אחרי סטימצקי

מרקסטון במירוץ נגד הזמן כדי לא לאבד את רשת מגנוליה

לפני כמה חודשים נטלה מרקסטון הלוואה של 50 מיליון שקל מקרן פורטיסימו, ואם ההלוואה לא תוחזר בתוך כמה חודשים - הבעלות על מגנוליה תעבור לקרן ■ גם נושי פריזמה, שמרקסטון חייבת להם 500 מיליון שקל, מחכים לה מעבר לפינה

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

זמן קצר לאחר שקרן ההשקעות מרקסטון סיכמה על מכירת רשת הספרים סטימצקי (בכפוף לבדיקות נאותות) לקבוצת ארלדן־קרביץ - השקעה שהסבה למרקסטון הפסד של יותר מ–200 מיליון שקל - התברר בסוף השבוע האחרון כי מרקסטון עלולה בקרוב לאבד גם את רשת התכשיטים מגנוליה. זאת מבלי שתוכל ליהנות מתזרים עודף כלשהו, שיאפשר למשקיעיה המאוכזבים למזער נזקים.

מדובר בעיקר בגופים מארה"ב ובמוסדיים הישראליים, שראו כיצד בעשור האחרון מנהלי מרקסטון, ובהם רון לובש, אליוט ברוידי ואמיר קס, משכו דמי ניהול של יותר מ–100 מיליון דולר, ובו בזמן הסבו למשקיעים תשואה שלילית. מרקסטון גייסה ממשקיעיה 800 מיליון דולר.

על רקע קשיי נזילות נטלה מרקסטון לפני כמה חודשים הלוואת מזנין (גישור) של 15 מיליון דולר (50 מיליון שקל) מקרן פורטיסימו. העסקה נעשתה מול מרקסטון, אך מדובר בהלוואה שניתנה למגנוליה עצמה. הלוואה זו למעשה שימשה עבור מרקסטון מקור חלופי לנזילות במקום פירעון של הלוואת בעלים בידי מגנוליה למרקסטון. עוד התברר, כי מגנוליה אף העניקה הלוואה של 10 מיליון שקל לסטימצקי כדי לתמוך במצבה. החוב הזה עתה יועבר למרקסטון.

דוכן תכשיטים של רשת מגנוליה
דוכן תכשיטים של רשת מגנוליהצילום: ניר קידר

היות שפורטיסימו אינה מתמחה במתן הלוואות מהסוג שהעניקה למרקסטון, היא דאגה לקבל עבור ההלוואה ריבית יחסית גבוהה של סביב 10%, וכן הכניסה קיקרים (מנגנוני תגמול שונים). ואולם, את פורטיסימו מעניינת בעיקר ההשתלטות על מגנוליה.

בתוך חודשים ספורים יתברר אם התוכניות האלו של פורטיסימו להשתלט על מגנוליה אכן יצליחו. שכן במסגרת ההסכם בין הקרנות, מרקסטון שיעבדה את מלוא המניות של מגנוליה לפורטיסימו, ואם היא לא תצליח לאתר את המקורות הנדרשים לפירעון ההלוואה, הבעלות במגנוליה תועבר לפורטיסימו - שתצטרך גם לדאוג לכך שמגנוליה תפרע חוב של 50 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות. ככל הידוע, מזרחי טפחות מחזיק בשעבוד על נכסי מגנוליה. ידוע גם שמגנוליה - אשר הכנסותיה ב–2013 הגיעו ל–250 מיליון שקל - היא חברה רווחית המייצרת EBITDA של 35 מיליון שקל בשנה - כך שהיא יכולה לשרת את החוב לבנק.

כיצד מרקסטון יכולה לפרוע את החוב לפורטיסימו ולשמור על מגנוליה? אחת החלופות היא הנפקת מגנוליה בבורסה המשנית בלונדון (AIM); מהלך שעליו עמלה מרקסטון זה כמה חודשים. מרקסטון תיכננה להשלים את ההנפקה במאי לפי שווי חברה של 300 מיליון שקל לפני הכסף ולמכור לפחות 50% ממניותיה, כך שהגיוס צפוי להגיע לפחות ל–100–150 מיליון שקל. סכומים אלו היו מאפשרים לה לפרוע את החוב של פורטיסימו ואולי גם לכסות חלקית את החוב לבעלי האג"ח של בית ההשקעות לשעבר פריזמה שקרס. ואולם, נכון להיום לא ברור כלל מה הסיכויים להשלמת ההנפקה בתקופה כה קצרה ולפי השווי המבוקש.

רון לובש צילום: קמחי מוטי

כל קונה פוטנציאלי מודע כיום למצב מרקסטון וספק אם יסכים לשלם עבור מגנוליה את המחיר המבוקש. מרקסטון נכנסה להשקעה במגנוליה ב–2008 והשקיעה בה כ–140 מיליון שקל.

בעיה נוספת עבור מרקסטון, היא המגעים להסדר חוב עם גופים מוסדיים המחזיקים באג"ח של חברת פנומנל אחזקות בהיקף של 100 מיליון שקל. פנומנל היא החברה שדרכה מחזיקה מרקסטון ב–23.2% מפסגות, הנמצא בשליטת קרן איפקס (76.8%). פנומנל היתה אמורה לשלם בתחילת פברואר לבעלי האג"ח 5 מיליון שקל, אך עד היום לא עמדה בתשלום.

מרקסטון שכרה באחרונה את שירותי פועלים שוקי הון, שיאתר לה קונה למניות פסגות. ואולם, מכיוון שמדובר במניות מיעוט לא סחירות בחברה שמחלקת דיווידנדים שנתיים בקצב לא גבוה של 50–100 מיליון שקל - לא תהיה משימה פשוטה לאתר קונה שישלם מחיר כלכלי הוגן על מניות אלו.

מי שכן עשויה לרכוש את המניות האלו היא איפקס עצמה, שהציעה למרקסטון בעסקת הרכישה של פסגות מידי יורק בסוף 2010 לשלם עבור המניות לפי שווי זהה לעסקה של 2.9 מיליארד שקל, אך נענתה בשלילה. עסקה נוספת שמנסה מרקסטון לקדם בימים אלה היא מכירת אחזקותיה ביצרנית חוטי הניילון נילית (20%), שעבורה מבקשת מרקסטון 100 מיליון דולר.

יובל כהןצילום: אייל טואג

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ