נפלה הצעת החוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפלה הצעת החוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית

היום בכינוס של השדולה לפנסיה הוגנת בכנסת נדונה הצעת החוק ונפסלה ■ ההצעה נתמכה במחקר שערך פרופ' שלמה יצחקי, לשעבר הסטטיסטיקן הראשי באוצר, שאמר: "ישראל שוגה בהותירה את החוסכים להתמודד לבד עם ניהול החיסכון"

10תגובות

היום התקיים בכנסת דיון של השדולה למען פנסיה הוגנת בראשות ח"כ מיכל בירן ועומר בר לב (העבודה) להחלת חוק פנסיה ממלכתי - תוכנית פנסיה שמנהלת המדינה עבור מי שאינו חבר בקרן פנסיה כלשהי. מיד לאחר מכן נערכה במליאה הצבעה על הצעת חוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית, והכנסת דחתה אותה.

בירן אמרה בכינוס כי "אנשים אינם מכירים באסונות שטרם קרו. משבר הפנסיה נראה רחוק, אבל עומד להשפיע על מיליוני אזרחים וליצור מצב שיהיה בלתי אפשרי לחיות עמו. חייבים למנוע את המשבר. זו ספינה גדולה שחייבים להתחיל להזיז אותה. ההתחלה היא בתודעה הציבורית". בר לב אמר כי "המודעות החברתית שנוצרה בשנים האחרונות מאפשרת לנו לעורר את הציבור גם לעניין הזה, וזהו מהלך לטווח הזמן הרחוק. חולשתו של החוק היא שבכל רגע נתון העיסוק בו אינו בהול עד שיהיה מאוחר מדי".

פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון ומכון ואן ליר אמר: "האי־שוויון בהכנסות לפנסיה דומה מאוד לאי־שוויון בהכנסות בחברה. החציון התחתון כולו באוכלוסייה מקבל רק 23% מהאג"ח המיועדות, והעשירון העליון מקבל לבדו 27.4% מהסבסוד. הפתרון הוא חוק פנסיה בחקיקה ראשית ולא תיקונים ותיקונים, טלאי על טלאי. לכן, חייבים לייצר חלופה ציבורית לקרנות הפנסיה הקיימות".

דרימסטיים

הצעת החוק נתמכה במחקר של מרכז טאוב. לפי מחקר שערך פרופ' שלמה יצחקי, לשעבר הסטטיסטיקן הראשי באוצר, המעבר לחיסכון פנסיה ממלכתי יהיה לטובת החוסכים ולטובת המדינה. לדברי יצחקי, "המדינה זיהתה יפה כי כדי למנוע מאזרחים ותיקים ליפול למעמסה על החברה, יש צורך לכפות על האוכלוסייה ביטוח פנסיוני. עם זאת, היא שוגה בהותירה את החוסכים להתמודד לבד עם ניהול החיסכון". יצחקי טוען כי מרבית האוכלוסייה אינה מסוגלת לעקוב אחר המתרחש בשוק ההון, ולהבין את רזי ההשקעה הפיננסית, לכן, אין להותיר את מלוא האחריות בידיהם. הפתרון, לדעת יצחקי, טמון במעבר לחיסכון פנסיוני ממלכתי, שיוביל לשיפור ביעילות הגבייה והפיקוח של כספי הפנסיה, דמי הניהול יוכלו לרדת, ולחוסכים תיוותר קצבה נדיבה יותר.

מערך גביית החיסכון לפנסיה מצוי כיום בידי חברות פרטיות המנהלות את החסכונות. לעומת זאת, מערכת הפיקוח והאכיפה, שתפקידה לוודא שכלל העובדים והמעסיקים אכן מפרישים לחיסכון הפנסיוני, לפחות את השיעור המינימלי הקבוע בחוק, מצוי בידי המדינה. מצב זה מקשה על המדינה לפקח על החברות הפרטיות.

לדברי יצחקי, הבעיה תיפתר אם ישראל תחליט לגבות את ההפרשות לפנסיה בעצמה, כמו שנעשה בתחום ביטוח הבריאות. היות שמערך התשלום לביטוח לאומי כבר קיים, כל שיש לעשות הוא להגדיל את הסכום המועבר למוסד כך שיכלול את ההפרשה לפנסיה.

ב–2013 החליטה ועדת הכספים של הכנסת להטיל מגבלות על תקרת דמי הניהול בקופות גמל ובביטוח מנהלים: עד 1.05% מהצבירה (מהתשואה ומהחיסכון הנצבר) ועד 4% מהסכום שהופקד החל בינואר 2014. נוסף לקשיי החישוב מונה יצחקי עוד כמה חסרונות לגביית דמי הניהול בידי חברות פרטיות. ראשית, לדעתו אופן גביית דמי הניהול רגרסיבי ומביא לחוסר צדק חברתי, כי כושר המיקוח של החוסך על גובה דמי הניהול גדול יותר ככל ששכרו גבוה יותר. שנית, הכסף שנגבה כדמי ניהול מועבר מציבור החוסכים למנהלים ולבעלי הקופות, שנהנים גם משליטה בכספי הקרנות עצמן - במקום לעבור לידי המדינה ולשמש את כלל האזרחים. שלישית, דמי הניהול מופרזים ביחס לדמי הניהול הנהוגים למשל בארה"ב - המוגבלים ל–0.5% מהחיסכון.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#