רשות המסים תחייב בדיווח כל מי שסוחר בני"ע ביותר מ-800 אלף ש' בשנה

משקיעים רבים בשוק ההון עלולים לגלות כי הם חייבים בדיווח שנתי לרשות המסים באופן רטרואקטיבי מ2013 ■ עורכי דין מותחים ביקורת על התיקון: מספיק שיהיה למשקיע תיק של 200 אלף שקל והוא יבצע ארבע מכירות שלו בשנה כדי שיהיה חייב בדיווח למס הכנסה על כל הכנסותיו והונו

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים56
שרון שפורר

משקיעים רבים בשוק ההון הישראלי עלולים לגלות בקרוב כי הם חייבים בדיווח שנתי באופן רטרואקטיבי ל–2013 ואילך לרשות המסים, אף שהם שכירים שעד כה לא היו חייבים בדיווח, וגם אם אינם משקיעים גדולים במיוחד. את הדו"ח ל–2013 הם יוכלו להעביר לרשות המסים עד סוף 2014.

לפני חודש פירסמה רשות המסים תיקון בתקנות מס הכנסה, ולפיו מי שמחזור המכירות השנתי שלו מני"ע הנסחרים בבורסה (ואינם פטורים ממס) הוא יותר מ–811,560 שקל (800 אלף שקל צמודים למדד 2013) חייב בהגשת דו"ח לשנת המס 2013. זאת, לעומת סכום של 1.85 מיליון שקל, שממנו ומעלה הונהגה עד היום חובת הדיווח.

ברשות המסים מסבירים את המהלך הזה כחלק מרצונם להרחיב את מעגל המדווחים לרשויות המס בישראל, וכן ברצון לוודא שכל מי שמגיע לסף המס, כלומר לשיעור מס של 48%, ישלם מס יסף - המכונה "מס עשירים" (מס של 2% שנוסף לשיעור המס המקסימלי).

מעוניינים להרחיב את מעגל המדווחים לרשויות המס. משרדי רשות המסים בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

עו"ד ניר הורנשטיין, שותף במשרד אלתר עורכי דין מסביר: "בעקרון כל תושב בישראל צריך להגיש דו"ח למס הכנסה, אבל יש פטורים רחבים מהגשת דו"חות, למשל לשכירים בלי הכנסות נוספות - כך שבפועל אין חובת דיווח מלאה בישראל. עם זאת, שכיר או עצמאי שהשקיע עד אוגוסט בניירות ערך במחזור שנתי של עד 1.85 מיליון שקל היה פטור מחובת דיווח למס הכנסה".

לדברי הורנשטיין, "זו קביעה שתקפה למחזור מכירות בניירות ערך, שזה דבר שונה מהכנסה חייבת. לפי קביעה זו, אפילו אם יש לי 100 אלף שקל בתיק השקעות וביצעתי שמונה פעמים מכירה של התיק (גילגלתי את התיק שמונה פעמים) והגעתי ל–800 אלף שקל, וגם אם אין לי רווחים מכך אלא הפסדים, ואף אם הבנק ניכה לי במקור את המס - אני חייב בדיווח. זה לא מקרה דמיוני, זה יכול לקרות.

"התיקון רלוונטי לרבים ממעמד הביניים שיש להם תיק השקעות לא גדול והם מבצעים בו מספר מצומצם של מכירות. אין היגיון בתיקון הזה, ובכלל בחובת דיווח על מחזור מכירות ולא על הכנסות. שכן בכל הקשור למחזור מכירות החשש קטן לגבי העלמות מס, כי הבנק שבו מנוהל החשבון מנכה מס במקור על הרווחים. אז מצד אחד החשש מהעלמת מס קטן, ומצד שני הוא מכביד על אוכלוסיות שלא ראוי להכביד עליהן".

הורנשטיין מבקר גם את ההחלטה להחיל את החוק באופן רטרואקטיבי: "כדי לפתור את הבעיה שנגרמת מהרטרואקטיביות נתנו ברשות ארכה להגיש את הדו"ח עד 31 בדצמבר 2014. ואולם, ברטרואקטיביות יש טעם לפגם, כי יש רבים נוהגים לכלכל את מהלכיהם מראש ובהתאם לתקנות המס,ובמקרה זה הרשות מבצעת שינוי דרסטי שנכנס לתוקף בדיעבד".

מי שמחזור המסחר שלו ב–2013 היה יותר מ–811 אלף שקל והוא שכיר ללא הכנסות נוספות יכול להגיש את הדו"ח לבד או באמצעות רואה חשבון שיגבה ממנו לרוב על הדו"ח 1,000–2,000 שקל. במקרים מורכבים יותר, שבהם יש הכנסות נוספות, למשל משכירות, והחישובים מפורטים יותר - שכר הטרחה יהיה גבוה יותר.

גם בשוק ההון קיבלו את ההחלטה בחוסר שביעות רצון. רגולטור בכיר אמר: אי אפשר לדעת אם התיקון הזה יפגע במסחר או לא, שכן אי אפשר לדעת אם מישהו שמחזיק בניירות ערך יגיד 'לא אסחור יותר השנה, משום שאם אמשיך לסחור תוטל עלי חובת דיווח". זאת תקיעת טריז נוסף בגלגלי המסחר באמצעות רגולציה, והוספת מגבלות תמיד יוצרת בעיות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker