בנקים קואופרטיביים יידרשו להחזיק הון מינימלי של 75 מיליון שקל

המפקח דודו זקן פרסם את טיוטת כללי הרגולציה שתחול על הבנקים הקואופרטיביים ■ ברשימת ההמלצות ■ הליך קבלת הרישיון הבנקאי יימשך שנתיים, והיתר להציע שירותים בסייסים בלבד

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן, פרסם היום טיוטה להערות הציבור, של המתווה שעל פי ניתן יהיה לקבל רישיון להפעלת בנקים קואופרטיביים. המתווה שהוצג הוא כחלק מיישום מסקנות הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות.

הבנקים הקואופרטיביים שעשויים לקום בעקבות הרגולציה החדשה שמנסח בנק ישראל, לא צפויים לשנות בטווח הקצר את אופי התחרות במערכת הבנקאות. עם זאת המפקח על הבנקים מעריך כי בטווח הארוך כניסה של שחקנים חדשים למערכת עשויה לתרום למבנה מערכת הבנקאות. בהקשר זה המפקח הזכיר את הבנק ההולנדי Rabobank שהאו אחד הבנקים הגדולים באירופה. לדברי זקן "רבובנק הוקם כקואופרטיב על ידי חקלאים בגרמניה שלא קיבלו אשראי מהבנקים, כי הבנקים שם לא ממש הבינו את אופי הפעילות החקלאית. עם השנים הבנק צמח והגיע להיות אחד הגדולים באירופה. אם יש חזון  - הבנקים האלו יצברו יותר פעילות, אך המבחן הוא לא רק בהקמה של הבנקים החדשים אלא גם בהצטרפות והיקפי העברת הפעילות אליהם".

על פי המתווה שהמפקח הציג, הליך קבלת רישיון בנק קואופרטיבי יימשך לפחות שנתיים, כאשר תנאי לקבלת רישיון יהיה הון של לפחות 75 מיליון שקל, רף נמוך מהערכות עד כה שעמדו על דרישות להון עצמי של 100 מיליון שקל.

המפקח קבע כי אם וכאשר קואופרטיב יקבל רישיון בנקאי, תחומי פעילותו יהיו מוגבלים והוא יהיה רשאי לספק שירותי בנקאות בסיסיים בלבד: חשבון עו"ש בסיסי, אשראי לטווח קצר, ותוכניות חסכון. 

דודו זקןצילום: אוליבייה פיטוסי

בנק קואפרטיבי שירצה להציע ללקוחות שירותים נוספים כמו כרטיסי אשראי או חשבון למסחר בניירות ערך וכו, יידרש לעשות זאת במסגרת הסכמי שיתוף פעולה עסקיים עם גורמים חיצוניים.

המפקח דורש מהבנקים הקואופרטיביים לעמוד בכל דרישות הרגולציה החלות על הבנקים המסחריים הגדולים והוא לא העניק הקלות בעניין זה. כמו כן בנק ישראל לא העניק הקלות בעניין דרישותיו בתחום מערכות המחשוב - המהווה מרכיב ההוצאה המשמעותי ביותר בהקמת בנק. כלומר בנקים קואופרטיביים יידרשו להקים מערכת מחשוב עצמאית העונה על כל הדרישות הרגולטוריות הייחודיות של בנק ישראל.

המפקח על הבנקים, דוד זקן מסר כי "המסמך שאנו מפרסמים היום יקל על אגודות בנקאיות פוטנציאליות לעבור את התהליך, ולהתחיל לפעול כגוף בנקאי שיתופי. בו בזמן, נקפיד על כך שהאגודות יתאפיינו ביציבות הנדרשת מגורם המנהל כספי ציבור". בהקשר זה ציין זקן כי בנק ישראל בוחן כיום את סוגיית ביטוח הפקדונות שקיומו עשויה להקל על בנקים קטנים לגייס פקדונות מהציבור. 

זקן ציין כי מלבד אגודת אופק, ישנם גורמים נוספים הנמצאים במגעים עם בנק ישראל להקמת בנק קואופרטיבי.

אופק פועלת מזה כשנה בניסיון לגייס את ההון הנדרש להקמת בנק קואפרטיבי, ועד כה גייסה 2200 חברים בלבד שכל אחד תרם למיזם 3 אלף שקל. כלומר גייסה 6.6 מיליון שקל, המהווה פחות מ-10% מהדרישות הרגולטוריות שקבע היום בנק ישראל. יש לציין כי מאז הקמת אופק כבר הספיקו לפרוש ממנה שני מנכ"לים, וגורמים שהיו מעורבים בפעילות אופק מתחו ביקורת על התנהלותה בטענה כי רמת הניהול באגודה מתאימה יותר לגדנ"ע מאשר לגוף עסקי השואף להקים בנק. דורון שורר, טוען כי עתה כשבנק ישראל פרסם את הצ'רטר, אופק תוכל לפרסם תוכנית עסקית בתוך חודשיים. לדבריו העדר הצ'רטר עד כה היוותה מכשול בהליך גיוס הכספים.

"אנשים לא האמינו שבנק ישראל באמת יעניק אפשרות להקמת בנק קואפרטיבי. עתה כשקיבלנו מבנק ישראל את המספרים הסופיים והדרישות הפורמאליות, נגבש תוכנית עסקית ואני מעריך שנציג אותה בתוך חודשיים. נתחיל עכשיו בקמפיין גיוס אגרסיבי ואני מקווה שעד סוף השנה נגייס 100 מיליון שקל מהציבור".  כאמור מלבד אופק, ישנם עוד שני מיזמים הנמצאים כיום בשלבי בחינה ראשוניים להקמת בנק קואפרטיבי. דודו זקן אמר אתמול כי "סיכויי ההצלחה יכולים להיות גבוהים. צרך לתת לזה צ'אנס. אני מקווה שזה יצליח".

לא רק אופק

המפקח פירסם את כללי הרגולציה כחלק ממסקנות , זאת מתוך תפיסה כי פעילותן של אגודות בנקאיות תסייע להגברת התחרות במערכת הבנקאות. בעולם, מודל הבנקאות הקואופרטיבית הוא מודל נפוץ, ואילו בישראל כל הבנקים כיום הם מסחריים. מטרת הגדרת הרגולציה היא להקל על התארגנויות להקמת בנקים קואופרטיביים מצד קבוצות בעלי מכנה משותף כמו, למשל, עובדי האוניברסיטאות, חברי קיבוצים או קבוצה בעלת כל מכנה משותף אחר.

"במקביל לצעדים רבים בהם נקטנו בשנים האחרונות להסרת חסמים, אשר הקשו על התפתחות התחרותיות במערכת הבנקאות, חשוב מאוד ליצור גם את התנאים שיאפשרו כניסה של שחקנים חדשים לשוק", אמר זקן היום. "המסמך שאנו מפרסמים יקל על אגודות בנקאיות פוטנציאליות לעבור את התהליך, ולהתחיל לפעול כגוף בנקאי שיתופי. בו בזמן, נקפיד על כך שהאגודות יתאפיינו ביציבות הנדרשת מגורם המנהל כספי ציבור".

לדבריו, מדובר ביוזמה שעשויה לשנות את פני מערכת הבנקאות בישראל בטווח הארוך. "רבו-בנק הוקם כקואופרטיב על ידי חקלאים בגרמניה שלא קיבלו אשראי מהבנקים כי הבנקים לא ממש הבינו את אופי הפעילות שלהם. עם השנים הבנק צמח והגיע להיות אחד הגדולים. אם יש חזון - הבנקים האלו יצברו יותר פעילות, אך המבחן הוא לא רק בהקמה של הבנקים החדשים אלא גם בהצטרפות והיקפי העברת הפעילות אליהם".

זקן ציין כי מלבד , שמקימה בימים אלה בנק על יסודות שיתופיים, ישנם גורמים נוספים שנמצאים במגעים עם בנק ישראל להקמת בנק קואופרטיבי. "העובדה שאופק לא גייסה עד כה את הסכום שהצהירה עליו אומרת משהו על הציבור או על אופק", אמר. "סיכויי ההצלחה יכולים להיות גבוהים. צרך לתת לזה צ'אנס. אני מקווה שזה יצליח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker