"בעלי השליטה בצים לא חלבו את החברה"

שלהב שבדק בהזמנת חברת צים את העסקות בין חברת הספנות לבעלי השליטה בה קובע שדמי החכירה ששילמה לא היו גבוהים מדמי החכירה המקובלים בשוק. לטענתו ד"ר זאב רותם מטעה כשהוא טוען כי התרומה של החברה לישראל להסדר בצים נמוכה מהתמורה שתקבל ממנו

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

יורם גביזון

>> "אין תימוכין לטענה שהעסקות בין צים לבעלי השליטה נעשו באופן שפוגע בצים" — כך קובע רו"ח יאיר שלהב בעבודה שהוזמנה על ידי צים בנושא היחסים העסקיים בין בעלי השליטה לחברה. העבודה של צים הוזמנה בתגובה לעבודה קודמת של ד"ר זאב רותם, שנכתבה על פי הזמנת איגוד קציני הים כחלק מהמסע שניהל נגד ביטול מניית הזהב של המדינה.

רותם קבע שצים העבירה יותר ממיליארד דולר לכיסיהם של בעלי השליטה. שלהב לא זו בלבד שמפריך בעבודתו את קביעתו זו של רותם, אלא מוצא פגמים וטעויות בהתיחסותו לסוגיות כמו הסיבות להידרדרותה הפיננסית של צים, תרומתה של החברה לישראל — בעלת השליטה בצים — להסדר החוב שהתגבש, וקביעותיו בנוגע לערך הכלכלי של מניית הזהב של המדינה והיכולת להפעיל את צים ברווח תפעולי בשנים הקרובות.

בעבודתו בדק שלהב עסקות גדולות בין צים לבעלי השליטה. הוא ערך השוואה בין דמי החכירה שנקבעו בהסכמים בין צים לבעלי השליטה לבין דמי החכירה המקובלים בשוק, וכן בחן אם בהסכמי החכירה ארוכי הטווח של צים עם בעלי השליטה לא ניתנה לצים אופציית יציאה חריגה מהמקובל בשוק. בנוסף בדק את דמי החכירה שלהם התחייבה צים בהסכמי החכירה לטווח הארוך ולטווח הקצר של אוניות דומות כיום ובעבר. עוד עניין שבחן היה קיום תנאיו של הסכם המסגרת מ–2006 בין צים לבעלי השליטה.

בבדיקת העסקות לא מצא שלהב שבעלי השליטה קיבלו דמי חכירה גבוהים מהמקובל בשוק. לעומת זאת, הוא מציין כי צים מכרה 2 מ-4 האוניות שרכשה מבעלי שליטה ב-2004 ברווח של 66 מיליון דולר ו–2 אוניות נוספות שנחכרו מבעלי השליטה הוחכרו בחכירת משנה ברווח של 17 מיליון דולר. שלהב גם השווה את דמי החכירה ששילמה צים לבעלי שליטה ולגופים חיצוניים לאחר הסדר החוב מ-2009 וציין שדמי החכירה ששולמו לבעלי השליטה הופחתו ב-30% והוויתור הכולל שלהם עד יולי 2013 הגיע ל-163 מיליון דולר; לעומת זאת, דמי החכירה ששולמו לבעלי אוניות חיצוניים הופחתו ב-21% ודמי החכירה שעליהם ויתרו הסתכמו ב-137 מיליון דולר. כלומר, בעלי השליטה גבו מצים מנובמבר 2009 ועד ליולי 2013 דמי חכירה נמוכים ב-49 מיליון דולר בהשוואה לדמי החכירה שגבו ממנה בעלי אוניות חיצוניים.

נושא נוסף בעבודתו של שלהב היה היעדר אופציית יציאה בהסכמים שעליהם חתמה צים עם בעלי שליטה לחכירת אוניות לטווח של 10–12 שנים. הבדיקה נעשתה על רקע טענות, שבאו לידי ביטוי גם בדו"ח של רותם, שלפיהם דמי החכירה ששילמה צים בהסכמים לטווח הארוך היו נמוכים משמעותית מדמי החכירה בעסקות לטווח קצר (spot). שלהב מציין כי משיחות שקיים עם ברוקרים מובילים בתחום הספנות, אופציית יציאה מחוזים לטווח הארוך אינה מקובלת. אופציה כזו לא נכללה גם בחוזי חכירה לטווח ארוך של צים עם צדדים שלישיים, ולכן קובע שלהב שצים לא קופחה בהיעדר אופציה כזו בחוזים ארוכי הטווח שבינה לבעלי השליטה. שלהב קובע גם שחכירת אוניות לתקופה של 10–12 שנים היא מקובלת ואינה מבטאת פגיעה של בעלי השליטה בצים.

בנוגע לפער שבין דמי החכירה שצים משלמת במסגרת עסקות לטווח הארוך לדמי החכירה לטווח הקצר, שלהב קובע כי דמי החכירה ששילמה צים בעסקות לטווח הארוך גילמו תשואה מקובלת על מחיר הרכישה של אוניות חדשות. לעומת זאת, דמי החכירה בעסקות לטווח הקצר משקפות את עודף הביקוש או ההיצע של אוניות הנדרש בנקודת זמן ספציפית, ומכאן שאינם ניתנים להשוואה ואינם מבססים את הטענה שלפיה בעלי השליטה בצים גזלו אותה.

מחיר רכישה גבוה מדי

שלהב מצא פגמים בקיום תנאי הסכם המסגרת לעסקות בין צים לבעלי השליטה בה מ-2006 בכל הקשור לדמי ניהול ותפעול המשולמים כחלק מדמי החכירה. לדבריו, בהסכם נקבע שצים תשלם את הנמוך מבין סכום קבוע של 6,250–7,000 דולר או את מחיר העלות של צים בניהול אוניות דומות ותוך ניכוי סובסידיה ממשלתית בגין צוות ישראלי ובניכוי 5%. בבדיקתו נמצא שצים לא ביצעה את הבדיקה מי מהאופציות זולה יותר, אלא הניחה שתשלום הסכום הקבוע היא הבחירה הזולה יותר. על פי תחשיבים שערכה החברה בהנחייתו, צים שילמה בפועל סכום זהה או נמוך משהתחייבה על פי ההסכם, כך שלא נגרם לה נזק.

עוד מתייחס שלהב לקביעתו של רותם שלפיה צים נמכרה במחיר נמוך מדי על בסיס חוות דעת של מבקר המדינה בנוגע לרווחיה של החברה ב–2004–2005. לדבריו, הערכת שוויה של צים היתה צריכה להתבסס על פרק זמן ארוך באופן משמעותי משנתיים. הפסדיה הכבדים של צים בתקופה של 5 שנים ויותר מעסקת הרכישה מוכיחים, להערכתו, שמחיר הרכישה לא היה נמוך, אלא אולי גבוה מדי.

כמו כן מתמודד שלהב עם הטענה של רותם שלפיה מצבה הכלכלי של צים אינו נובע רק ממצב ענף הספנות, אלא מהדרך שבה נוהלה וממערכת היחסים שבינה לבין בעלי השליטה. שלהב מסכים עם הטענה שהנהלתה של צים לא העריכה נכונה את כיווני ההתפתחות של השוק ב-2004–2007 כשהובילה מסע הצטיידות מקיף של אוניות חדשות , אך קובע שבניגוד למשתמע מדבריו של רותם לא חלבו בעלי השליטה בצים את החברה תוך שהם גורמים לה הפסדים עצומים. הוא מציין כי רותם מודה שחכירת האוניות נעשתה הן מבעלי השליטה והן מגורמים חיצוניים וכי רותם לא טוען שדמי החכירה ששולמו לבעלי השליטה היו גבוהים מחכירות מגורמים חיצוניים.

שלהב מבקר את קביעתו של רותם שלפיה החברה לישראל תקבל במסגרת ההסדר נכסים בשווי גבוה מתרומתה להסדר, וזאת על בסיס הערכת השווי שביצעה חברת טריגר פורסייט עבור בעלי המניות של החברה לישראל. טריגר פורסייט קבעה ששווי מניות צים שיוקצו לחברה לישראל הוא 205–220 מיליון דולר בעוד תרומתה להסכם מוערכת ב-200–208 מיליון דולר. לדברי שלהב, טריגר פורסייט ייחסה ערך כלכלי של 0 לוויתור של החברה לישראל על חוב נחות של 238 מיליון דולר שצים חבה לה, משום שלהערכתם צים תלך לפירוק ללא הסדר ובמצב זה החברה לישראל לא תקבל את החוב. אלא שרותם מתעלם מהוויתור על חוב בסכום של 238 מיליון דולר, שהוא חלק מתרומתה של צים להסדר החוב של צים לצד הזרמה של 200 מיליון דולר וערבות של 50 מיליון דולר. הצגה זו של תרומתה של החברה לישראל להסדר שגויה ומטעה קובע שלהב.

קביעה נוספת של רותם זוכה לביקורת חריפה במיוחד מצדו של שלהב — שצים מאוזנת כיום תפעולית וניתן להפעילה ברווח תפעולי בשנים הבאות. רותם מצטט את התחזית שסיפקה ההנהלה ושעליה התבססה חברת טריגר פורסייט, שלפיה צפוי ב-2014 רווח תפעולי של 112 מיליון דולר, וכותב: "רותם שכח לציין כי תחזית זו נערכת בהנחה שההסדר החדש מתקיים ודמי חכירת האוניות מופחתים, אין לכך דבר עם המשך הפעלת צים כפי שהיא כיום ללא ההסדר המוצע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker