כיל: יישום המלצות ועדת ששינסקי 2 היה מקטין הרווח ב-2013 ב–160 מיליון דולר

חברת הכימיקלים צפויה לסגור את מפעל המגנזיום המפסיד בסדום, המעסיק 400 עובדים, ולבצע קיצוץ בתרכובות ברום, המעסיקה 
1,200 עובדים ■ החברה ביטלה השקעות ב–750 מיליון דולר וצופה שפעולות ההתייעלות יביאו ב–2016 לחיסכון של 350 מיליון דולר

יורם גביזון
יורם גביזון

שבועות ספורים לפני פרסום המלצותיה הסופיות של ועדת ששינסקי 2 לבחינת החלק של הממשלה בניצול משאבי הטבע, מספקת כיל בראשונה אומדן של השפעת יישום ההמלצות. כיל מעריכה שהשפעתן על הרווח הנקי שלה ב–2013 היתה מקטינה אותו ב–160 מיליון דולר.

האומדן מתחשב בתוצאות של בוררות התמלוגים שהתנהלה בין האוצר לכיל, ובהנחה של שיעור מס חברות אפקטיבי של 26.5%. יישום האומדן על תוצאות 2014 היה מביא להשפעה קטנה משמעותית, משום שמחירי מוצריה של כיל, ובעיקר המרכזי שבהם - אשלג - ירדה ב–20% בהשוואה ל–2013, וכן בשל השינוי שחל בעלויות מרכזיות, כמו האנרגיה, בעקבות חיבור האתר בסדום לגז הטבעי של מאגר תמר באפריל 2013, ורכישת חשמל מתחנת, שבשליטת החברה לישראל, במחיר נמוך ממחיר הרכישה מחברת החשמל.

כיל הבהירה כי המלצות הוועדה יחולו על מרכז הרווח העיקרי שלה, חברת מפעלי ים המלח, רק ב–2017, בעוד המסקנות הקשורות לפעילות הברום והפוספט עלולות לחול קודם. שוק ההון תימחר כנראה את ההשפעה של מסקנות ועדת ששינסקי 2 - שכן מניית כיל ירדה ב–0.2% לאחר הפרסום, שיעור זהה לירידה במדד ת"א 25. כיל מוציאה לפועל תוכנית ייעול ואינטגרציה של תהליכים גלובליים שיביאו, להערכתה, בסוף 2016 לחיסכון שנתי של 350 מיליון דולר בהשוואה ל–2013.

דירקטוריון כיל, שהתכנס ערב פרסום התוצאות לרבעון השני - שבו הציגה ירידה של 78% ברווח הנקי ל–67 מיליון דולר, החליט להמשיך את הקפאתן של השקעות צפויות בישראל בסך 750 מיליון דולר, שעליה כבר הוחלט. הוא גם החליט לבחון הקפאה של השקעות נוספות בישראל בסך מיליארד דולר, סכום המשקף את ההשקעה השנתית הממוצעת בישראל בחמש השנים הקרובות, אם ייושמו המלצות הביניים של הוועדה ובוררות התמלוגים.

מפעלי ים המלחצילום: Bloomberg

שתי ההשקעות הצפויות שבוטלו היו אמורות להגדיל את תפוקת האשלג של כיל בים המלח ב–600 אלף טונה בשנה, כלומר ב–16%. זאת, בלי להגדיל את שטח בריכות האידוי והשאיבה מים המלח. אחת ההשקעות בהגדלת תפוקת האשלג התבססה על המסה של שכבות תת־קרקעיות של אשלג ומלח בהר סדום. הפרויקט תוכנן בכיל במשך שנים רבות ונהפך בלתי כלכלי בעקבות המלצות הוועדה.

החלטות הדירקטוריון כוללות מרכיבים חדשים, כמו סבירות גבוהה לסגירת מפעל המגנזיום. כיל השקיעה במפעל 500 מיליון דולר. לאחר שהפסיד כמעט בכל אחת משנותיו מאז הקמתו ב–1996 ולאחר שכיל הפרישה לירידת ערך - מסתכמת ההשקעה בו ב–53 מיליון דולר. הסיבה היחידה שכיל לא סגרה אותו עד כה היא הסינרגיה בינו לפעילויות אחרות שלה.

המפעל, שמעסיק ישירות 400 איש, ובעקיפין עוד 100, אינו מצליח להתרומם מעבר לאיזון תזרימי, והפסיד 10.8 מיליון דולר ב–2013. החלת המלצות הביניים תעביר אותו להפסד תזרימי, ולכן כיל כבר החלה בדיונים על סגירתו. חטיבה אחרת גדולה בהרבה, שעומדת בפני סכנת סגירה היא תרכובות ברום ברמת חובב, המעסיקה 1,200 איש.

גורל תרכובות ברום ייחרץ לפי מודל התמלוגים והמיסוי שיחול עליה. מיסוי הפעילות המאוחדת של חברת הברום וחברת תרכובות ברום יאפשר לה להתקיים. זאת, משום שכיום תרכובות ברום משלמת מחיר העברה גבוה ביחס למחיר תרכובות הברום, ולכן מפסידה - כך שפעילותה מסובסדת על ידי הרווחים מייצור ברום אלמנטרי ומכירתו באמצעות חברת הברום.

תרחיש אחר שבו ניתן יהיה לקיים את חברת תרכובות ברום יהיה אם התמלוגים על הברום האלמנטרי שהיא רוכשת ישולמו לפי חישוב מחיר העברה ריאלי, שייגזר ממחיר תרכובות ברום שהיא מוכרת בניכוי עלות ייצור. לעומת זאת, אם תידרש תרכובות ברום לשלם תמלוגים על מכירת מוצריה הסופיים, היא תשלם בכך מס על רווחים שאינה מייצרת, גם מפני שמודל המיסוי של ששינסקי אינו מכיר בהשקעות שביצעה תרכובות ברום בפיתוח מוצרים ואפליקציות לברום. בתרחיש כזה כיל תסגור בהדרגה את תרכובות ברום, ותצמצם את פעילותה לייצור ברום אלמנטרי ומכירתו באמצעות 80 העובדים בסדום. מהלך כזה יהיה כרוך, לפי הערכות, בהפרשה לירידת ערך של 700–800 מיליון דולר.

השקעות יוסטו מישראל לקטלוניה

מודלים חלופיים יהיו מכירה של קניין רוחני ליצרנים בסין או במדינות אחרות תמורת חוזה אספקה של ברום אלמנטרי ותמלוגים על הידע; או הכנסת מתחרות ישירות, כמו אלבמרל וכמטורה, כשותפות בפעילות תרכובות הברום כדי להפחית עלויות. מודל זה כפוף להסכמת המדינה.

יחידות שעשויות להימכר וליצור הכנסות של 350–500 מיליון דולר הן החברה האירית שמייצרת פתרונות לטיפול במים,Medentech ; החברה הגרמנית Germ Anti, המספקת פתרונות לטיהור והיגיינה; וחברות בנות כמו Rhenoflex ו–BKG Paper Solutions.

כיל צפויה להמשיך ולהסיט השקעות שתוכננו בישראל לאתרים אחרים, כמו קטלוניה. כיל איתרה עתודות אשלג שניתנות להפקה בתוספת השקעה נמוכה יחסית במכרה Soria, שיביאו להכפלת תפוקת האשלג בעקבות פרויקט ההרחבה פניקס ל–2 מיליון טונה בשנה. כיל נמצאת בעיצומה של תוכנית השקעות להגדיל את כושר הייצור של פוליסולפט ל–600 אלף טונה עד סוף הרבעון הראשון של 2015 בהשקעה של 64 מיליון דולר. השלמת התוכנית תקטין את עלות הייצור הממוצעת הגבוהה של אשלג באתר. ואולם, להערכת החברה, עתודות הפוליסולפט במכרה עשויות להצדיק השקעה שתגדיל את תפוקתו ל–4 מיליון טונה בשנה, ולוותר כליל על ייצור האשלג במכרה.

מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, אמר לאחר פרסום התוצאות כי להערכת כיל אומדני החברה המוחזקת הקנדית אלנה פוטאש (16%), שלפיהן עלות ההקמה של מכרה אשלג באתיופיה שתפוקתו מיליון טונה בשנה תגיע ל–640 מיליון דולר היא אופטימית, אך גם לפי אומדניה המעודכנים של כיל זו השקעה אטרקטיבית. לדבריו, החברה מבצעת בימים אלו בדיקות טכניות בנוגע למבנה הגיאולוגי של האתר באתיופיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker