אין פתרון של "זבנג וגמרנו" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין פתרון של "זבנג וגמרנו"

הממונה על ההגבלים העסקיים מציע פתרונות להיעדר התחרות במערכת הבנקאות, בהם ביטול הדרגתי של כל העמלות בבנקים והפרטת בנק לאומי ובנק דיסקונט. הוא גם מאשים את הממשלה בכך שהיא מגבירה את הריכוזיות

תגובות

בחודשים האחרונים התעוררה בחריפות בעיית הריכוזיות בתחום הבנקאות, ובפרט משמעויותיה הכואבות מבחינתם של משקי הבית. קשיי האשראי הניתן למגזר העסקי חייבו את הבנקים, להבנתם, להישען על הכנסותיהם התפעוליות ובהן העמלות שמשקי הבית משלמים. סבסוד זה, שחבר למסורת של העלאות סדרתיות של עמלות, היוהקש ששבר את גב הגמל והביאו לגיאות בכעסו של הציבור על המתרחש. התוצאה: שורת פתרונות פלא המציפים את הכותרות הכלכליות. כך, מדי יום מתגלים מרשמים שונים, לעתים סותרים, אשר בוודאות יפתרו את הבעיה. מד הפופוליזם מרקיע וכל המחריף הריהו משובח: להפריד, לפצל, למכור. כולם מציעים לממשלה לבצע מיד שינוים מבניים, והופ - זבנג וגמרנו. האמנם?

דומה כי יש להזכיר למי ששכח: כלכלתה של מדינת ישראל כבר אינה סוציאליסטית. הממשלה אינה ממציאה שווקים ואינה הופכת אותם בהבל פיה. הפירמות פועלות בשווקים על בסיס כלכלי והן יעשו מה שטוב להן. אם לא יהיה טוב לחברות הביטוח להתחרות בבנקים הגדולים, הן לא יעשו זאת. המדינה אינה יכולה ואינה צריכה לגרום להן לעשות כן. אם חברות ובנקים להשקעות לא ירצו להגיע למשפחת ישראלי, מכיוון שאין בידם צינורות הפצה למשקי הבית, אשר מצביעים ברגליים בסניפי הבנקים, כי אז לא יועילו כל הכותרות בעיתונים; פתרון פלא לא יהיה.

לכן, כשאנחנו מדברים על שינויים מבניים עתידיים בענף הבנקאות, עלינו להימנע מחזרה לתוואי המחשבה הסוציאליסטי משהו של מארגני שווקים. במקום זאת, יש לבחון נכוחה מהם הכלים הנמצאים כבר היום בידינו לקידום התחרות בענף ולריסון הכוח המופעל כלפי הצרכן. טענתי היא כי יש כלים כאלה, אבל ההמתנה לשינויים מבניים מונומנטליים גורמת לממשלה, זה שנים, לפסוח על שני הסעיפים ולא לעשות בהם שימוש.

שתי הערות מתחייבות: האחת, זיהוי הבעייתיות; השנייה - הכלים הקיימים לפתרונה. הבעיה המרכזית בתחום משקי הבית היא שלצרכן אין כוח ויכולת ללחוץ על קבלת מוצר תחרותי. תחרות אינה מתנה שהעסקים מגישים לצרכנים מרצונם הטוב; היא אילוץ, תוצאה של יכולתו של הצרכן לפנות לפתרון האופטימלי מבחינתו, ואם הספק שלו ירע את תנאיו, הוא ינטוש לספק מתחרה.

ואולם, בבנקים, כוח זה של הצרכן מסורס, משתי סיבות. האחת - הקושי לתכלל את המחיר הבנקאי הכולל. בשונה מכל מוצר אחר שאנחנו רוכשים, אופי התמחור הבנקאי, המורכב משיעור הריבית והיקף העמלות, אינו מאפשר לצרכן, יהא אינטליגנטי מאוד, להשוות בין מחירים של בנקים שונים בצורה אפקטיווית. הגדרה מדויקת יותר תהיה כי עלות החיפוש והעיבוד של השוואת מחירים כזו היא רבה מכדי שהצרכן הביתי הממוצע יערוך אותה. התוצאה היא שהבנקים, הערים לאפטיות של הצרכנים, אינם חשים צורך להתחרות. ריבוי העמלות והקושי לתמחר אותן במדויק מאפילים על המוטיווציה הבסיסית של כל צרכן לפנות לספק האופטימלי שלו.


בישראל הותר לבנקים לשלוח ידיים ולהיות גם השחקנים העיקריים בשוק המשני - גיוסי ההון. המשקיעים המוסדיים, קרנות וקופות, נשלטות ברובן המכריע על ידי הבנקים, וכך הופכים הבנקים בישראל לגורם בעל כוח רב

הסיבה השנייה לחוסר יכולתו של הצרכן לאיים בנטישה נעוצה בחסמי המעבר מבנק לבנק. חסמים אלה אינם רק פיזיים או ממוניים-ביורוקרטיים אלא תוצאה של העובדה שלבנק יש שפע של מידע על לקוחו, היכרות אינטימית עמו. הלקוח יתקשה לנטוש היכרות ומערכת יחסים - שהוא מזהה עם יכולת ליהנות מפריווילגיות - לבנק חדש שבו אין היכרות עם ביצועיו.

בעיה נוספת נעוצה בריכוזיות הקיימת בענף הבנקאות - שלושת הבנקים הגדולים חולשים על החלק המכריע של הענף. הבעיה השלישית נעוצה בשליטת הבנקים בשוק ההון בכללותו: מעבר לאשראי הבנקאי, קיימים גם גיוסי הון בשווקים. בישראל הותר לבנקים לשלוח ידיים ולהיות גם השחקנים העיקריים בשוק המשני - גיוסי ההון. המשקיעים המוסדיים, קרנות וקופות, נשלטות ברובן המכריע על ידי הבנקים, וכך הופכים הבנקים בישראל לגורם בעל כוח רב לא רק בשוק הביתי - שירותי הבנקאות - אלא גם בשוק שאמור לשמש אלטרנטיווה להם - השוק המשני.


הפתרונות קיימים גם ללא שינויים מבניים:

* עמלות - יש למנוע את ערפול המחיר לצרכן ולפשטו באופן חד באמצעות ביטול הדרגתי של כל העמלות. הבנקים יוכלו לגבות מהלקוחות ריבית משתנה, כפי שהם עושים היום. אין לאפשר להם להרוויח גם מהמרווח הפיננסי שלהם ובנוסף מעמלות המשולמות על ידי אותו לקוח. ביטול העמלות, למעט דמי ניהול בחשבונות שכמעט אינם פעילים, יביא לפישוט התחרות: זו תתמקד כולה בשיעור הריבית שהבנק גובה. התחרות תהיה פשוטה יותר. הצרכן יוכל להשוות מחיר. יש למנוע את ביזור המחיר על פני מרכיבים רבים, הגורם לקהות החושים של הצרכן.

* חסמי מעבר - אין קושי להורות לבנקים לאפשר ללקוחות מעבר חלק מבנק לבנק. יש להורות לבנקים לרכז את כל ההוראות המתבקשות בטופס אחד, שעם שיגורו יהיה הבנק מחויב לבצע את העברת כלל המכשירים הפיננסיים של הלקוח לבנק החדש. יש לאפשר העברת תוכניות חיסכון מבנק לבנק, כפי שאיפשרו העברת קופות הגמל. זהו חלק ממחיר התחרות.

* הפחתת ריכוזיות - בעבר חויבו הבנקים הגדולים למכור את הבנקים שבבעלותם, כדי להגביר את התחרות בענף. בנק לאומי מכר את בנק אגוד, אך בנק הפועלים לא מכר את בנק אוצר החייל ובנק דיסקונט לא מכר את בנק מרכנתיל.


שר האוצר אינו מחייב את הבנקים בהמשך מכירת הבנקים שבבעלותם, ובאחרונה, נודע כי הממשלה מהרהרת על ביטול חיובו של דיסקונט במכירת מרכנתיל, זאת כ"תשורה" לרגל הנפקתו. התנהגות הממשלה בהיבט זה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון להפחתת ריכוזיות

יתרה מכך, שר האוצר אינו מחייב את הבנקים בהמשך מכירת הבנקים שבבעלותם, ובאחרונה, נודע כי הממשלה מהרהרת על ביטול חיובו של דיסקונט במכירת מרכנתיל, זאת כ"תשורה" לרגל הנפקתו. התנהגות הממשלה בהיבט זה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון להפחתת ריכוזיות. הממשלה עצמה מגבירה בכך את הריכוזיות.

כמה מהבנקים המחויבים במכירה הם טובים ויציבים. אלה מסוגלים - עכשיו או בעתיד, בעצמם או במיזוגים שיאושרו על ידי הממונה על ההגבלים - ליצור אימפקט תחרותי בשוק. אין לוותר על אפשרות זו. בנוסף חייב, כמובן, הממונה על ההגבלים בזהירות יתר באישור כל רכישת בנק על ידי הבנקים הגדולים במשק.

* הפרטת הבנקים וחברות ביטוח - גרעיני השליטה שמחזיקה הממשלה בשניים מתוך שלושת הבנקים הגדולים הם כלים חשובים.

. במצב הריכוזיות הנתון, מחויבת הממשלה במכירת הבנקים כך שתקודם התחרותיות. מכירת בנקים אלה לחברות ביטוח אינה מנוגדת בהכרח לקידום התחרותיות (בתלות בזהותה ובמעמדה של חברת הביטוח). נכונה הטענה כי חברת ביטוח היא מתחרה פוטנציאלית של הבנקים; ואולם, המרחק רב מאוד ממנה ועד הקביעה כי רכישת בנק על ידי חברת ביטוח - גם אם זו אינה נמנית עם חברות הביטוח הגדולות מאוד - גורמת להפחתת תחרות משמעותית.

* שוק ההון - השוק המשני: המשקיעים המוסדיים נמצאים בשליטת הבנקים הגדולים. כתוצאה מכך, יש בידיהם יתרון ניכר. בשוק משוכלל יש למנוע מהבנקים שליטה כזו ולאפשר להם השתתפות בשווקים, רק לאחר שיש בהם שחקנים בעלי מעמד חזק והוכחת תחרויותם של השווקים. משמע, יש להפריד את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים - למכור את החלק הארי שבידי הבנקים בשוק הפתוח - באופן שלא יפגע בזכויות הקניין של הבנקים. בנוגע לקונים - יש שיקולים שונים בנוגע לחברות ביטוח קטנות, שרכישות כאלה ישפרו את יכולתן התחרותית, והעדיפות המטבית היא שגופים שלא נמצאים בשוק הביטוח כמו בנקי השקעות זרים או אפילו ההסתדרות ואחרים. כל רכישה תישקל לגופה. לשם כך נחוצה חקיקה, והעיקר - גיבוי הכנסת.

מוטב שלא נמתין; לא לקבוצה בנקאית שלישית, לא לבנקים להשקעות ולא לחברות הביטוח. כל אלה שינויים מבורכים, אבל אך הם בידי השוק ולא בידינו. תחת זאת, עלינו לעשות שימוש מיידי בכלים הזמינים, ובעיקר - לא להקדיח בינתיים את התבשיל ולא להגביר את ריכוזיות הבנקים (כמסתמן לקראת הנפקת דיסקונט). ההמתנה לשינויים מבניים, שכולנו מקווים להם, אינה פוטרת מנקיטת צעדים לריסון הכוח שבידי הבנקים כיום. כלים לקידום טובת הצרכן נמצאים תחת היד. אם נמשיך לדבר גבוהה על שינוים מבניים ומהפכות, סופנו שניוותר רק עם תקוות שיכזיבו.

עיקרי הצעת שטרום

* ביטול הדרגתי של כל העמלות בבנקים; הכנסות הבנקים יתמקדו רק בריבית

* הסרת חסמי המעבר; להורות לבנקים לאפשר ללקוחות מעבר חלק מבנק לבנק

* הפחתת הריכוזיות ע"י חיוב בנק הפועלים למכור את אוצר החייל וחיוב דיסקונט במכירת מרכנתיל

* הפרטת בנק לאומי ובנק דיסקונט, ומתן אפשרות לחברות ביטוח להתמודד על רכישתם

* הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים ללא פגיעה בזכות הקניין של הבנקים

* לבנקים זרים תינתן עדיפות ברכישת הקופות והקרנות, אך גם חברות ביטוח קטנות יוכלו לרכשן

הכותב הוא הממונה על ההגבלים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#