אושר ההסדר בפרשת תיאום עמלות הבנקים: ייקנסו ב-70 מיליון שקל

בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים אישר את ההסדר שאליו הגיעה רשות ההגבלים עם חמשת הבנקים שנחשדו בתיאום עמלות ■ בכך יסתיים תיק החקירה שהוגדר כתיק הדגל של הרשות נגד הבנקים

סיון איזסקו
סיון איזסקו

בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים אישר בצהריים (ב') את ההסדר שחתם הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, בפרשת תיאום עמלות הבנקים. על פי ההסדר, שנחתם עם הבנקים, תסתיים הפרשה בקנס של 70 מיליון שקל, שישלמו חמשת הבנקים הגדולים לאוצר המדינה, או לחילופין, לסגירת התביעות הייצוגיות שהוגשו בנושא זה.

בכך יסתיים תיק החקירה שהוגדר כתיק הדגל של רשות הגבלים עסקיים נגד הבנקים. על פי ההסדר, תבוטל הקביעה משנת 2009 של הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, רונית קן, לפיה מראשית שנות ה-90 ועד שנת 2004 התקיימו בין הבנקים "הסדרים כובלים שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות".

קן פירסמה את הקביעה לאחר שהחקירה הפלילית לא מצאה די ראיות להגשת כתבי אישום והיא סברה כי באמצעות הקביעה היא תקל על הציבור בהגשת תביעות נגד הבנקים.

הבנקים עירערו על הקביעה של קן, וגילה התקשה להגן על עמדתה מ-2009 והחליט לחתום על הסדר עם הבנקים, שעל פיו תבוטל הקביעה כי הבנקים קיימו הסדר כובל של העברת מידע, ובתמורה לכך הם ישלמו 70 מיליון שקל על פי החלוקה הבאה: לאומי ישלם 21.4 מיליון שקל, הפועלים ישלם 21.4 מיליון שקל, דיסקונט ישלם 14.3 מיליון שקל, הבינלאומי ישלם 8 מיליון שקל ומזרחי טפחות ישלם 4.85 מיליון שקל.

אם הבנקים יתפשרו בסכומים אלה עם מגישי התביעות הייצוגיות נגדם, יופחת הסכום שישולם לתובעים מהסכום שעל הבנקים לשלם לאוצר המדינה. באמצעות מנגנון זה הממונה על ההגבלים העסקיים ביקש לוודא כי ציבור לקוחות הבנקים יקבל פיצוי על התנהלות הבנקים.

הממונה על ההגבלים, דיוויד גילהצילום: אוליבייה פיטוסי

פרופ' שמואל קניאל, שהיה אחד ממגישי התביעות הייצוגיות נגד הבנקים, הגיש התנגדות להסדר שחתם הממונה עם הבנקים, אולם שופטת בית הדין להגבלים נאוה בן אור החליטה לדחות את התנגדותו. "מדובר בפרשה שהמעשים האחרונים הקשורים בה הסתיימו בשנת 2004 ועיקרם בוצע בשנות ה-90", כתבה בן אור בהחלטתה.

"יתר על כן, העברות המידע בין הבנקים נעשו בנסיבות בהן הותר להם - על דרך העיקרון - להעביר מידע ביניהם, אם כי ההיתר סויג לסוגים מסוימים של מידע". בן אור כתבה בהמשך: "בירור העררים (שהגישו הבנקים על קביעת הממונה – ס"א) הינו הליך המצריך משאבים כספיים (שחלקם לפחות היה בא מן הקופה הציבורית) והן משאבי זמן. ההליך היה בא על סיומו שנים רבות עד מאד ממועד ביצוע ההפרות לכאורה שביסוד הקביעה, על כל המשתמע מכך".

בן אור הוסיפה: "מקובלת עלי עמדתו של הממונה לפיה הנורמה המשפטית האוסרת על העברות מידע בין מתחרים ברורה כיום לכל, ותכליתה של הקביעה – הנהרת נורמה זו – הושגה זה מכבר".

השופטת נאוה בן אור כתבה כי "מתווה זה רואה לנגד עיניו את טובת ציבור הלקוחות, ומאפשר להם להנות מן התשלום המוסכם, כולו או חלקו. אין בכך, כמובן, כדי לחייב את התובעים בתובענות הייצוגיות (כמו גם את הבנקים) להתפשר...מדובר בסכום המעלה את רף האכיפה בתחום, העולה בקנה אחד עם סכומי העיצום הכספי הקבועים היום בחוק ומביא בחשבון את הצעת המגשר שניתנה במסגרת הליכי הגישור".

את בנק הפועלים ייצג בהליך משרד אגמון ושות', את בנק לאומי ייצגו משרד מיתר לקוורניק ומשרד ש. הורביץ ושות', את דיסקונט ייצגו משרד ניר כהן, לשם ושות' ומשרד פישר בכר חן ושות', את מזרחי טפחות ייצג משרד ברקמן וקסלר בלום ומשרד גרוס חודק הלוי ואת הבנק הבינלאומי ייצג משרד תדמור ושות'.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ