פירוק הפירמידה של תשובה דוחף את הזרים למניה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פירוק הפירמידה של תשובה דוחף את הזרים למניה

מדוע קבוצת דלק סוגרת את "הפרמיה השלילית" שבה נסחרות חברות אחזקה?

4תגובות

חברות האחזקה העומדות בראש הקבוצות העסקיות בבורסה של תל אביב נקלעו במשבר האחרון לקשיים תזרימיים, שאילצו אותן לפנות להסדרי חוב עם הבנקים ומחזיקי האג"ח. מלבד התלות בחברות הבנות לצורך עמידה בפירעון החוב, לחברות האחזקה יש מאפיין נוסף ומעניין לא פחות: החברות נסחרות בפרמיה שלילית (דיסקאונט) ביחס לשווי הנכסים שלהן נטו (NAV). כלומר, שווי החברות, כפי שהוא משתקף במסחר הרציף, נמוך מאגרגציה של כלל האחזקות הישירות יחדיו.

הפרמיה השלילית, שמשמשת לא פעם כבסיס לאסטרטגיות השקעה של קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים, מיוחסת לסיכון העודף הנלווה לאחזקה עקיפה בנכסים. גובה הפרמיה השלילית עשוי להיות נגזרת לסביבה הכלכלית. בתקופות של עליות בבורסה ושגשוג, הפרמיה השלילית מצטמצמת, ואילו בתקופה של מיתון או של משבר, הפער השלילי מתרחב ויכול להיות יותר מ–30%. ככל שהפער רחב, כך המשקיעים רואים את חברת האחזקה מסוכנות יותר - ולהפך.

לצד אי.די.בי פיתוח או החברה לישראל, אחת מחברות האחזקה המרכזיות באחד העם היא קבוצת דלק. לקבוצה, שנשלטת בידי יצחק תשובה, יש אחזקות בתחום חיפושי הגז והנפט (באמצעות השותפויות דלק קידוחים ואבנר וחברת דלק אנרגיה), בתחום תחנות התדלוק (באמצעות דלק ישראל, דלק אירופה ודלק US) ובתחום הפיננסים (באמצעות חברות הביטוח הפניקס, ריפבליק ובית ההשקעות אקסלנס).

תומר אפלבאום

באחרונה השלימה הקבוצה מהלך מימושים משולש: מכירת דלק אירופה תמורת 355 מיליון יורו, מכירת חברת הביטוח ריפבליק (55%) תמורת 121 מיליון דולר, ומימוש אגרסיבי של מניות דלק US, שהותיר אותה עם אחזקה של 7.5% בלבד. המימושים תואמים את האסטרטגיה שעליה הצהירה הקבוצה: התמקדות בענף החיפושים והאנרגיה על חשבון התחומים האחרים.

מהלך המימושים האחרון הביא באחרונה את האנליסט רוני בירון מבנק ההשקעות UBS להעלות את מחיר היעד למניית קבוצת דלק בכ–10% ל–1,415 שקל. מעבר לשינוי במחיר (שאותו מניית דלק כבר הספיקה לחצות), מעניין לא פחות היה הנימוק למהלך: בירון הקטין את הפרמיה השלילית שבה הוא מתמחר את הקבוצה מ–10% ל–5% בלבד.

ההחלטה של בירון, שעשויה להיות צעד ראשון בדרך לסגירה מלאה של הפרמיה השלילית במניה, קשורה למאפייני ההשקעה הייחודיים של המשקיעים הזרים בתחום האנרגיה (E&P), ובכללם קרנות השקעה ותעודות סל הפועלות בענף. המאפיין הראשון הוא שזרים רוכשים מניות ולא יחידות השתתפות. המאפיין השני הוא שלזרים יש התחייבות חוזית להיחשף לתחום האנרגיה בלבד (ולא לפיננסים).

מאפייני השקעה אלו הופכים את מניית קבוצת דלק, ולא את יחידות ההשתתפות של החברות הבנות, ליעד השקעה אפשרי לזרים. סביר להניח שככל שקבוצת דלק תשלים את מהלך המימושים ותיהפך שחקנית אנרגיה "טהורה" (למשל לאחר מכירת הפניקס), כך יותר ויותר מנהלי קרנות ותעודות סל יוכלו להיחשף למניה. במקרה זה, קבוצת דלק עשויה ליהנות מזרימה נרחבת של הון זר - ומחירה צפוי לעלות בהתאם.

את ההתעניינות של הזרים במגזר האנרגיה הישראלי קל היה לראות בהנפקת האג"ח של דלק קידוחים ואבנר בשבוע שעבר. בהנפקה, שבה גייסה דלק 2 מיליארד דולר, הזרימו הזרים ביקושים של 10 מיליארד דולר - פי חמישה מהיקף הגיוס הדרוש. ככל שדלק תזדרז למכור נכסים שאינם בליבת הפעילות, כך "הפרמיה השלילית" המיוחסת לחברות האחזקה תיראה כתופעה הקשורה בעיקר למתחרותיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#