אגודת אופק לבנק ישראל: הדרישות הרגולטוריות להקמת בנקים קואופרטיבים - אינן מעשיות

אופק: "דרישת הון עצמי מינימאלי התחלתי של 75 מיליון שקל, הינה דרישה גבוהה ביותר, אינה מידתית לסל המוצרים והשירותים בהם עוסקת טיוטת המתווה ואינה עומדת בפרופורציה למקובל בעולם"

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

האגודה השיתופית "אופק", הפועלת להקמת בנק קואופרטיבי, פרסמה היום את התייחסותה למסמך ההנחיות להקמת בנקים קואופרטיביים שבנק ישראל גיבש בחודש שעבר. אופק טוענת כי בנק ישראל מציב דרישות הון גבוהות מדי ובלתי מדתיות.

כזכור בנק ישראל דורש כי בנק קואופרטיבי יחזיק בהון עצמי מינימאלי של 75 מיליון שקל. בנייר העמדה של אופק נכתב כי "רישוי בנק קואופרטיבי / אגודת אשראי במקומות רבים בעולם איננו מחייב הון עצמי ראשוני כלל ובמקומות רבים אחרים, ההון העצמי הראשוני הנדרש הינו נמוך. דרישת הון עצמי מינימאלי התחלתי של 75 מיליון שקל, הינה דרישה גבוהה ביותר, אינה מידתית לסל המוצרים והשירותים בהם עוסקת טיוטת המתווה ואינה עומדת בפרופורציה למקובל בעולם".

"אנו מציעים לקבוע הון עצמי התחלתי נמוך תוך הגדרת שלביות (הדרגתיות), כאשר היקף הרישיון ישתנה ויורחב על פני זמן או כפונקציה של ההון. למשל, הצעת מוצרי פיקדונות בלבד תחייב בשלב ראשון הון מינימאלי של 10 מיליון שקל בדומה לקופת גמל או קרן פנסיה בישראל. ראוי לציין, כי אגודות אשראי בעולם החלו את פעילותן עם מוצרי פיקדונות פשוטים בלבד אשר אינם מחייבים הון עצמי כלל או נמוך. יצירת שלביות ברישוי כפונקציה של הון עצמי תאפשר צמיחה טבעית אל ההון העצמי הנדרש למלוא הפעילות (הרישיון המלא)" כתבה אופק.

דורון שורר

נקודה נוספת אליה מתייחסת אופק היא כי טיוטת הצ'רטר שפרסם בנק ישראל "הינה חד מימדית במובן זה שהיא קובעת סדר פעולות טורי, עתיר זמן והוצאות שאיננו מעשי". בכך למעשה אופק אומרת בפעם הראשונה ובאופן פומבי כי היא סבורה שתחת הרגולציה שבנק ישראל מתכוון ליישם לא ניתן יהיה להקים בנקים קואופרטיבים. דורון שורר, יו"ר אופק טוען כי הדברים לא נכתבו ביחס לאופק באופן פרטני אלא לגבי כלל השחקנים שיביעו עניין להקים בנק קואופרטיבי.

לדברי שורר, "בנק ישראל פרסם את צ'רטר במטרה לקבל הערות. אני חושב שלבנק ישראל יש עניין לפתח את הענף. אם הוא רוצה לפתח את הענף אכן צריך לתקן את הסעיפים הללו על מנת לאפשר הקמת בנקים קואופרטיביים, ולא רק אופק. נדרשת גמישות מצד בנק ישראל והמון למידה".

אופק טוענת כי דרישות הרגולציה של בנק ישראל הינן מופרזות. אופק כותבת בנייר העמדה שהגישה כי "הטיוטה מאפשרת מתן שירותים פיננסיים מצומצמים, אך מאידך, מחילה על האגודה הבנקאית את הרגולציה החלה על בנק המעניק שירותים פיננסיים מלאים, בלא כל הקלות. לפיכך, אין קורלציה בין היקף השירותים לבין היקף הרגולציה ודרישות ההון. מר האנס גרונוואלד, סגן נשיא בכיר ברבו בנק, במכתבו לאופק כותב כי נראה, כי בצד השירותים הפיננסיים המצומצמים יחסית הנקובים בטיוטה, ישנה כוונה להשית על האגודה הבנקאית את אותם כללים ותנאים כמו על בנק מסחרי רגיל. הדבר נראה כלא הוגן, סבור מר גרונוואלד. האגודה הבנקאית מוגבלת בעסקים, אך מקבלת את אותו : פיקוח ורגולציה. נראה כי הדבר אינו עקבי, מסיים מר גרונוואלד"

אופק טוענת למשל כי על פי בנק ישראל, "הצטרפות החברים לאגודה אמורה להתבצע בשלב שלפני מתן הרישיון (כאשר ע"פ דרישת ההון העצמי הנקובה בטיוטה, מדובר בעשרות אלפי חברים). ברם, לאחר קבלת הרישיון יידרשו פעולות רבות, כגון פתיחת חשבון (אחד לפחות) לכל חבר. משמעות הדבר הינה עריכת נוהל "הכר את הלקוח" לעשרות אלפי אנשים החל מנקודת זמן מסוימת, כתנאי לתחילת הפעילות הבנקאית, אולם אחרי קבלת הרישיון. נדמה כי נושאים אלה כלל לא נלקחו בחשבון".

באופק מבקשים כי "הפיקוח יאפשר תחילת התארגנות לפעילות הבנקאית עוד בשלבים שלפני מתן הרישיון. למשל, יוסדר נוהל "הכר את הלקוח" שיהיה מקובל על הפיקוח בשלב גיוס החברים, דבר שיאפשר פתיחת חשבונות עם קבלת הרישיון. יצוין, כי אם תהליך זה ידחה לאחר קבלת הרישיון, משמעות הדבר הינה דחיית תחילת הפעילות בשנה לפחות תוך השקעה אדמיניסטרטיבית אדירה".

טענה חשובה נוספת של אופק כנגד בנק ישראל נוגעת לדברים שבנק ישראל כתב בפיסקה השנייה למבוא הטיוטה. באופק מחו על כך שבדברי בנק ישראל "ניתן להבין כאילו בשחקנים חדשים, דוגמת בנק קואופרטיבי, אגודת אשראי או אגודה בנקאית, ישנו סיכון איתנות פיננסית מוגבר. אמירה זו לא רק שאיננה נכונה עובדתית, אלא שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור במוסד הפיננסי החדש, שהמסמך עצמו מתווה את הדרך להקמתו. ראוי לזכור, כי אחד הנדבכים החשובים ביותר בהקמת מוסד פיננסי חדש, הינו אמון הציבור. כאשר המסמך הרגולטורי הראשון במדינת ישראל להקמת בנק במודל בעלות חדש, פותח במילים המתייחסות לחוסר איתנות ושרידות של שחקנים חדשים, בהכרח יש בו כדי לזרוע בהלה בציבור, לרפות את ידיו ולפגוע פגיעה, שיכולה להיות אנושה, באפשרות שהציבור ייתן בגוף החדש מספיק אמון כדי להפקיד בו את כספו".

לדברי דורון שורר, יו"ר ומייסד אגודת אופק, "אנו מודים לבנק ישראל על שפרסם את טיוטת המתווה, ובכך הניח את לראשונה את התשתית הרגולטורית להקמת בנק  בבעלות לקוחותיו בישראל (אגודה בנקאית). אנו רואים בצעד זה אבן משמעותית בתהליך הקמת בנק בבעלות לקוחותיו אשר יביא להגברת התחרותיות בענף הבנקאות בישראל ובכך יתרום למשק הישראלי ולחברה בישראל. יחד עם זאת, אנו סבורים כי הטיוטא כוללת מספר הנחיות שיש בהן כדי להקשות מאוד על הקמת בנק בבעלות לקוחותיו, ואנו מבקשים כי יישקלו מחדש".

עוד הוסיף שורר, "בנוסף, טיוטת המתווה מתעלמת לחלוטין מהמציאות הקשורה  להתנהלות הקרטליסטית בענף. הניסיונות הרבים שנעשו בעבר להגברת התחרות וכניסת שחקנים חדשים נהדפו באיבם. אי לכך, אנו סבורים כי יש להוסיף למתווה "כיפת ברזל חברתית" לתחרות ולאפשר כניסת מתחרים המגובה ע"י הרגולטור והממשלה, שתמנע סיכול יישום המתווה ע"י בעלי עניין שונים ותיצור תנאים הוגנים  ליוזמות ולקהלי היעד שלהם".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker