העמלה הקטנה שמייצרת לבנקים עוד 
700 מיליון ש' בשנה מכרטיסי אשראי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העמלה הקטנה שמייצרת לבנקים עוד 
700 מיליון ש' בשנה מכרטיסי אשראי

הבנקים מקבלים מחברות כרטיסי האשראי עמלת הפצה גבוהה בהרבה מההוצאות שלהם בפועל ■‏ גם בנקים שאינם מחזיקים בחברת 
כרטיסי אשראי נהנים מתשלום נדיב של עמלות הפצה - וכך מקטינות חברות האשראי את המוטיווציה שלהם להקמת חברה מתחרה

24תגובות

חברות כרטיסי האשראי מעבירות לבנקים מאות מיליוני שקלים מדי שנה בגין פעילות הבנקים כמפיצים של כרטיסי האשראי. ההפצה היא למעשה החתמת הלקוח על בקשה לקבלת כרטיס ובהמשך מסירת הכרטיס לידי הלקוח. מדובר בפעולה שגרתית שכמעט כל לקוח באחד הבנקים מבצע מול הפקיד פעם בכמה שנים כאשר פג תוקף הכרטיס שבידו.

אף שהפעילות אינה מצריכה מאמץ מצד הבנקים, הם לא מסתפקים בתשלום סמלי של חברות כרטיסי האשראי, אלא גובים מהן תשלום הנגזר מהיקף הרכישות של הלקוח באמצעות הכרטיס. ככל שהלקוח רוכש יותר - כך הבנק זכאי לתשלומים גבוהים יותר מחברת כרטיס האשראי.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי מראים כי תשלומים אלה ב–2013 הסתכמו בכ–700 מיליון שקל. כלומר, החברות העבירו לבנקים בממוצע 0.4% מסך הרכישות שלקוחות הבנקים ביצעו בכרטיסים. מקורם של כספים אלה הוא בעיקר העמלות שחברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק ודמי הכרטיס שהן גובות מהלקוחות.

אין ספק כי בגין פעילותם כמפיצים מגיע לבנקים תשלום. ואולם ניתוח דו"חות הבנקים מראה עד כמה אין כל קשר בין עלות ההפצה לבין הכנסות הבנקים מפעילות זו.

מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד בקרב חמשת הגדולים שאין בבעלותו חברת כרטיסי אשראי, לכן באמצעותו הכי קל לנתח את הרווחים מהפצת כרטיסי האשראי.

כך למשל, ב–2013 הכניס מזרחי טפחות 147 מיליון שקל מפעילות כרטיסי האשראי. ההכנסות נובעות מדמי המחזור שחברות כרטיסי האשראי העבירו לו ומגביית דמי כרטיס מהלקוחות. הבנק מציין בדו"ח כי ההוצאות בשנה זו בגין כרטיסי האשראי היו 26 מיליון שקל. משמע, הכנסותיו מפעילות זו הן פי 5.65 מהעלויות בפועל.

האם לחברות כדאי לשלם לבנקים?

בישראל פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי, בבעלותם של ארבעה בנקים: ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים (98.2%), לאומי קארד שבבעלות בנק לאומי (80%) וכ.א.ל שבבעלות דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%).

בשנים אחרונות צומחת פעילות של הנפקת כרטיס אשראי מחוץ לסניפי הבנקים - דרך מועדוני צרכנות של הרשתות הקמעוניות. מכיוון שחברות כרטיסי האשראי מתקשות לאמוד את סיכון האשראי של מבקש הכרטיס דרך מועדון צרכנות, הן לרוב מתנות את הנפקת כרטיס האשראי החוץ־בנקאי בכך שהלקוח הוא גם בעל כרטיס אשראי בנקאי. לכן, בדרך כלל לקוח שמחזיק בכרטיס חוץ־בנקאי מחזיק בארנק גם כרטיס אשראי בנקאי.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

כפועל יוצא, דו"חות חברות כרטיסי האשראי מראה כי למרות הצמיחה בפעילות זו, עדיין הציבור מבצע כ–80% מהרכישות בכרטיסים שהונפקו על ידי הבנקים.

הבנקים מזרחי טפחות, אגוד וירושלים הם שלושת הבנקים היחידים שאין בבעלותם חברת כרטיסי אשראי. לכן, לכאורה, ניתן היה להניח כי הם מצויים בעמדת נחיתות ולכן הם בעלי אינטרס להקים או לרכוש חברת כרטיסי אשראי. מהלך כזה היה מאפשר להם להשתתף בעוגת הרווחים הנאה שתעשיית כרטיסי האשראי מייצרת שנה אחר שנה.

ואולם כאמור, דו"חות הבנקים מראים כי גם שלושת הבנקים האלה מקבלים נתח מהרווחים של חברות כרטיסי האשראי, מה שמפחית במידה רבה את המוטיווציה להקים חברות משלהם שיתחרו בחברות כרטיסי האשראי הקיימות.

כך למשל, דו"חות דיסקונט, השולט (72%) בכ.א.ל ומפיץ את כרטיסיה ללקוחותיו, רשם ב–2013 רווח נקי מאוחד של 137 מיליון שקל מפעילות זו. הבינלאומי, המחזיק ב–28% מכ.א.ל ומשמש מפיץ של כרטיסי כ.א.ל וישראכרט, רשם ב–2013 רווח נקי של 73 מיליון שקל מכלל פעילותו בכרטיסי האשראי (כולל חלקו ברווחי כ.א.ל).

מנגד, מזרחי טפחות, שרק משתף פעולה עם חברות כרטיסי האשראי, רשם ב–2013 רווח נקי של 95 מיליון שקל מהפעילות של לקוחותיו בכרטיסי אשראי. זוהי רווחיות יוצאת דופן בהתחשב בהשקעה המועטה שלו כדי לייצר את הרווח הזה.

BLOOMBERG NEWS

חברות הכרטיסים מול העסקים - לא כוחות

הרווחים של חמשת הבנקים הגדולים מפעילות כרטיסי האשראי ב–2013 הסתכמו ב–868 מיליון שקל - 12% מהרווח הנקי השנתי שלהם.

הבנק שנהנה מהחלק היחסי הגדול ביותר הוא הפועלים, שהציג רווח נקי של 389 מיליון שקל מפעילות כרטיסי האשראי (כולל חלקו ברווחי ישראכרט, 321 מיליון שקל). הסכום שקול ל–45% מהרווח המצרפי של הבנקים מכרטיסי אשראי, שיעור גדול שנרשם בין היתר הודות לנוכחותו הדומיננטית של הבנק הן בשוק ההנפקה והסליקה בבתי עסק.

לאומי מציג רווח נקי של 174 מיליון שקל מפעילות כרטיסי האשראי (כולל חלקו בלאומי קארד) - 20% מהרווח המצרפי של הבנקים בתחום. דיסקונט רשם רווח נקי של 137 מיליון שקל (16%), מזרחי טפחות 95 מילון שקל (11%), והבינלאומי 73 מיליון שקל (8%).

הכוח המרכזי שמאפשר לחברות כרטיסי האשראי לחלק לבנקים כ–700 מיליון שקל בשנה הוא כוח השוק שיש לשלוש החברות מול בתי העסק. בהיעדר מתחרים, החברות יכולות להרשות לעצמן לפעול בחוסר שקיפות כלפי בתי העסק, ומעת לעת לשלוח להן הודעות חד־צדדיות על העלאת תעריפים.

בימים אלה מנהל המפקח על הבנקים מגעים עם כמה חברות המעוניינות להיכנס לתחום סליקת הכרטיסים. המפקח דורש כי בעלי השליטה בחברות יעמדו באותם התנאים הנדרשים מאדם המבקש לרכוש שליטה בבנק. כל עוד בנק ישראל לא יאשר כניסה של שחקנים חדשים לענף, ניתן להעריך כי הבנקים ימשיכו לחלק ביניהם את הרווחים של כרטיסי האשראי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#