תשובות לחוסך הקטן צביקה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשובות לחוסך הקטן צביקה

הרפורמה הדרושה בשוק ההון היא סבוכה אך אין סיבה לפאניקה: הפרדת קופ"ג וקרנות הנאמנות מהבנקים יכולה להביא לביזור מוקדי ההחלטות בשוק ההון, לפיתוח שוק הון חוץ-בנקאי ולהגברת היציבות הפיננסית במשק. תשובה לקורא "הארץ" המודאג

קורא "הארץ" צביקה בורג, המעיד על עצמו שהוא מחזיק כסף בקופות הגמל של בנק לאומי, כתב לנו השבוע מכתב מפורט שבו הוא מצביע על 7 נקודות שלדעתו צריך להביא בחשבון לפני שמכריזים על הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. "הנה כמה שאלות, שאולי תוכל לענות עליהן בעניין זה", כותב לנו בורג.

על אף שבורג מגדיר עצמו במכתבו כ"סתם שכיר, בעל קופות גמל בבנק לאומי", רוב הנקודות שהוא העלה במכתבו דומות מאוד לאלה ששמענו בשבועיים האחרונים מבכירי בנק הפועלים ובנק לאומי בשיחות שלא לציטוט. אנחנו מניחים שבכירי הבנקים יחזרו על זה בקרב מעל בימות רבות, ולכן חשבנו שכדאי להתייחס אליהן.

כותב צביקה: "הכספים המושקעים בקופות הגמל שייכים למאות אלפי חוסכים ולא לבנקים. תמוה שפקידי האוצר עומדים להחליט על העברת כספים לידי גופים זרים - ללא הסכמה של בעלי הכסף".

ובכן צביקה - מדי יום נרכשים ונמכרים בנקים וחברות לניהול תיקים בכל רחבי העולם. יש לכולם מיליוני לקוחות המחזיקים מאות מיליארדי דולרים. הלקוחות מעולם לא נשאלים לגבי העברת השליטה במוסדות פיננסיים - הם אינם צד לעסקות האלה. אם זה לא מתאים להם - הם יכולים להוציא את הכסף. כך למשל, חלק מלקוחותיו של הבנקאי אדמונד ספרא הוציאו את כספם מבנק ריפבליק כאשר הוא נמכר ל-HSBC - ואילו אחרים דווקא הצטרפו אליו בעקבות העברת השליטה.

מדינת ישראל לא ביקשה מעולם את רשותם של המפקידים או העמיתים של קופות וקרנות בנק הפועלים לפני שמכרה את השליטה בבנק לטד אריסון המנוח. יש להניח שאריסון או משפחת דנקנר לא יבקשו את רשות המפקידים אם הם יחליטו למכור את השליטה בבנק מחר לסיטיבנק או למריל לינץ'.

המדינה גם לא ביקשה את רשות המפקידים בקופות, הקרנות והפיקדונות בבנק לאומי כאשר היא פירסמה לפני שנתיים מכרז בינלאומי למכירת השליטה בבנק.

יוסי חכמי לא ביקש את רשותם של החוסכים בפוליסות של הפניקס לפני שהוא מכר את השליטה בחברת הביטוח לידי יעקב שחר וישראל קז. מידי יום משתנים השליטה והניהול במוסדות פיננסיים בישראל ובעולם, מבלי צורך בקבלת אישור מהמפקידים והלקוחות.

אתה כותב לנו ש"העברת הכספים לידי צד שלישי היא למעשה הפרת חוזה בין בעלי הכסף - החוסכים - לבין הבנקים והממשלה". לא צביקה, בחוזה שלך עם מנהל התיקים, הקרנות, הקופות או הבנק, לא כתוב שהבעלים מנועים מלמכור בכל רגע שירצו את השליטה בבנק או בחברה בת שלו המנהלת קרנות או קופות, לכל גורם שיעבור אישור של הגורמים הרגולטוריים.

"גם כיום פתוחה הדרך בפני כל אחד להפקיד את כספו בקופות הגמל הפרטיות. השוק פתוח וחופשי, ודווקא מה שעומדים לעשות עכשיו זה כפייה". זה נכון צביקה, אבל הבנקים הגדולים מחבקים חיבוק דב את כל שוק ההון הישראלי ואת רוב לקוחותיהם. החופש הזה הוא מאוד מוגבל, והתוצאה היא ששני בנקים שולטים בשני שלישים משוק ההון. לכן הממשלה חייבת להתערב כדי לאפשר תחרות בשוק ההון ובמערכת הפיננסית.

אתה שואל "ומי נתן בידי פקידי האוצר וחברי הכנסת את הזכות והכוח להחליט עבור החוסכים מה טוב להם?"

אתה נתת צביקה, כאשר בחרת את הפוליטיקאים האלה לכנסת. הם מינו את הממשלה שממנה את הפקידים. הפקידים הם אלה שמטילים מסים, מורידים מסים ומבצעים רפורמות. הפקידים הם אלה, למשל, שהחליטו לפני שנתיים לבצע רפורמה במס הכנסה, והם אלה שהחליטו לפני שנה לחתוך 10% עד 20% מזכויות הפנסיה של כל העמיתים בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות כדי למנוע את פשיטת הרגל שלהן.

"גם חברות הביטוח הישראליות הן לא פתרון: נסה לזכור שמות כמו הסנה או לה-נסיונל" אתה מייעץ לנו. אנחנו זוכרים היטב צביקה - אנחנו גם זוכרים שלפני 20 שנה כל הבנקים הגדולים בישראל עמדו בפני פשיטת רגל בעקבות ויסות המניות הבנקאיות.

הריכוזיות הגבוהה בשוק ההון והיעדרו של שוק מימון חוץ-בנקאי רק מגדילים את הסיכון של משברים פיננסיים ופשיטות רגל של מוסדות פיננסיים. הכנסתם של גורמים בינלאומיים לישראל וביזור השליטה בשוק ההון יגבירו את היציבות הפיננסית ויפתחו אפשרויות רבות חדשות בפניך ובפני כל החוסכים.

"מרוב התלהבות פיננסית, כך נראה לי, אתם אנשי האוצר, פוליטיקאים ועיתונאי כלכלה - שוכחים שרוב הציבור בסך הכל רוצה לשמור את התשואה על הכסף שלו ולקבל טיפ טיפה רווח; וזה בסדר מצד כולם, לקבל תשואה ריאלית של 6%-5% לשנה בממוצע. מי שרוצה להסתכן יותר, יכול להשקיע ישירות בבורסה - בישראל או בחו"ל - בלי תיווך קופות הגמל" אתה כותב.

צביקה ידידי, אני לא יודע באיזה קופת גמל אתה הפקדת - אבל לפי נתוני האוצר, התשואות שקופות הגמל הבנקאיות השיגו בעשר השנים האחרונות נעו בין 2.5% ל-3.5% - חצי מהתשואה שאתה הזכרת במכתבך.

אתה בוודאי יודע שהפרש של 3% בשנה מצטבר במשך 40 שנות העבודה עד לפנסיה להפרש של 225%. כלומר ה-3% הקטנים האלה יכולים להיות ההבדל בין פנסיה מכובדת לבין פנסיה עלובה.

אני לא יודע מדוע אתה חושב שהציבור רוצה לשמור על הכסף "עם טיפ טיפה רווח" - אני חושב שהציבור רוצה לשמור על הכסף ולקבל תשואה נאותה המפצה על הסיכון. אני חושב שהציבור רוצה לדעת שמי שמנהל את הכסף שלו חושב רק על התשואה שלו - ולא על שום דבר אחר.

העברת קופות הגמל או קרנות הנאמנות לידי בנקים להשקעות בינלאומיים לא הופכת את הקופות והקרנות למסוכנות יותר. תתפלא - אבל התנודתיות של התשואות בקרנות הפנסיה האמריקאיות הגדולות דווקא יותר נמוכה מזאת של הישראליות.

ובכלל, תהיה בטוח שמי שיקנה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים יצטרך להציע למשקיעים תיקי השקעות עם קשת רחבה של סיכונים - מההשקעות הבטוחות ביותר ועד המסוכנות ביותר. אתה יודע, האמריקאים, הבריטים והשווייצים יודעים משהו על ניהול כסף וסיכונים לא פחות מהבנקאים המצוינים שלנו.

אתה כותב לנו: "אשמח אם תענה על התהיות האלה בטורך. נראה לי שהציבור עוד לא מבין מה עומד להתרחש. כשזה יקרה, ייכנסו רבים לפאניקה, ומדובר ב-70 מיליארד שקל בקופות. מה יעשו בבנקים ובאוצר אם 25% מבעלי הקופות ידרשו פדיון מיידי של הכסף הנזיל. מי יוכל לשמור ככה על יציבות הבנקים? על שער הדולר? על הבורסה".

צביקה, הרפורמה המבנית הדרושה בשוק ההון היא אכן נושא סבוך - אבל אנחנו משוכנעים שהאוצר, בנק ישראל והעיתונאים יכולים להסביר אותה היטב לציבור. החשש היחיד הוא שהבנקים ינסו עכשיו להפחיד את הציבור כדי להרתיע את אנשי האוצר.

אין שום סיבה שהציבור ייכנס לפאניקה; הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, אם תיעשה בצורה נכונה, רק תביא לביזור מוקדי ההחלטות בשוק ההון, תפתח שוק הון חוץ-בנקאי ותגביר את היציבות הפיננסית במשק.

שאלתך לגבי הדולר מרמזת כנראה על חששך שגופי השקעות בינלאומיים עשויים להעביר נתח מתיקי ההשקעות של הקופות והקרנות לחו"ל.

זה תסריט אפשרי: בשנה הבאה ישווה שיעור המיסוי על השקעות בחו"ל ובישראל, ותושלם הליברליזציה במט"ח המאפשרת לכל אזרח וכל מנהל תיקים לבחור את השוק שבו הוא רוצה להשקיע את כספו. כמעט כל הכלכלנים בישראל - באוצר, בבנק ישראל, בסקטור העסקי ואפילו בבנקים - משוכנעים שהליברליזציה הזאת היא צעד חיוני וחשוב לפיתוח הכלכלה - כסף ייצא וכסף יכול להיכנס - הכל על פי שיקולי תשואה, סיכון וכדאיות.

ובכלל צביקה, אנחנו רוצים להזכיר לך שזה היה רק לפני שנה וחצי שבמערכת הבנקאית, באוצר ובבנק ישראל היה חשש גדול ממשבר פיננסי על רקע פגיעה ביציבות הבנקים וזאת בעקבות הלוואות גרועות בהיקף של כ-60 מיליארד שקל שהעניקו הבנקאים ללקוחותיהם העסקיים.

במערכת הפיננסית שוועדת בכר מנסה ליצור - יותר מבוזרת, יותר תחרותית - שבה נתח גדול יותר מהמימון הוא ממקורות חוץ-בנקאיים - הסיכון למשבר כזה הוא נמוך בהרבה.

ובקיצור הטענה הזאת נשמעת מצוין רק למי שלא מצוי בשוק ההון ובעולם העסקים - אך אין בה כלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#