אשליה יקרה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אשליה יקרה

ניהול הסיכונים - כבר לא נחלתם הבלעדית של מנהלי ההשקעות, אלא גם שלנו

4תגובות

באמצע 2008, בוואל די סול (Val di Sole) שבאיטליה, התייצב על קו הזינוק סם היל, אוסטרלי צעיר והמועמד המוביל לזכייה באליפות העולם ב”דאון היל”. דאון היל היא תחרות אופניים במורד הר תלול. מסלול הרכיבה אינו ארוך במיוחד, אך הוא תלול מאוד, כך שגם מי שצועד ברגל מתקשה לשמור על אחיזתו בקרקע. המסלול גם משופע בסלעים, שורשים ושאר מהמורות שיכולות לרסק הולך רגל, ובוודאי את מי שרוכב על אופניים במהירות של 60–70 קמ"ש.

האות ניתן. היל החל לדווש במרץ. באמצע המסלול השעונים הראו כי מהירות הרכיבה של היל היא כ–65 קמ"ש והוא מקדים את המדורג ראשון (סטיב פיט) בכ-6 שניות - זמן שיבטיח את מקומו בראש הטבלה ואת זכייתו באליפות העולם.

כ–200 מטר לפני קו הגמר, כל מה שהפריד בין היל לקו הסיום היתה דרך עפר רחבה עם סיבוב רחב. לא מכשלה שתקשה על רוכב אופניים מן השורה, ובוודאי לא על רוכב ברמתו. אך נראה כי הריגוש, האדרנלין, ואולי החשש כי אם יאט הוא עלול להפסיד, הובילו את היל לא להאט לפני הסיבוב, והוא המשיך במלוא המהירות. התוצאה - היל איבד את השליטה, החליק ונמרח על האדמה. למרות ההחלקה הוא התאושש, קפץ על האופניים ושב לדווש במרץ. את קו הסיום הוא חצה כחצי שנייה אחרי המדורג ראשון והפסיד את אליפות העולם.

לא רק ספורטאי אקסטרים מתמודדים עם ניהול סיכונים בזמן פעילותם: גם מנהלי השקעות, סוחרים ושאר העוסקים בשוק ההון נדרשים לנהל סיכונים באופן שוטף במהלך עבודתם. אצלם ניהול הסיכונים נועד לאפשר להם להעריך את הנזק שייגרם אם התסריט הגרוע ביותר יתרחש. כך הם יכולים להעריך אם יחס הסיכון־סיכוי מצדיק את ההשקעה שהם עתידים לבצע. אולם ניהול הסיכונים בתחום ההשקעות הוא כבר לא נחלתם הבלעדית של מנהלי ההשקעות, אלא גם שלנו, הציבור. הסיבה לכך היא שהמדינה החליטה להעביר את האחריות על ניהול החיסכון הפנסיוני מכתפיה אל כתפי האזרחים. היא הקטינה את הנפקת האג״ח מבטיחות התשואה - איגרות חוב שהעניקו תשואה גבוהה יותר מהאיגרות הממשלתיות הרגילות, ויועדו אך ורק לחוסכי הפנסיה - וכתוצאה מכך נאלצו הגופים המוסדיים להגדיל באופן דרסטי את השקעותיהם בשוק ההון. משמעות הדבר היא שמי שרוצה שיהיה לו חיסכון פנסיוני בעת פרישה צריך לסמוך רק על עצמו.

איך עושים זאת? כל מי שחוסך לפנסיה, וכיום מדובר בכל העובדים, צריך לבחון את מדיניות ניהול ההשקעות בקרנות הפנסיה שבהן הוא חוסך, לבדוק ולשנות את הרכב ההשקעות ככל שגילו מתקרב לגיל פרישה. ההמלצה היא להחזיק רכיב מנייתי גדול בגיל צעיר, אפילו 70%–80%, ולצמצם את רכיב המניות ככל שמתקרבים לגיל פרישה. עליכם לבחון באופן שוטף את דו"חות הפנסיה שאתם מקבלים, ואם התשואה שמנהל ההשקעות השיא עבורכם נמוכה מהממוצע בשוק - עברו למנהל השקעות מוצלח יותר.

דודו בכר

המשקיע הוותיק פיטר ברנשטיין, שהיה בין הראשונים להזהיר מפני המשבר של 2008, כתב: "הרעיון המהפכני שמגדיר את קו הגבול בין העידן המודרני לבין העבר הוא אומנות השליטה בסיכון: הרעיון שהעתיד אינו גחמה של האלים ושבני האדם אינם פסיביים לנוכח הטבע. עד שלמדו בני האדם לחצות את הגבול הזה, העתיד היה רק בבואת מראה של העבר או נחלתם אפופת העלטה של נביאים ומגידי עתידות, שהחזיקו במעין מונופול על חיזוי אירועי העתיד”. עכשיו גם על החוסך הפשוט ללמוד לשלוט בסיכון, אחרת הוא עלול לגלות כי הסיכון שהוא יישאר ללא פנסיה - יתממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#