כל מה שאין 
בכתב האישום - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל מה שאין 
בכתב האישום

האם ימשיכו להגן על דנקנר, או שיחשפו את שיטות הפעולה שעושקות את הציבור

21תגובות

היום כבר ברור שכתב האישום שהגישה אתמול הפרקליטות נגד נוחי דנקנר יהיה אקורד סיום דרמטי ועצוב לקריירה העסקית הנוראה שלו בשוק ההון המקומי. נוראה לו עצמו - שכן לאחר עשור של שליטה בקבוצת החברות הגדולה והחזקה במשק הוא יוצא לא כמיליארדר שהכל מחזרים אחריו, אלא כפושט רגל המואשם בפלילים. ונוראה לציבור כולו - שכן היה זה עשור שבו כספי ציבור הופקרו בידי שורת אנשים ציניים ותאבי בצע, ששימנו את סביבתם על חשבון הציבור ושכחו את תפקידם המקורי. האנשים האלה - לא רק מאי.די.בי - נעטפו בסביבה אוהדת של תקשורת ויחסי ציבור, ונהנו מרגולציה רופסת ומפוליטיקאים פחדנים. הכל כשר, הכל לפי כללי השוק - אבל מאוד מסריח.

בעצם, לא הכל חוקי. הרצת המניות שבה מואשם דנקנר אינה חוקית, ולמעשה מדובר בעבירה פלילית חמורה מאוד, ועוד נשמע עליה רבות בחודשים הקרובים. ובצדק. הדיונים באולמו של השופט חאלד כבוב ייחשבו בוודאי למשפט המסוקר והמרתק בשוק ההון אי פעם. אלא שכתב האישום מדבר על אירוע נקודתי, ואין בו אפילו קמצוץ מהעיוותים שלהם אחראים דנקנר וחבורתו.

ראשית, כבר בהנפקה שעומדת בבסיס החקירה נעשו דברים חמורים, שלצערנו מרביתם לא יגיעו לאוזנו של כבוב. לא סתם ההנפקה כונתה "הנפקת החברים". רבים רבים מאנשי שוק ההון שמו כסף אצל דנקנר - יותר מ–200 מיליון שקל - אף שידעו כי אין שום סיכוי שירוויחו מכך, ואף שכל נורות האזהרה היבהבו.

יריב כץ

חלק גדול מהכסף הזה היה כסף ציבורי, שנשלט בידי אנשים כמו מאיר שמיר, עופר נמרודי, יצחק תשובה, אלי ברקת וצבי ויליגר. הם השקיעו את הכסף של הציבור אף שהציבור אינו חבר של דנקנר. השאלות הקשות שכנראה לא יעלו בבית המשפט צריכות לכלול גם אנשים כמו יאיר המבורגר, שלמה אליהו, וכן כמעט כל החתמים בשוק ההון, בהם צחי סולטן, ראובן אבלגון ונגה קנז (כוכבת "לילה כלכלי"), שהשקיעו מיליוני שקלים - אמנם מכספם האישי, ובכל זאת מדובר באנשים ששולטים במיליארדים של הציבור וחיים מדמי הניהול שהוא משלם.

ביום ההנפקה פתחנו את TheMarker עם טור שמסביר מדוע אין היגיון להשקיע באותה הנפקה, ובכל זאת הם החליטו להכניס את היד לכיס ולהשקיע. באופן אירוני, היום שבו דנקנר הפיל את עצמו בהרצת המניות במקביל להנפקה היה היום שבו הציגה ועדת הריכוזיות את מסקנותיה.

מדוע בתל אביב הצליח דנקנר לגייס מאות מיליונים בעוד בירושלים מספרים כמה זה אסור ומסוכן? מה הם היו חייבים לו, ומה הם ציפו לקבל ממנו? מדוע השוק כולו תמך בדנקנר והושיט אצבע משולשת להנהגת המדינה? האם נעברו כאן עבירות נוספות בידי מנהלי חברות ציבוריות, מלבד דנקנר? האם יש כאן כשל מבני? מה יש לשנות כדי שזה לא יקרה שוב? ומה לגבי הקשרים עם הבנקים? איך נתן בנק הפועלים בניהולו של ציון קינן מאות מיליונים לדנקנר באופן אישי אף שהיה ברור שאין סיכוי שיקבל אותם חזרה? ולמה עד היום לא עשו הבנקים דבר כדי לקבל ממנו את הכספים בחזרה?

התשובות קיימות, אך לא ידובר בהן, הן יישארו בלא דיון, בלא הוכחה, בלא עונש ובלא תיקון. רשות ניירות ערך, בראשות שמואל האוזר, היתה צריכה לספק הרבה יותר מאשר כתב אישום, אמיץ ככל שיהיה. וכל זאת בלי שדיברנו על עסקות בעלי עניין שערורייתיות במשך השנים, על קשרים עם בנקאים ורגולטורים ועל הזניית המערכת הפיננסית כולה. ועדיין, אם המשפט לא יסתיים בעסקת טיעון פחדנית, יהיה מעניין לשמוע עשרות מבכירי שוק ההון עולים ומעידים ומתפתלים.

יהיה מעניין לראות אם הם ימשיכו להגן על דנקנר כמו שעשו במשך שנים, או שיחשפו את שיטות הפעולה שעושקות את הציבור. האם קוד הנאמנות המעוות יישמר, או שמא מפת הקשרים המסועפת ששיחקה בכספי ציבור תיחשף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#