חנות המכולת של שלמה אליהו

נורמות הניהול בענף הביטוח אינן הולמות מוסדות פיננסיים מובילים

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

"זה יותר גרוע מניר גלעד", אמר בסוף השבוע בכיר מאוד, הקשור לפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, כשהוא מתייחס לפרסומים שלפיהם פרופ' עודד שריג - לשעבר המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר - צפוי להתמנות לתפקיד בכיר בקבוצת הביטוח והפיננסים מגדל - מנכ"ל, במקום ענת לוין שהודיעה על עזיבתה הצפויה, או יו"ר, במקום בעל השליטה שלמה אליהו, שנדרש לפנות את כיסא היו"ר בתוך חצי שנה.

שריג, נזכיר, נמצא בתקופת הצינון מתפקידו הציבורי כמפקח, כך שהכיסא שעזב עדיין חם. לא רק, אלא ששנה לפני סיום תפקידו קיבל שריג את ההחלטה לאשר לאליהו לרכוש את השליטה במגדל. אישור שניתן אף שבמשך שנים היתה דמותו החידתית של אליהו שנויה במחלוקת, ובין השאר ההערכות היו כי במשך שנים סירב הפיקוח על הבנקים לאשר לו לרכוש את השליטה בבנק לאומי (אם כי ניתן לו היתר לשלוט בבנק אגוד). רשמית, אליהו לא הגיש מעולם בקשה לרכוש את השליטה בלאומי, ולכן גם מעולם לא נדחתה בקשתו. מעשית, ההערכה הרווחת היתה שאליהו נמנע מלהגיש בקשה כזו, כי נרמז לו מהפיקוח שאם היא תוגש - היא תידחה.

שלמה אליהוצילום: אייל טואג

לצד העמדה המסתייגת לכאורה של הפיקוח על הבנקים היתה גם עמדה מסתייגת של משרד המשפטים, שהעלה סימני שאלה אם יש מקום לאשר לאליהו לרכוש את מגדל, לאור חקירת המשטרה נגדו בנוגע להוצאת עשרות מיליוני שקלים מישראל; חקירה שבה סיפק אליהו הסבר חלקי בלבד לשימוש שעשה בכסף (החקירה נסגרה בסופו של דבר). אלא ששריג הפעיל את שיקול הדעת הנתון לו כמפקח על הביטוח - בהסתמכו בין השאר על כך שאליהו החזיק בחברת הביטוח אליהו במשך עשרות שנים, וגם קיבל היתר לשליטה בבנק אגוד - והכריע בעד מתן היתר השליטה בחברת הביטוח הגדולה בישראל.

העובדה שכשנה לאחר מכן שריג כבר בדרכו לתפקיד בכיר במגדל מעוררת, לכן, תהיות רבות. במשרד האוצר ובפיקוח על הביטוח מעריכים כי מעבר כזה - מכיסא המפקח לכיסא המפוקח, בתוך פרק זמן קצר כל כך ובנסיבות חריגות כל כך - עלול לגרום נזק כבד לדימוי הפיקוח על הביטוח. חוסר האמון כלפי פקידי האוצר, שפרץ בעקבות מינויו של גלעד לתפקיד מנכ"ל החברה לישראל של משפחת עופר - כשלוש שנים לאחר צאתו מאגף החשב הכללי באוצר - עלול להתעורר מחדש, וביתר שאת. מהסיבה הזאת במשרדי האוצר והמשפטים בוחנים כעת האם חוק הצינון מאפשר לשריג לעשות את המעבר.

עודד שריגצילום: עופר וקנין

הסערה סביב מינויו הצפוי של שריג חושפת את נקודת התורפה העיקרית בפרשה: התנהלותו הנרפית של הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, והפער העצום בין שיקולי הפיקוח על הבנקים, כיום בראשות דודו זקן, שכפוף לבנק ישראל, שככל הנראה לא אישר אז לאליהו לרכוש את הבנק הגדול בישראל, לשיקולי הפיקוח על הביטוח, כיום בראשות דורית סלינגר, במשרד האוצר, שאישר אז לאליהו לרכוש את חברת הביטוח הגדולה בישראל. הפער העצום תקף לא רק בנוגע לשיקולים הלא ברורים למתן היתר שליטה - יש כיום חוסר בהירות מוחלט לגבי הקריטריונים למתן היתר שליטה בבנק או בחברת ביטוח, מה שמותיר את ההחלטה האם לתת או לא לתת היתר שליטה לשיקול דעתו המלא של המפקח המכהן - כי אם גם לגבי אופן ניהולם של הבנקים ושל חברות הביטוח.

אליהו קיבל היתר לרכוש את מגדל וגם להתמנות ליו"ר החברה - בעוד על בעל שליטה בבנק נאסר לכהן כיו"ר הבנק. זאת ועוד, היו"ר אליהו מינה גם שניים מילדיו לתפקידים בכירים בקבוצה: עופר אליהו הוא מנכ"ל מגדל וישראל אליהו הוא יו"ר מגדל שוקי הון. בפועל, חברת הביטוח הגדולה בישראל הפכה לחברה משפחתית - האבא מפקח מלמעלה, ושני הבנים מנהלים מתחת. דבר כזה אינו אפשרי בבנקים בישראל - האם מישהו יכול להעלות על דעתו תרחיש שבו שרי אריסון ממנה את בנה למנכ"ל בנק הפועלים, או תסריט שבו צדיק בינו ממנה את בתו לתפקיד בכיר בבנק הבינלאומי?

הארביטראז' הפיקוחי, בין משטר הפיקוח השורר בבנקים לבין משטר הפיקוח השורר בחברות הביטוח, נחשף בפרשת מגדל בכל עוצמתו. הבנקים מנוהלים על ידי הפיקוח כגופים פיננסיים ציבוריים, כמעט מולאמים, כשלפיקוח יש יותר עוצמה בניהול מאשר לבעלי השליטה. חברות הביטוח אינן מנוהלות כלל בידי הפיקוח על הביטוח, שמותיר לבעלי השליטה לעשות בהן כרצונם. כך קורה שחברת הביטוח הגדולה בישראל, שמבחינת גודלה ועוצמתה היא גוף פיננסי זהה בחשיבותו לבנק הפועלים או לבנק לאומי, מנוהלת בידי משפחת אליהו כאילו מדובר בעסק הפרטי שלהם.

דורית סלינגרצילום: אמיל סלמן

כדאי להזכיר שעופר וישראל אליהו מילאו תפקידי ניהול בחברת אליהו ביטוח, החברה הפרטית שבה החזיקה המשפחה קודם לכן, אלא שהמעבר מניהול חברת ביטוח פרטית קטנה לחברת ביטוח ציבורית ענקית אינו מובן מאליו. בלי להטיל דופי בשניים, ניתן להניח כי לולא אביהם היה בעל השליטה הם כנראה לא היו נבחרים לתפקיד מנכ"ל מגדל או יו"ר מגדל שוקי הון, או לפחות לא היו המועמדים הראשונים לתפקידים הללו.

מאז רכש אליהו את השליטה במגדל עזבו את החברה 13 מנהלים בכירים, בהם שני מנכ"לים (יונל כהן ולוין שבדרכה החוצה), משנה למנכ"ל, מבקרת הפנים ואחראי על הביטוח הכללי. במקומם מונו לתפקידי המפתח במגדל בניו של אליהו ומנהלים, שכמה מהם הביא אליהו מחברת הביטוח הפרטית שלו. רבים מהמנהלים הללו לא צברו די ניסיון כדי להכשירם לנהל את חברת הביטוח הגדולה בישראל, המנהלת כספי עמיתים בכ–200 מיליארד שקל. אבל משום שאליהו האבא הוא בעל השליטה, והם זוכים לאמונו, הם זכו גם להתמנות לתפקיד.

התוצאה הרעה היא שמגדל מצטיירת כיום כמכולת הפרטית של אליהו, ענף הביטוח כולו מצטייר כענף מפגר שנורמות הניהול בו אינן הולמות מוסדות פיננסיים מובילים, והפיקוח על הביטוח מצטייר כנעבעך של הענף במקרה הטוב - או כפיקוח הסובל מחוסר יושר במקרה הרע. השילוב ההרסני של אלה הוא כבר רעידת אדמה. עם נכסים בסך כ–800 מיליארד שקל, ותחזית להכפלתם ל–1.6 טריליון ב–2020 - 40% יותר מנכסי הבנקים - הגיע הזמן שהניהול של חברות הביטוח, והפיקוח עליהן, יותאמו כבר למאה ה–21.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker