צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל: לקבוע שער מינימום לדולר

אקשטיין בכנס הרצליה: לאפשר משכנתאות רק בריבית קבועה לחמש שנים לפחות כדי למנוע את התחזקות השקל

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ודיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי כיום, אמר היום כי יש לקבוע שער מינימום לדולר. אקשטיין, שדיבר בכנס הרצליה, טען גם כי על בנק ישראל לפעול להגבלת משכנתאות בריבית קבועה לטווח של חמש שנים. אקשטיין התייחס למדיניות שהיתווה יו"ר הבנק הפדרלי, לשעבר, בן ברננקי, במשבר 2009 - צפייה קדימה בתחומי הצמיחה, האבטלה והאינפלציה בסיסית. "הבעיה המרכזית של בנק ישראל היא הקשר בין הריבית לבועת הדיור", אמר אקשטיין. "צריך לנתק את הקשר ולקבוע שניתן לקחת משכנתאות רק ברבית קבועה לחמש שנים".

אקשטיין הוסיף, כי בריבית אפסית ושער חליפין חזק, רצוי לקבוע שער דולר מינימלי. לגבי הטענה שצעד זה יגרום מתקפה ספקולטיבית, השיב אקשטיין, כי בשער ריצפה לא תהיה התקפה ספקולטיבית.

בנוסף, הוא הציע להוריד את הריבית לאפס. לדבריו, העמדה תואמת את הקו המרכזי של בנקים בעולם ועולה בקנה אחד עם יעדי בנק ישראל. עוד הוסיף, כי לשער ריצפה יש יתרון למי שעוסק בהגנות במט"ח. "מוסדיים משקיעים בחו"ל וההגנות שהם עושים עולות הרבה כסף לפנסיונרים, לכן שער כזה יכול להחליש את השקל".

פרופ' צבי אקשטייןצילום: ארז חרודי- עושים צילום

בארי טאף, חבר בועדה המוניטארית בבנק ישראל אמר, כי יש מקום לבחון קביעת שער מינימום לדולר. "יתכן שנאלץ לנקוט צעדים לא רגילים ולעשות שינויים", אמר במושב שעסק בשער החליפין הכנס הרצליה. "אם נסתכל על שויץ וצ'כיה, אנחנו צצריכים להיות מוכנים להתמודד עם הנושא בדרכים חדשות. ואם יש טקטיקה יותר טובה כמו קביעת ריצפה לשער חליפין אולי זה יהיה נכון".

לדבריו, שער השקל חזק בגלל משק חזק. לגבי השפעתו על עתיד היצוא אמר טאף, כי אי אפשר להתוות מדיניות קדימה כשיש הרבה אי וודאות. "צריך לזכור שהמדיניות המקרו כלכלית לא יכולה לספק מענה מושלם לכל הסקטורים כל הזמן. רשויות המדינה צריכות לתת למיגזר הפרטי תמיכה כללית כדי שיוכל להתמודד באתגרים שנכפים עלינו מחו"ל. "יתכן שיש צורך בצעדים נועזים חדשים, כמו שרק ב-2008 אחרי עשור התחלנו להתערב שבשוק המטח".

פרופ' עומר מואב מבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי אמר, כי היצוא יגדל כשהיבוא יגדל. לדבריו, אם הממשלה תגדיל יבוא, הדבר יתמוך בשער החליפין. "היצוא הוא אמצעי , לא מטרה. המטרה היא איכות החיים. לא אנחנו הציבור נסבסד את היצוא. ככל שמיבאים יותר\ גם מייצאים יותר וכך אמנם נסגרות משרות בתחומים שנפגעים מהיבוא אבל נוצרות משרות בתחומים בהם היצוא גדל. בתקופות בהן היה גידול ביבוא ביחס לתוצר, האבטלה ירדה".

מואב הדגיש, כי כדי לעודד יצוא יש להגדיל יבוא ולהסיר חסמי יבוא. לדבריו, "הממשלה נוקטת מדיניות של הגנה על אינטרסנטים ביבוא ובורות כלכלית בוטה שמאפשרת פגיעה בענפי היצוא והציבור הרחב". לפיכך, הציע לבנק ישראל להפסיק לקנות דולרים ולהפעיל לחץ על הממשלה להסיר חסמי יבוא. התעשיינים צריכים להחליט איפה הם רוצים להיות. אם הם רוצים לייצא שיסירו את הגנות היבוא, שהם רוצים לשמר".

בועז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק, אמר, כי השקל צפוי להתחזק בגלל ביצועי המשק. לדבריו, אין מתקפת ספקולנטים על המט"ח במשק שמחזקת את השקל, כפי שטוען אלישע ינאי יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק. לדבריו, "המדינה צריכה לחזור לתכניות עידוד תעשייה עם ערך מוסף גבוה שפחות חשופות לתנודתיות שער החליפין".

קרנית פלוג: מגמת היסוף בשער השקל התמתנה לעומת תחילת 2013

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לא נראתה אתמול מוטרדת במיוחד משער הדולר מול השקל, בניגוד להתלהמות של ראשי איגוד התעשיית ההיי־טק. בדבריה בכנס הרצליה ציינה כי אינה רואה החרפה משמעותית בשער החליפין, וכי בכל מקרה הוא מעסיק את בנק ישראל יותר בהקשר להשפעתו על האינפלציה.

קרנית פלוגצילום: אמיל סלמן

"שער החליפין הוא נתון חשוב מאוד שאנחנו מסתכלים עליו", אמרה פלוג. "אנחנו רואים מגמת יסוף חדה בתחילת 2013 והיא מתונה יותר בתקופה האחרונה. מסתכלים עליו בגלל השפעתו על האינפלציה. בעבר ההשפעה היתה מאוד גבוהה והיום היא מתונה. יש לו גם השפעות ריאליות על התעסוקה והפעילות", הוסיפה.

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיית ההיי־טק, אמר כי פלוג צפויה להיפגש השבוע עם ראשי האיגוד. לדבריו, השקל החזק מאיים על צמיחת תעשיית ההיי־טק, שהיא מנוע כלכלי מרכזי במשק.

פלוג התייחסה לשוק הדיור, שלדבריה ממשיך להטריד את בנק ישראל. הנתח של ההלואות לדיור מסך אשראי הבנקים, לדברי פלוג, עדיין גבוה במיוחד ולכן "מההיבט היציבותי אנחנו בוחנים את השוק הזה. המפקח על הבנקים הטיל שורת מגבלות על משכנתאות כדי להבטיח שהלווים יוכלו להחזיר את ההלואות".

פלוג הדגישה, כי מדיניות מוניטרית נשענת על נתונים חלקיים ועל נתונים שמשתנים בצורה קיצונית במהלך השנה. "האתגר לגבש תמונת מצב ותחזית על בסיס הנתונים הללו. אנחנו צריכים לאזן בין יכולת המדיניות להשפיע מבעוד מועד. אנחנו לא רוצים להגיב לרעש. לכן אנחנו מנסים לחלץ את המידע מתוך הרעש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker