משקיעי אלקטרה צריכה התעלמו מאיתותי לאומי

קריסה של 80% ברווח התפעולי ברבעון ל-0.8% מהמחזור לא היתה צריכה להפתיע

יורם גביזון

שתי קמעוניות מוצרי הצריכה החשמליים - תדיראן הולדינגס ו-אלקטרה צריכה - פירסמו תוצאות כספיות גרועות לרבעון השני של 2014. תדיראן הולדינגס שבשליטת משה ממרוד הציגה ירידה של 22% במכירות, למרות עיתוי נוח של חג הפסח, וקריסה של 82% ברווח התפעולי. תדיראן הולדינגס הסבירה את הנפילה בחולשה הכללית בענף החשמל והתחרות העזה; בחוסר מוצרים, כתוצאה מהשבתת מפעלי פאגור ברנדט, ספקית של החברה שנקלעה לכינוס נכסים; בירידה החדה בשווק מזגנים בהשוואה לרבעון המקביל ב–2013; וברישום הפרשה של 8.4 מיליון שקל בגין ירידת הערך של זכויות ההפצה של מותג AEG, בעקבות הסכסוך המסחרי עם חברת אלקטרולוקס.

התוצאות הכספיות הושגו כשהשקל נסחר ברמות שיא תקופתיות מול הדולר והיורו והיטיב עם היבואנים, וכשתוצאות מלחמת עזה לא היכו עדיין בענף הקמעונות. כך שנראה שהרבעון השלישי, שבו חל פיחות בשער השקל וסבל מהשיבוש הקשה בשגרה ובמצב הרוח הלאומי, אינו מבטיח התאוששות של ממש למשקיעי תדיראן הולדינגס, כמו קבוצת הפניקס (3.5%) ו-קבוצת אקסלנס (1.7%).

אלא שבעוד התוצאות הגרועות של תדיראן הולדינגס מפתיעות במידה מסוימת, לאחר שהחברה הציגה דו"ח כספי סביר לרבעון הראשון של השנה, בכל הקשור לאלקטרה צריכה, היתה למשקיעיה, כולל מנורה (10.4%), פסגות (7%) וקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים (5.9%), נורת אזהרה בוהקת עוד בראשית השנה, אבל הם בחרו להתעלם ממנה.

צילום: דודו בכר

לאומי פרטנרס, שבבעלותו המלאה של בנק לאומי, מכרה בתחילת ינואר 2014 את כל אחזקותיה (9%) באלקטרה צריכה. בלאומי פרטנרס היו מוכנים לספוג הנחה של 8% ביחס למחיר השוק כדי להיפטר מאחזקתם בחברה, ומכרו אותה במחיר של 43 שקלים למניה. בדיעבד הוכח העיתוי של לאומי פרטנרס כאופטימלי. מעטים המקרים שבהם משקיע מממש את השקעתו במחיר השיא של המניה. אלקטרה צריכה, שקרסה מאז ב–54%, היא מקרה כזה.

לאומי פרטנרס לא היתה משקיע פיננסי רגיל באלקטרה צריכה. החברה רכשה 10% ממניות החברה באפריל 2010 לפי שווי מפולפל מיליארד דולר. חברת החיתום שלה הובילה בסוף 2010 את הנפקתה המחודשת של אלקטרה צריכה, מאכזבת סדרתית במחצית הראשונה של העשור הקודם, לאחר ששיווקה בהצלחה את סיפור הארגון מחדש בעסקיה בעקבות מכירת פעילות ייצור המזגנים המפסידה בצרפת והרכישה המוצלחת של רשת מחסני חשמל. אלא שמ-DNA לא נפטרים בקלות, ואלקטרה צריכה חזרה לאכזב מיד לאחר הנפקתה בסוף 2010, כשכל רבעון ב–2011 היה רע ממקבילו ב–2010. התאוששות נרשמה ב–2012, אבל החל במחצית השנייה של 2013 חזרו נציגי לאומי פרטנרס בדירקטוריון אלקטרה צריכה לשמוע הרבה הסברים מדוע החברה אינה עומדת בתחזיות ואינה מספקת את הסחורה.

החלטת לאומי פרטנרס לחתוך את מעורבותה נעשתה לאחר שהמניה עלתה ב–158%, על אף שברקע ההחלטה היו תנאי מקרו סבירים ושקל חזק, ובניגוד גמור למגמה של הרעה הדרגתית בתוצאותיה. ואמנם, חודשיים אחרי המכירה דיווחה אלקטרה צריכה על הפסד תפעולי של 30 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2013, ושלושה חודשים אחרי העסקה סיים יקי ודמני המנכ"ל את תפקידו בחברה. משום כך, הפסד של 1.8 מיליון שקל ברבעון השלישי והתמוטטות של 80% ברווח התפעולי ל–0.8% מהמחזור, למרות העיתוי הנוח של פסח כתוצאה מהתחרות הגוברת במגזר הקמעונות, ובפעילות המזגנים בישראל ובחו"ל, לא ממש צריך להפתיע את משקיעי אלקטרה צריכה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker