ועדת הכספים אישרה את מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכספים אישרה את מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי

המדינה צפויה לממש את האחזקה בתקופה הקרובה תמורת כ-1.2 מיליארד שקל ■ ח"כ בירן: "תוהה אם לא נצטער בעוד שנתיים שלא השארנו לעצמנו את היכולת להשפיע על איך הבנק הזה פועל וכמה הוא חזירי"

4תגובות

ועדת הכספים אישרה היום (ב') את בקשת החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו למכור את יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי, 6.03%, במהלך 12 החודשים הקרובים. 5.53% ממניות הבנק יימכרו לציבור והיתר יימכרו לעובדי הבנק.

הכנסות המכירה צפויות לעמוד על כ-1.2 מיליארד שקל. עבאדי-בויאנג'ו הסבירה כי המכירה לא תגדיל את הכנסות המדינה במונחי תקציב, אך היא תאפשר להוריד את יחס החוב-תוצר ואת הצורך לגייס מזומנים. "הערך של הורדת החוב מול כמות הישיבות שצריכים לנהל לניהול האחזקה הזו - שלמרות שהיא הגדולה ביותר, היא לא באמת משמעותית - הוא גדול. יש לנו הרבה כלים רגולטוריים להשפיע על הנעשה בבנק".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בירך על המהלך ואמר כי "כיום אין סיבה אמיתית להמשך הבעלות של המדינה בבנקים".

גיל כהן-מגן

עבאדי-בויאנג'ו הסבירה את הרקע לאחזקות המדינה בבנק לאומי: "כתוצאה ממשבר מניות הבנקים ב-1983 המדינה החזיקה כמעט בכל מניות הבנקים ובמשך השנים מכרה את אחזקותיה. את בנק לאומי לא הצליחה המדינה למכור עם גרעין שליטה. להחלטה הזאת החליט החשב לשעבר ירון זליכה - שלא ניתן למכור בנק בגודל הזה לגורם אחד.

"אנחנו סבורים שאין טעם באחזקה הנוספת שבה המדינה מחזיקה ועל כן מבקשים למכור אותה. אנחנו לא במצב שיש לנו שליטה על מה לעשות במניות". במענה לטענות חלק מחברי הכנסת, כי המכירה תחליש את השפעת המדינה בבנק ובמערכת הבנקאית אמרה עבאדי-בויאנג'ו: "למדינה יש המון דרכים לטפל במערכת הבנקאית ללא החזקה במניות הבנקים. באמצעות רגולציה, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והמפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר. אנחנו לא צריכים להחזיק בבנקים כדי להשפיע על השכר בהם. היו לנו תקופות של המדינה החזיקה גם ב-26% - שזה כמו גרעין שליטה".

ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) הביעה התנגדות למכירה: "ה-6% הללו כן יכולים להיות מנוף שבו המדינה מתערבת, ממנה דירקטורים שלה ושומרת על שפיות מסוימת גם בשכר. דווקא היציבות והשעמום של המערכת הבנקאית איפשרו לנו לצלוח בהצלחה את המשבר ב-2009-2008. מה בוער להיפטר מה-6% האלה?

"ההסבר לפיו ה-1.2 מיליארד שקל נחוצים להפחתת היחס חוב-תוצר הוא לא הסבר טוב ואני לא רואה סיבה מספיק טובה למכירת ה-6% האלה. השליטה בהן לא גורעת אך כן מוסיפה מעט בהכנסת דירקטורים, בהשפעה על כלל המערכת הבנקאית והגישה של 'מוטב להיפטר מכמה שיותר נכסים' איננה נכונה. יש חשיבות בהמשך ההחזקה כדי להוות עוד גורם ממתן ולא במקום הרגולטור".

ח"כ מיכל בירן (העבודה) התנגדה אף היא: "יחס החוב-תוצר סביר ביחס לעולם המערבי ולכן לא נראה כבעיה בוערת ואקוטית. אני תוהה אם לא נשב כאן בעוד שנתיים ונקיים דיון, בו נצטער שמכרנו את יתרת האחזקות ולא השארנו לעצמנו את היכולת ולו הקטנה למתן ולהשפיע על איך הבנק הזה פועל וכמה הוא חזירי וכמה עושה סיבוב על גב הלקוחות שלו. טעות שעוד נצטער עליה".

מנהל החטיבה הפיננסית יהלי רוטנברג: "אופן הביצוע של המכירה, כפי שנעשה כבר בעבר, לאחר סגירת המסחר תהיה פנייה למספר מפיצים שיש להם יכולת הפצה וחיתום על המניות האלה. הם מציעים את הצעותיהם והמציע הגבוה ביותר זוכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#