איפקס בדרך לקנות ממרקסטון 23% מפסגות ב–500 מיליון שקל

בעלי החוב של מרקסטון דורשים להימנע מתשלום של 40 מיליון שקל לדיסקונט והפועלים בשבוע הבא ■ בנוסף, הם דורשים מהקרן להימנע משימוש בעודפי התמורה על מכירת מניות פסגות לכיסוי חוב של 65 מיליון דולר לדויטשה בנק

הרחק מהרדאר התקשורתי התפתח באחרונה עימות חריף בין שני נושים גדולים של חברות בקרן מרקסטון: מחזיקי האג"ח של חברת פנומנל, המיוצגים על ידי גיא גיסין, ודויטשה בנק הגרמני, המנוהל בישראל על ידי בעז שוורץ.

הסכסוך המדובר מתייחס לחובות המרוכזים בארבע חברות: מרקסטון קפיטל גרופ המנוהלת על ידי רון לובש; חברת אמפיק שבבעלות מרקסטון קפיטל, הנמצאת במצב של חדלות פירעון; וכן בשתי חברות אחיות, ששתיהן נקראות פנומנל (לשעבר בית ההשקעות פריזמה שקרס, שבו מרקסטון השקיעה כ–2 מיליארד שקל ונמצא בבעלות אמפיק).

דויטשה בנק בראש

במעלה הפירמידה של החובות, ובסדר נשייה אחרון, נמצא דויטשה בנק, שהעניק לפני שנה וחצי למרקסטון קפיטל גרופ הלוואת מזנין (גישור) של 65 מיליון דולר (230 מיליון שקל) בריבית של סביב 15%. תמורת ההלוואה שיעבדה מרקסטון לדויטשה בנק את אחזקתה ביצרנית חוטי הניילון נילית (20%) הפרטית, וכן ניתן לדויטשה בנק שעבוד שני על מניות יצרנית התכשיטים מגנוליה, וככל הנראה גם מניות של אמפיק.

אמנם מניות נילית רשומות בספרי מרקסטון בשווי של כ–90 מיליון דולר, אך בשנים האחרונות התברר ששוויים של חלק לא מבוטל מהנכסים של מרקסטון רשום בדו"חותיה בשווי הגבוה בהרבה מערכם הכלכלי. בנוסף לכך, בשל מצבה הפיננסי הקשה של מרקסטון, ומכיוון שמדובר במניות לא סחירות, המועמדים הבודדים לרכישת המניות האלה הם בעל השליטה בנילית מיכאל לוי (80%) או לחלופין זרועות השקעה ריאליות של הפועלים, לאומי או דיסקונט בעצמם, או יחד עם גופים המוסדיים.

זהבית כהןצילום: עופר וקנין

ואולם סביר להניח שגורמים אלה יסכימו לקנות את המניות במחיר נמוך בהרבה מזה שמרקסטון דורשת, כך שדויטשה בנק עלול למחוק חלק ניכר מההלוואה שהעניק. אמפיק חייבת לבנק ישראלי כ–20 מיליון שקל, כשנגד חוב זה משועבדות מניות של פנומנל. החוב של החברות האחיות פנומנל מתפלג באופן הבא: פנומנל אחת שחייבת לבנקים דיסקונט והפועלים כ–400 מיליון שקל, ופנומנל השנייה שחייבת למחזיקי האג"ח כ–117 מיליון שקל.

מצבם של דיסקונט והפועלים טוב בהרבה מזה של בעלי האג"ח של פנומנל, שכן הם מחזיקים בשעבוד על מלוא המניות של בית ההשקעות הגדול בישראל פסגות שמוחזקות על ידי פנומנל (23.2%), בעוד שלמחזיקי האג"ח אין שום בטחונות. מחזיקי האג"ח הגדולים של פנומנל הם מנורה, הפניקס, איילון, הכשרה ביטוח וקופות הגמל של התעשייה האווירית שהקימו נציגות.

באסיפה שהתקיימה בשבוע שעבר, מחזיקי האג"ח של פנומנל הצביעו ברוב קולות כדי להסמיך את הנאמן, ואת הנציגות, לנקוט בכל האמצעים הנדרשים, כולל צעדים משפטיים, כדי להשיב את החוב ולמנוע את התשלום בשבוע הבא של כמה עשרות מיליוני שקלים להפועלים ודיסקונט, שאמור להגיע בחלקו מהדיווידנד שפסגות חילק באפריל. במידה שהתשלום לא יתבצע - הבנקים עשויים להעמיד את החוב לפירעון מיידי.

עסקה בתנאי לחץ

מהמכתבים שהוחלפו בין הצדדים המעורבים, שחלקם הגיעו לידי TheMarker, עולה כי בימים האחרונים מתנהלים מגעים מקבילים מתקדמים ביותר של כל הגורמים המעורבים מול קרן איפקס, המנוהלת בישראל על ידי זהבית כהן, שהביעה, לטענת עו"ד גיסין, נכונות לרכוש באופן מיידי את הזכויות של חברות פנומנל בפסגות.

עבור איפקס, שרכשה את מניות השליטה בפסגות (76.8%) באוקטובר 2010 תמורת 373 מיליון יורו, העסקה הנוכחית עם מרקסטון, שתתבצע בתנאי דיסטרס ובדיסקאונט של סביב 20% לעומת השווי שבו היא משערכת את ההשקעה בפסגות (471 מיליון יורו) תאפשר למצע את מחיר הרכישה. באופן זה, המחיר עבור רכישת 23% מפסגות ממרקסטון יסתכם ב–550 מיליון שקל

במסגרת מגעים אלה טוען גיסין כי איפקס הבטיחה כי ככל שתושלם העסקה, כל חובות פנומנל לנושיה המובטחים (הבנקים) והבלתי מובטחים (מחזיקי איגרות החוב), ייפרעו במלואם, לרבות ריביות עתידיות וכיסוי מלוא הוצאותיהם, כלומר מדובר בסכומים של כ–500 מיליון שקל. כמו כן טוען גיסין כי במסגרת הצעת איפקס, ככל שתושלם ותאושר, צפויה אף להיוותר תמורה מהותית ביותר לבעלת השליטה בחברות פנומנל.

ואולם, לטענת גיסין, מי שמונע את העסקה בין מרקסטון לאיפקס הוא דויטשה בנק, המעונין לקבל אליו חלק מהתמורה שתגיע ממכירת מניות פסגות. "לצערנו, למרות דרישתנו להיות שותפים לתהליך המו"מ הישיר מול המציעה ולאפשר למחזיקי איגרות החוב להבטיח את פירעון החובות אליהם, בחרו בעלי השליטה (מיוזמתם או מיוזמת נושי בעלי השליטה בראשות נציגי דויטשה בנק), להמשיך במסורת הרגילה של היעדר שקיפות וניסיון להלך אימים על מחזיקי איגרות החוב תוך הסתרת מידע מהותי, וסירבו לקיים פגישות ישירות ומשותפות כיאה לגוף חדל פירעון המנסה להסדיר את קיום התחייבויותיו לנושים כולם ולהימנע מהעדפת מי מהנושים, הסביר גיסין במכתב.

"האימייל הגיע
ביום חופש"

בנסיבות אלה מציין גיסין: "כפי שהודעתי לפרופ' רוני עופר (המייצג את מרקסטון) ולבועז שוורץ, טלפונית, מחזיקי איגרות החוב רואים בכל המעורבים כמי שאחראים אישית לכל נזק שייגרם למחזיקי איגרות החוב, ולכל פגיעה ממונית או חוסר שייגרם להם אל מול האפשרות להיפרע מיידית את מלוא חובם הנוכחי, בתוספת הריביות העתידיות המגיעות להם לפי תנאי איגרות החוב (סה"כ כ–117 מליון שקל), ואת מלוא ההוצאות שנגרמו ויגרמו להם בקשר עם המהלך". לצערי, למרות דרישתי הטלפונית, סירבו נציגי החברה ודויטשה בנק להתחייב ולהבטיח לכסות את הנזקים הצפויים למחזיקי איגרות החוב כתוצאה מעיכוב או סיכול השלמת העסקה המוצעת מצד איפקס.

"בנסיבות אלה, נועדה הודעתי זו ליידע אישית (א) את חברות פנומנל; (ב) את כל אחד מנושאי המשרה של חברות פנומנל; (ג) את בעלי השליטה במישרין ובעקיפין בחברות פנומנל; (ד) את כל אחד מנושאי המשרה בבעלי השליטה האמורים; (ה) את נושי בעלי השליטה ואת כל אחד מהפועלים בשמם; כי מחזיקי איגרות החוב רואים בהם אחראים אישית, ביחד ולחוד, לכל נזק או חוסר או הוצאה שנגרמו או יגרמו להם בעתיד מול האפשרות שעומדת לפניהם כעת להיטיב את נזקיהם ולהשיב את זכויותיהם".

בעוד שהסניף בלונדון של דויטשה בנק, המיוצג על ידי עו"ד ארנון שגב, השיב לגיסין: "בהתחשב בעובדה שהמייל ששלחת אלינו הגיע ביום חופש, הן בחו"ל והן בישראל (שבת האחרונה) לא היתה לנו הזדמנות ללמוד את כל העובדות והטענות העולות מהמייל, ובימים הקרובים תישלח תשובה מסודרת. אנו דוחים מכל ומכל את הטענות העולות מהמייל ובטח בכל הקשור לזכויות ומוניטין של דויטשה בנק ושל שוורץ".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ