לאומי צפוי להכיר ברווח מהסדר החוב של צים כבר ברבעון השלישי

רו"ח שלומי שוב מעריך כי לאור הרווח שהחברה לישראל ציינה כי תרשום בדו"חות הרבעון בגין ההסדר, הבנק ירשום רווח של 390 מיליון שקל

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

החברה לישראל שבשליטת עידן עופר פירסמה בשבוע שעבר את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני, ובהם ציינה כי היא צפויה לרשום בדו"חות הרבעון השלישי רווח של 609 מיליון דולר בגין השלמת הסדר החוב בחברה הבת שלה צים. האירוע מעורר סוגיה חשבונאית מעניינית בבנק לאומי, המחזיק ב–18% ממניות החברה לישראל.

החל בדו"חות הרבעון הראשון של 2014 לאומי רושם את חלקו בתוצאות החברה לישראל רק ברבעון העוקב לזה שהחברה לישראל מפרסמת את דו"חותיה, מאחר שהמפקח על הבנקים דרש מהבנקים להקדים את מועד פרסום הדו"חות; הנחיה שלא חלה על יתר החברות הציבוריות דוגמת החברה לישראל. בהיעדר דו"חות של החברה המוחזקת במועד פרסום דו"חות הבנק, הדו"חות של החברה המוחזקת מוצגים רק בדו"חות הבנק ברבעון העוקב כשהמידע כבר הפך לפומבי.

לפי הגישה החשבונאית שנוקט לאומי, הרווח המוגדל של החברה לישראל ברבעון השלישי אמור להיכלל רק בתוצאות לאומי לרבעון הרביעי של 2014. ואולם, המידע שנרשם בדו"חות החברה לישראל לרבעון השני בעניין הרווח הצפוי בהיקף של 2.17 מיליארד שקל בגין הסדר החוב בצים, הוא מידע מהותי שבנק לאומי לא יוכל להתעלם ממנו.

רקפת רוסק עמינחצילום: מוטי מילרוד

חלקו של לאומי ברווח הצפוי מהסדר החוב בצים נאמד ב–390 מיליון שקל, שהוא סכום משמעותי. על כן, הבנק יידרש כנראה, למרות המשך קיומו של פער הזמן, לרשום את חלקו ברווח זה כבר בדו"חות הרבעון השלישי - עוד לפני שהחברה לישראל תספיק לפרסם את דו"חותיה לרבעון זה.

לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקאן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, "תקן חשבונאות הבינלאומי הרלבנטי הוא 28 IAS, שאותו  מיישמים כיום גם הבנקים בארץ, מאחר ולא מדובר בנושאי ליבת העסק הבנקאי. לפי התקן הזה, אם יש אירוע או עסקה משמעותיים בפער הזמן שבין פרסום דו"חות החברה המוחזקת ועד לפרסום דו"חות החברה המחזיקה צריך להביא את האירוע לידי ביטוי באופן מיידי, אלא אם כן זה לא מעשי לבצע מדידה של האירוע. 

"הרציונל הוא שכעקרון הפשרה העומדת בבסיס התרת פער הזמן בתקן הוא שהרווח מקזז את עצמו, כך שאפשר לחיות עם זה שלא לוקחים את הרווח של הרבעון הנוכחי אלא את זה של הרבעון הקודם. כך למשל, כשיש פער זמן של רבעון, בדו"חות השנתיים של 2014 לוקחים חלק ברווח של החברה הכלולה לרבעון הרביעי של 2013 + שלושת הרבעונים הראשונים של 2013, מתוך תפיסה כללית שלא לקחנו חלק ברווח של הרבעון הרביעי 2014, שכן היינו צריכים לקחת, מתקזז על ידי העובדה שכן לקחנו חלק ברווח של הרבעון הרביעי 2013, שלא היינו צריכים לקחת. לפי רציונל זה, אם קורה אירוע חריג במהותו, ללא קשר אם מדובר באיורע חיובי או שלילי, הרי שהגדרתית לא מתבצע הקיזוז הטבעי הנ"ל ומכאן הסיבה שבגינה התקן דורש לתת לו ביטוי. כמובן שבתקופה הבאה יהיה צורך לנטרל אותו, כדי שלא להיכנס לבעיה של דאבל קאונטינג (ספירה כפולה). 

"במקרה הזה נראה שיהיה קשה להגיד שהסדר החוב בצים אינו אירוע משמעותי ואף חריג ולכן, לפי חשבונאות נקייה, בנק לאומי יידרש לכאורה להכיר בחלקו ברווח של החברה לישראל מהסדר החוב כבר בדו"חות הרבעון השלישי. זה נכון במיוחד כי החברה לישראל כחברה ציבורית מספקת גילוי לסכום הכספי של הרווח במסגרת דו"חותיה הכספיים הסקורים לרבעון השני, כך שלא ניתן לטעון שקיימת בעיה לאמוד את המידע בעת פרסום הדו"חות של הבנק לרבעון השלישי. זה מצב מעניין כי במקרה כזה בנק לאומי יידרש למעשה ברבעון השלישי לקחת את חלקו ברווח של החברה לישראל לרבעון השני, בתוספת הרווח שינבע מההסדר וירשם בחברה לישראל ברבעון השלישי. אגב, הקוריוז הוא שבתקינה האמריקאית אין הוראה מקבילה בהקשר זה, כך שאילו הבנקים היו מיישמים בנושא כלולות את התקן האמריקאי הרלבנטי (18 APB), בנק לאומי לא היה נדרש בהכרח להקדים את ההכרה ברווח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker