ראיון

אילן שילוח: "לא היה כישלון. האוויר יצא מהבועה והצלחנו להנפיק"

הנפקת חברת הפרסום הדיגיטלי מטומי בלונדון לא היתה קלה, אבל השלמתה מסמנת הצלחה נוספת לאינטרנט הישראלי. אילן שילוח, בעל המניות העיקרי בחברה, מסביר כיצד שיווק את מניית מטומי וקורא למוסדיים הישראליים לחפש השקעות נוספות בזירת האינטרנט המקומית

אמיר טייג
מיכאל רוכוורגר
אמיר טייג
מיכאל רוכוורגר

"עזוב אותי מכל הרכילות הזאת. לא היה שום כישלון. לא גייסנו בניסיון הראשון במארס, מכיוון שהעיתוי היה אומלל. כל המניות של החברות בתחום הפרסום הדיגיטלי נפלו באותו שבוע ב–25%, והאוויר יצא מהבועה. עברו כמה חודשים. השוק השתקם. הבועה לא התנפחה מחדש, ואנחנו הצלחנו להנפיק. זה הכל" - כך מתאר אילן שילוח את המהמורה האחרונה בדרך ארוכה שהתחיל ב–2007, כאשר רכש את השליטה בסטארט־אפ קטן וסיים אותה ביום שני האחרון, כאשר השלים הנפקה מוצלחת של מטומי בבורסה הראשית של לונדון.

שילוח ושותפיו הנפיקו 20% מחברת הפרסום הדיגיטלי וגייסו לחברה 70 מיליון דולר לפי שווי של 347 מיליון דולר, אחרי הכסף. אמנם הם ויתרו על הצעת מכר וגם התפשרו על השווי, אבל עובדה זו אינה פוגעת בחגיגיות האירוע: חברת אינטרנט גלובלית ישראלית נוספת הגיעה לבגרות.

שילוח, איש פרסום ותיק, ניהל את הרוד־שואו בקרב המשקיעים בלונדון ובישראל. התחום שבה פעילה מטומי הוא תחום מורכב, ורבים מהמשקיעים מתקשים להבינו, ולכן לשילוח לא היה קל לשווק את המניה. מניית מטומי הוצגה למוסדיים כאלטרנטיבה למניות של סוכנויות הפרסום הגדולות בעולם וכאופציה טובה לרכוב באמצעותה על הגל האדיר הפוקד את שוק הפרסום העולמי - כלומר, הפרסום הדיגיטלי.

אילן שילוחצילום: עידו איז'ק

"רק 20% עד 30% מההכנסות של סוכנויות הפרסום הגדולות בעולם מגיעים מהדיגיטל. מניות הדיגיטל אינן מניות צמיחה. חלק גדול מהצמיחה המהירה בתחום הפרסום הדיגיטלי, כלל אינו מגיע לשחקנים הוותיקים. מטומי היא חברת טכנולוגיה גלובלית, הממוקדת בתחום הצומח ביותר בענף הפרסום. אם אתם רוצים לרכוב על הצמיחה המהירה של שוק הפרסום הדיגיטלי, תקנו מניית מטומי", זו למעשה תיזת ההשקעה שהציג שילוח בפני המשקיעים.

האם העובדה שהנפקתם בלונדון אינה צריכה להטריד את המשקיעים?

"אני מודע לתדמית של הבורסה בלונדון, אבל חייבים להבין שאנחנו נירשם למסחר ברשימה המרכזית ולא ב-AIM. המשמעות היא שאנחנו מחויבים לכללי ממשל תאגידי מחמירים. יש לנו דירקטוריון מכובד של אנשי תעשייה ותיקים. אף אחד לא יוכל לעשות במטומי עסקות בעלי עניין, כפי שראינו בחברות ישראליות שהונפקו ב-AIM.

"אחת הסיבות העיקריות לכך שהנפקנו בבורסה הראשית של לונדון, ולא בארה"ב, היא שמטומי אינה חברת חלום, כפי שהמשקיעים האמריקאים אוהבים. היה חשוב לי עוד בהתחלה שמטומי תהיה חברה רווחית. לא קל להפוך סטארט־אפ עם טכנלולוגיה חזקה לחברה רווחית וצומחת. מטומי כבר מרוויחה שבע שנים, ובה בעת ממשיכה לצמוח בקצב מהיר.

"יכול להיות שהקרבו קצת מהצמיחה כדי להגיע לרווחיות גבוהה, אבל אני חושב שחברה שמייצרת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, חייבת גם להציג רווח. זה אתגר לא פשוט להפוך צמיחה לרווח, אבל אני מאמין במודלים של הכלכלה הישנה.

"המשקיעים בלונדון יותר שמרנים; הם תימחרו את המניה לפי מכפילי רווחיות (EBITDA) ולא לפי מכפיל הכנסות, כפי שהמשקיעים האמריקאים אוהבים. במצב הנוכחי, יותר קשה למכור למשקיעים בנאסד"ק מניות של חברות אינטרנט רווחיות. שם עדיף למכור חלום".

האם מטומי אינה מאוימת מגופי הפרסום הגדולים?

"לא קל לגופים ותיקים לעשות שינוי. המומחיות שלהם היא לבנות מותגים. מרבית האנשים שמובילים את החברת האלה אינם אנשי טכנולוגיה. הם מאמינים שהטכנולוגיה בעיקר מאיימת על המודל הישן והטוב של עמלות פרסום וריטיינרים. איני אומר שהם לא משתנים, אבל השינוי אינו קל עבורם, ולפיכך, הם עושים זאת באטיות. זו ההזדמנות של חברות כמו מטומי. הצלחנו ליצור לעצמנו חסמים שמגנים עלינו. יש לנו טכנולוגיה ייחודית ומאסה קריטית של לקוחות".

מה אמרתם למשקיעים לגבי תוכניותיכם העתידיות?

"אנחנו אנשים סולידיים שלא מתכוונים להיכנס להרפתקאות. עם זאת, הכוונה היא להמשיך ולצמוח מהר יחסית בשנים הבאות. אנחנו פועלים בשוק שבו קיים יתרון לגודל, כך שהצמיחה בהכנסות לא תלווה בצמיחה זהה בהוצאות. המשמעות היא ששיעור הרווחיות שלנו יעלה, ככל ששורת ההכנסות תצמח.

"נשתמש בכספי הגיוס כדי להמשיך ולבצע רכישות, אבל לא רכישות ענק של 100 או 200 מיליון דולר. נכוון לרכישות סולידיות של 5 מיליון דולר עד עשרות בודדות. אמנם מטומי חילקה דיווידנד עד לפני שנתיים, אבל ברור שלא גייסנו כסף מהציבור כדי לחלקו כדיווידנד. אנחנו חברת צמיחה, לא חברה תזרימית. אני מקווה שהמשיקעים ייהנו מהעלייה בשווי המניה".

"המוסדיים סובלים מפוסט־טראומה"

חלק ניכר מהמניות שנמכרו בהנפקה, ימצאו את דרכן לתיק ההשקעות של המוסדיים הישראליים. שילוח נפגש בחודשים האחרונים עם כל גופי ההשקעה המובילים בישראל וניסה לשווק להם את מניות מטומי, תוך ניסיון להיות השגריר של תעשיית האינטרנט המקומית.

"המוסדיים הישראליים מחזיקים פחות מ-1% מהשקעותיהם בהיי־טק הישראלי. יש פער עצום בין המשאבים שהמוסדיים הישראליים מעניקים להיי־טק לבין התרומה עצומה של תעשייה זו לתוצר וליצוא. כמה מהמוסדיים סובלים עדיין מפוסט־טראומה בעקבות בועת האינטרנט של 2000, אבל בזמן האחרון יש קצת שינוי בגישה, מכיוון שהם מבינים כי כאן, ליד הבית, נמצאות השקעות טובות בחברות צמיחה. "ההיי־טק הישראלי התשנה מאוד ב-15 השנים האחרונות. תחום האינטרנט התפתח מאוד, וכיום יש בישראל מגוון חברות אינטרנט חזקות, כמו קנשו, טבולה, אואטבריין, שכבר מוכרות בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים בשנה, וכמה מהן אף רושמות רווחיות גבוהה.

"האינטרנט הישראלי לא רק מבטיח, אלא גם מיישם. האקזיטים הגדולים ביותר שנעשו כאן בשנים האחרונות היו של חברות אינטרנט. ההשקעה בחברות אלה נמוכה יחסית, והן מגיעות לבשלות מהר יחסית, כך שההחזרים למשקיעים גבוהים מאוד".

האם ייתכן שאנחנו נמצאים בבועה, וההשקעות באינטרנט יניבו מעתה החזר נמוך יותר?

"לדעתי, הגל הנוכחי יימשך עוד כמה שנים לפחות. אנחנו רק בתחילת המהפכה הדיגיטלית. הגל הבא - המכונה 'האינטרנט של החפצים' (Internet of Things), עשוי להצמיח עוד עשרות חברות אינטרנט מקומיות מצליחות. תעשיית האינטרנט הישראלית מעסיקה כיום כ-20 אלף איש ומושכת השקעות של מאות מיליונים בשנה. כמה מהחברות האלה יגיעו להנפקה, כמה יימכרו באקזיטים, וכמה מהן יישארו פרטיות. למוסדיים הישראליים יש הזדמנויות רבות לקחת בזה חלק - באמצעות קרנות פרטיות, קרנות הון סיכון או באמצעות השקעה ישירה".

שילוח אומר כי להערכתו, חברות האינטרנט הישראליות יכולות להשתלב היטב בבורסה הישראלית ולגייס הון באמצעותה. "מצבור חברות האינטרנט שקמו כאן בשנים האחרונות הוא הזדמנות עבור הבורסה המקומית. לא כל חברה מתאימה לנאסד"ק. לא כל חברה יכולה להנפיק לפי שווי של 300 או 400 מיליון דולר. יש כאן חברות מצוינות שהשווי שלהן נמוך יותר. אלה חברות שאינן בהכרח מסוכנות יותר", אומר שילוח.

"מדוע חברה ששווייה 150 מיליון דולר, לא תנפיק בתל אביב? בקנה מידה מקומי זו חברה גדולה. המוסדיים המקומיים יכולים להמשיך ולהשקיע בגוגל ובפייסבוק מתוך האלוקציה שלהם למניות בחו"ל, אבל מתוך החלק בתיק ההשקעות שהם מקצים לשוק המקומי, אני חושב שיש מקום להשקעה גם בחברות אינטרנט ישראליות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ