ישראליות הנסחרות בלונדון יוכלו להירשם גם בת"א

תקנות הרישום הכפול חלו עד עתה רק על שלוש הבורסות בארה"ב; הרישום הכפול יותר רק לחברות שנמצאות ברשימה הראשית של הבורסה בלונדון, כגון אמבלייז, באטמ, דמאטק ו-XTL

אלי דניאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלי דניאל

יותר משלוש שנים חלפו מאז הצליחו רשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב להביא להתקנתן של תקנות הרישום הכפול, המאפשרות לחברות ישראליות שמניותיהן רשומות למסחר באחת משלוש הבורסות בארה"ב לרשום למסחר את מניותיהן גם בתל אביב. הבורסות האמורות הן הבורסה של ניו יורק (NYSE), בורסת AMEX ונאסד"ק. כעת נראה כי עוד השנה תצטרף אל בורסות אלה גם הבורסה של לונדון.

על פי היוזמה המתגבשת ברשות ני"ע, חברות ישראליות אשר מניותיהן נסחרות ברשימה הראשית (Prime List) בבורסה הלונדונית יהיו רשאיות לבצע הליך של רישום כפול גם בתל אביב. בפועל, הכללת כללי הרישום הכפול גם על חברות ישראליות שמניותיהן רשומות למסחר ברשימה הראשית של בורסת לונדון, רלוונטית עבור ארבע חברות - אמבלייז, באטמ, דמאטק ו-XTL.

ככל הידוע, ברשויות הישראליות מתכוונים לקבוע רף מינימלי של שווי שוק אשר יאפשר את הרישום כפול של חברות שמניותיהן נסחרות בלונדון. כללי הרישום הכפול לא יחולו על חברות שמניותיהן נסחרות ברשימה המשנית (Secondary List) או ברשימת ה-AIM (כדוגמת קריקס).

הסוגייה היחידה שמעכבת את החלת הרישום הכפול גם על המניות הנסחרות ברשימה הראשית בבורסה של לונדון נוגעת לדיווחים על בעלי עניין. חוק ניירות הערך הבריטי מטיל את החובה לדווח על החזקות בעלי העניין על החברה הציבורית, בעוד שבעלי העניין נדרשים לעדכן את החברה על שיעור החזקתם מכוח חוק החברות האנגלי. בדין הישראלי נקבעה חובת ההודעה של בעלי העניין בסעיף 37 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, והמשמעות היא שיידרש תיקון של סעיף זה על מנת שיכלול התייחסות לניירות הערך של חברות ישראליות שייסחרו ברשימה הראשית של בורסת לונדון.

בהנחה שסעיף 37 יתוקן בהתאם להמלצת רשות ני"ע, הרי שאם אחת מבין ארבע החברות האמורות תבקש לרשום את מניותיה למסחר בתל אביב, היא תוכל להמשיך ולפרסם את תוצאותיה הכספיות מדי שישה חודשים, ולמסור אותם לבורסה המקומית ולרשות ני"ע באנגלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker