי הדביט יצבור תאוצה - ובמקביל ייכנסו לשוק חברות סליקה חדשות - הדבר עשוי לשכלל את שוק התשלומים בישראל ולהוריד את עלויות העסקה לבתי העסק באופן משמעותי.

כיום בתי העסק משלמים עמלה ממוצעת של 1% מהסכום של כל עסקה בכרטיסי אשראי. ההערכה היא כי רפורמת הדביט קארד תוכל להוזיל את עמלת הסליקה על עסקות דביט 
לכ–0.5%. ברשות ההגבלים העסקיים ציינו כי אם 35% משוק התשלומים ייעשה בכרטיסי דביט, החיסכון לבתי העסק כתוצאה מהוזלת עמלות הסליקה יהיה כ–300 מיליון שקל בשנה.

בנוסף, מאחר שבעת ביצוע עסקה בדביט הכסף מועבר מהלקוח לבית העסק באופן מיידי - והעסק לא נדרש ליטול הלוואת גישור עד לקבלת הכסף אחת לחודש - הרשות מעריכה כי השימוש בדביט יחסוך לבתי העסק 150 מיליון שקל בשנה בהוצאות הריבית. מנגד, הוצאת הכספים מחשבון מחזיקי כרטיסי הדביט באופן מיידי תקטין את הכנסות הריבית של הצרכנים בכ–70 מיליון שקל בשנה (בהנחה שלולא התשלום המיידי הכסף היה מופקד בפיקדון בנקאי עד למועד חיוב כרטיס האשראי).

גם חברות האשראי ירוויחו מהמהלך

לצד זאת, למהלך של רשות ההגבלים העסקיים יש גם השפעה חיובית לחברות האשראי - צירופם של המגזר הערבי והחרדי לשוק התשלומים האלקטרוני. עד היום בחלק מהבנקים העדיפו שלא להנפיק כרטיסי אשראי ללקוחות המאופיינים בחולשה פיננסית - מחשש להיעדר יכולת פירעון.

כפועל יוצא, שוק התשלומים במגזר הערבי והחרדי מאופיין בעיקר בתשלום במזומן, ולחלק ניכר מהצרכנים במגזרים אלה אין כרטיסי חיוב. החלת החובה להנפיק לכלל לקוחות הבנקים כרטיסי דביט עשויה לצרף את המגזר החרדי והערבי לציבור המשלמים בכרטיסי חיוב. כך יגדילו הבנקים את סך "העוגה" של המשלמים בכרטיסים אלקטרוניים - וכפועל יוצא אולי אף להגדיל את סך ההכנסות של חברות הסליקה כתוצאה מהגידול בהיקף הפעילות, גם אם שיעור העמלה הממוצע יופחת.

חגי הלר, מנכ"ל לאומי קארד

ישראל היא חריגה ביחס לנעשה בשוק התשלומים בעולם, בכך שכל שוק התשלומים האלקטרוניים בה הוא בכרטיסי אשראי. 98.6% מהעסקות בכרטיסים אלקטרוניים הן עסקות בכרטיסי אשראי, וכרטיסי הדביט הם בשימוש רק ב–1.4% מהעסקות. לשם השוואה, בארה"ב, 45% מהתשלומים בכרטיסים נעשים בדביט, בגרמניה - 74% משוק הכרטיסים הוא דביט, בברזיל הדביט מהווה 33% מהשוק ובבריטניה - 69%.

לרשות ההגבלים העסקיים אין את הכוח ליישם את ההמלצות לעידוד השימוש בדביט והמהלך מצריך שיתוף פעולה מצד בנק ישראל וביצוע תיקוני חקיקה. לפני כמה חודשים גם ועדת לוקר להגבלת השימוש במזומן ניסתה לקדם את השימוש בכרטיסי הדביט, במטרה להפחית את השימוש במזומן במשק ובכך להקטין את הכלכלה השחורה. ואולם, נוכח חוסר הלכידות של חברי הקואלציה, הפילוג בין שרי הממשלה והקושי לקבל החלטות אזרחיות בישיבות הממשלה, דו"ח לוקר עדיין לא הועלה לאישור השרים ולא ברור גם מתי יעלה לדיון.

כך או כך, ברשות ההגבלים העסקיים מקווים כי עד לאוקטובר 2015 כבר יהיו בשוק שחקנים חדשים - אבל הדבר תלוי במידה רבה בשאלה עד כמה בנק ישראל יערים קשיים על אלה המעוניינים להיכנס לפעילות הסליקה.

הדו"ח שפורסם אתמול הוא הגרסה הסופית לטיוטה שפורסמה בפברואר, אז המליצה הוועדה לחייב את חברות כרטיסי האשראי לזכות את בתי העסק באופן מיידי יומיומי (מייד עם ביצוע העסקה) על עסקות שנעשו בכרטיסי אשראי (עסקת חיוב נדחה). ברשות הסבירו אז כי בדרך זו ייחסכו לבתי העסק עלויות מימון סבך 150 מיליון שקל בשנה, הכרוכות בהמתנה לקבלת הזיכוי מחברת כרטיסי האשראי הנעשה אחת לחודש.

חברות כרטיסי האשראי והסליקה הביעו התנגדות עזה להמלצה זו וטענו כי מדובר בהמלצה שעלולה למוטט את שוק התשלומים בישראל. בעקבות שמיעת עמדות החברות, רשות ההגבלים העסקיים ריככה את המלצותיה בנושא וממליצה עתה לשוב ו"לבחון בחיוב" את ההמלצה הזו בסוף 2015, לאחר ששב"א תסיים להקים את מתג הסליקה המרכזי החדש שנועד לאפשר כניסה של שחקנים חדשים לענף סליקת כרטיסי האשראי.

ברשות ההגבלים אמרו כי בסוף השנה הבאה יבחנו מחדש את מצב התחרות בענף ויחליטו אם לפעול ליישום המלצה זו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker