העסקים ירוויחו - אך מלביני ההון ימשיכו לחגוג - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הרפורמה להגבלת השימוש במזומן

העסקים ירוויחו - אך מלביני ההון ימשיכו לחגוג

בשבועות הקרובים תתפרסם הרפורמה שבמסגרתה ייאסר תשלום במזומן בעסקות של יותר מ-5,000 שקל ויוסדר שימוש בכרטיסי חיוב מיידי ■ יוזמי הרפורמה טוענים כי צמצום השימוש במזומן יפגע בכלכלה השחורה ויגדיל את גביית המסים בכ-2 מיליארד שקל בשנה

112תגובות

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, צפוי לפרסם בשבועות הקרובים רפורמה להגבלת השימוש במזומן, שבמסגרתה ייאסר התשלום במזומן בעסקות של יותר מ-5,000 שקל, תבוטל הסחירות של צ'קים (ניתן יהיה לרשום רק צ'ק למוטב בלבד), ויוסדר השימוש בכרטיסי דביט - שמחייבים את חשבון הבנק של הלקוח ומזכים את בית העסק באופן מיידי - ומהווים למעשה תחליף למזומן.

הרפורמה נולדה לאחר שבכירי ויזה אירופה הגיעו לישראל והציגו לאחד מחברי הממשלה, לחברי כנסת ולבכירי רשות המסים מחקר אומדן להיקפי הכלכלה השחורה בישראל. ויזה אירופה העריכה כי כתוצאה מהגבלת השימוש במזומן היא תיהנה מהגדלת היקפי הפעילות בתשלומים הדיגיטליים, והמדינה תיהנה מהעמקת גביית המסים. מהמחקר של ויזה אירופה עלה כי היקף הכלכלה השחורה בישראל נאמד בכ-18.9% מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת 15.3% בממוצע במדינות OECD.

מוטי מילרוד

מנכ"ל ויזה אירופה בישראל, עודד סלומי, אמר עם הגשת המחקר לנציגי הממשלה כי "כשמשתמשים במזומן לעסקים קל יותר להסתיר הכנסות, אך כשמשתמשים באמצעי תשלום אחרים, ובמיוחד בכרטיסי ויזה, הסיכוי להסתרת הכנסות יורד באופן דרמטי". בוויזה אירופה ציינו כי להערכתם המשך גידול מואץ בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי יאפשר להוריד את שיעור הכלכלה השחורה עד סוף 2015 לכ–17% מהתוצר.

עוד ציינו בחברה כי להערכתם, כל גידול של 1% בחדירת השימוש בכרטיסי אשראי - מקטין את שיעור הכלכלה השחורה בכ–0.5%. בוויזה העריכו כי הגדלת שיעור העסקות המדווחות יאפשר להגדיל את גביית המסים בישראל בכ–2 מיליארד שקל בשנה.

בשלב זה קשה להעריך עד כמה המלצות אלה אכן יהיו אפקטיביות להקטנת הכלכלה השחורה בישראל. עם זאת, ניתן להעריך כבר שהרפורמה תשפיע משמעותית על שוק התשלומים בישראל ועל שורה ארוכה של גופים ועסקים - שמתארגנים בימים אלה ליום שאחרי הרפורמה.

הבנקים: ירוויחו 
פחות מסליקה

כ-25% מהכנסות הבנקים מעמלות מגיעות מפעילות הציבור בכרטיסי אשראי. היקף הכנסות הבנקים מפעילות זו היא כ-3.6 מיליארד שקל בשנה, והן מתקבלות בעיקר מגביית עמלות סליקה מבתי עסק ומגביית דמי כרטיס מבעלי כרטיסי האשראי.

כחלק מהרפורמה המוצעת, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ממליץ ליצור פלטפורמת סליקה חדשה, שבה תתבצע סליקת כרטיסי הדביט החדשים שייכנסו לשוק. בפלטפורמת הדביט קארד, עמלות הסליקה שייגבו מבתי העסק צפויות להיות נמוכות בכ-60% מעמלות הסליקה בכרטיסי האשראי.

מעבר לכך, גילה מתכוון לחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר את התשלום באופן מיידי לבתי העסק, ולא אחת לחודש כפי שנהוג כיום. כלומר, תזרים המזומנים של בתי העסק צפוי להשתפר כך שהם לא יזדקקו להלוואות גישור. גילה מעריך כי הפחתת עמלות הסליקה והעברה מיידית של התשלומים אל בתי העסק יחסכו לבתי העסק כ–700 מיליון שקל בשנה.

מנגד, המשמעות היא שעסקים רבים, המכבדים כיום כרטיסי אשראי, יסכימו לקבל רק תשלום בדביט קארד - בגלל העמלות הנמוכות יותר, או לחילופין יסכימו לכבד תשלום בכרטיסי אשראי רק בעסקות גדולות יחסית.

בלומברג

על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), 21% מהציבור נמצאים באוברדרפט תמידי ו-52% נמצאים באוברדרפט לפחות פעם אחת בשנה (ראו תרשים). עבור פלח זה באוכלוסייה, השימוש בדביט קארד - המחייב את חשבון הלקוח באופן מיידי, עלול להעמיק את האוברדרפט שבו הם נמצאים במהלך החודש. לכן, ההערכה היא שבנקים ייהנו מגידול בהכנסות הריבית על האוברדרפט של פלח אוכלוסייה, והכנסות אלה יקזזו בחלקן את הפגיעה שהם צפויים לספוג מהוזלת עמלות הסליקה. בהתחשב בעובדה כי הריבית על האוברדראפט היא לרוב דו־ספרתית גבוהה - צפוי לבנקים רווח גדול.

חברות הנכיון: היקף הפעילות ייפגע

חברת גמא היא השחקנית הגדולה בענף נכיון שוברי עסקות בכרטיסי אשראי, ומחזיקה לפי הערכות בכחצי מהשוק. נכיון כרטיסי אשראי הוא שירות שמאפשר לבעלי עסקים להקדים את התקבולים מעסקות כרטיסי אשראי, בתמורה לתשלום ריבית ממוצעת בשיעור של פריים פלוס 1.5%.

מאחר שחברות כרטיסי האשראי נוהגות להעביר את התשלום לבתי העסק רק אחת לחודש, יש ביקוש גדול לפעילות הנכיון. על פי אתר האינטרנט של גמא, היקף פעילותה הוא כ–15 מיליארד שקל בשנה. על פי הערכות, כמחצית מהפעילות היא נכיון של עסקות בכרטיסי אשראי בתשלום אחד, והיתר - נכיון של עסקות בתשלומים.

הרפורמה שמציע הממונה על ההגבלים העסקיים היא כי כאשר מדובר בעסקה בכרטיסי אשראי שמתבצעת בתשלום אחד, מנפיקות הכרטיס יחויבו להעביר את התשלום לחברת הסליקה ולבתי העסק באופן שוטף - ולא רק אחת לחודש. המהלך הזה יחסל כ–50% מפעילות חברות נכיון כרטיסי האשראי.

49% מגמא מוחזק על ידי חברת הביטוח הפניקס שבשליטת יצחק תשובה, ויתר המניות מוחזקות בידי המנהלים המייסדים ומשקיעים פרטיים.

לצד הפגיעה הדרמטית בהיקפי פעילותה של גמא, ההחלטה להעביר לבתי העסק את התשלום באופן שוטף יוצרת גם הזדמנות. ברגע שחברות הסליקה יחלו לקבל את התשלום מחברות כרטיסי האשראי באופן שוטף ויחויבו להעבירו באופן מיידי אל בתי העסק, חשיפת האשראי של חברות הסליקה תפחת, ובהתאם לכך - דרישות ההון של חברות סליקת כרטיסי האשראי יפחתו בהתאם. משמעות הדבר היא ששחקנים עם הון קטן בהרבה מזה של חברות כרטיסי האשראי יוכלו להיכנס לפעילות סליקת כרטיסי האשראי. כך, צפויה להתפתח תחרות בשוק הסליקה, שנשלט כיום בידי שלוש חברות סליקה שבבעלות שלוש חברות כרטיסי האשראי.

עבור גמא, כניסה לפעילות סליקה היא עניין מתבקש, שכן בלאו הכי היא פועלת מול בתי העסק ומכירה את השוק מקרוב. ההערכות הן שהחברה תנסה בתקופה הקרובה לקבל רישיון סליקה, כך שפעילות זו תפצה על אובדן ההכנסות משוק הנכיון.

בנק הדואר: פועל לקבלת רישיון סליקה

בנק הדואר משמש כבר כשנתיים כמנפיק של כרטיסי ויזה בישראל. מלבד שלושת חברות כרטיסי האשראי, בנק הדואר הוא הגוף היחיד בישראל שמחזיק בזיכיון הנפקת כרטיסי ויזה.

אלון רון

בנק הדואר מנפיק בעיקר כרטיסים נטענים מראש לבעלי חשבונות בו. אך בשל דרישות ההון הגבוהות בפעילות הסליקה, חברות האשראי סלקו בבתי העסק את הכרטיסים שבנק הדואר הנפיק. הפחתת דרישות ההון מחברות הסליקה, תאפשר כניסה של גופים חדשים לשוק - ובנק הדואר עשוי להיות אחד מהם.

כמו גמא, גם בבנק דואר פועלים כיום לבחינת האפשרות לקבלת רישיון סליקה, ולפי הערכות, בנק הדואר כבר מקיים מגעים עם בנק ישראל לקבלת הרישיון.

ERN: תרוויח מהגידול בהיקפי הצ'קים

חברת ERN, בניהולו של שי פרמינגר (לשעבר מנכ"ל גאון אחזקות), מספקת לבתי עסק שירות של הבטחת פירעון צ'קים. בעת קבלת צ'ק בבית עסק, הצ'ק נסרק ומוזן למערכת של ERN. אם ניתן אישור מהחברה לקבלת הצ'ק, ERN ערבה כלפי בית העסק לפירעונו. בתמורה, החברה גובה עמלה מבית העסק.

מודל הפעילות של ERN מזכיר במידה רבה את פעילות סליקת כרטיסי האשראי. כמו בכרטיסי אשראי, ברגע שהלקוח מעביר את הכרטיס בבית העסק, חברת כרטיסי האשראי בודקת את נתוני הכרטיס, ואם היא מאשרת את התשלום - היא ערבה כלפי בית העסק לפירעון העסקה. באופן דומה, פרטי הצ'ק מוזנים למערכת של ERN, ואם ERN מאשרת את הצ'ק - היא ערבה לו.

הכוח של ERN הוא הימצאות החברה בכ–13 אלף בתי עסק. לקוח שלא פורע צ'ק אחד יסומן מיידית כלקוח בעייתי בכל אחד מבתי העסק שעמם עובדת ERN, וכדי בתי עסק אחרים ימשיכו לכבד צ'קים של הלקוח, הוא יהיה צריך להסדיר את החוב מול החברה.

פרמינגר מעריך כי הגבלת התשלום במזומן בעסקות גדולות, יוביל לצמיחה בהיקפי העסקות בצ'קים - ובהתאם לכך לפריחה בהיקפי הפעילות של ERN.

ברינקס: הביקוש 
צפוי להיפגע

לחברת ברינקס ישראל, בניהולו של רונן בן ארי, יש שתי פעילויות מרכזיות בישראל - ושתיהן צפויות להיפגע מהרפורמה המוצעת. פעילות אחת היא שינוע מזומנים בכלי רכב משוריינים. הגבלת השימוש במזומן ויצירת פלטפורמת תשלום דיגיטלית חדשה וזולה עלולה להקטין את מחזור המזומן, ובהתאם לכך להקטין את הביקוש לשינוע מאובטח של מזומנים.

גם אם היקף התשלומים במזומן לא ישתנה משמעותית (המגבלה היא רק בעסקות של יותר מ–5,000 שקל), בכל מקרה הכנסת הדביט קארד בעמלת סליקה מוזלת עלולה לגרום לבתי עסק ללחוץ על ברינקס להפחית את עלויות הטיפול במזומנים, שכן זה יהיה זול ובטוח יותר לקבל תשלום באופן דיגיטלי. רק בשבוע שעבר יצא מנכ"ל ברינקס בראיון ראשון לתקשורת, בו מתח ביקורת על הרפורמה הצפויה בשוק התשלומים.

ברינקס
אליהו הרשקוביץ/ג'

פעילות נוספת של ברינקס היא טיפול במזומנים עבור הבנקים. רוב הציבור לא מודע לכך, אך הבנקים הגדולים כבר לא מתפעלים את הכספומטים שלהם בעצמם, ומלוא הפעילות מבוצעת על ידי צוות של ברינקס, הדואג לתקינות הכספומטים, הטענתם, טיפול ומיון השטרות והחלפת השטרות הפגומים מול בנק ישראל.

פעילות זו מתבצעת במסגרת הסכם מיקור חוץ בין הבנקים לבין ברינקס. יצירת פלטפורמת תשלומים זולה בכרטיסי חיוב עשויה להקטין את היקף השימוש של הציבור במזומן בכספומטים, ולהפחית את הכנסות ברינקס מטיפול במזומנים של הבנקים.

מנגד, ברינקס משווקת בימים אלה שירות חדש, שעשוי להיות מנוע הצמיחה של החברה בשנים הקרובות - כספת משוכללת, הסופרת את המזומנים המוזנים לתוכה ומזכה את חשבון בית העסק באופן מיידי. כספת כזו חוסכת לעסקים את הטיפול והסיכון הכרול בקבלת תשלום במזומן, שכן מרגע שהשטרות הוזנו לכספת, הסכום מזוכה מיידית לחשבון העסק והסיכון הכרוך בשטרות בכספת עובר לברינקס - שהיא גם זו דואגת לרוקן את הכספת מעת לעת.

המגמה של המעבר לתשלומים דיגיטליים אינה המצאה ישראלית, אלא חלק מתהליך גלובלי. ניתן להעריך כי המעבר לתשלומים דיגיטליים ידחוף את ברינקס העולמית בשנים הקרובות ליצירת מנועי צמיחה נוספים מסוג זה.

ויזה ומסטרקארד: יגדילו הכנסות

מודל הפעילות של ויזה אירופה ומסטרקארד האמריקאית, הוא מתן זיכיון לחברות כרטיסי אשראי בעולם להשתמש במותגים שלהן ולהתחבר לרשת הסליקה הבינלאומית של כרטיסי האשראי וכרטיסי הדביט. בתמורה, מקבלות החברות שברי אחוזים מהיקף העסקות שבוצעו בכרטיסי השראי או הדביט שעליהם מוטבע הלוגו של ויזה או מסטרקארד.

הגבלת השימוש במזומן בישראל צפויה להגדיל את העסקות האלקטרוניות בכרטיסי אשראי וכרטיסי דביט, וכפועל יוצא ייגדלו גם הכנסות 
הגופים הבינלאומיים מפעילות המסחר בישראל.

בשונה מוויזה ומסטרקארד הבינלאומיות, חברות כרטיסי האשראי בישראל דווקא מתנגדות לרפורמה. מלבד העובדה כי העמלות שהם יגבו בעסקות הדביט יהיו נמוכות יותר, ובכך קיים חשש לקניבליזציה, הרפורמה עשויה לפתוח את שוק הסליקה לתחרות - ובכך לשחוק את הרווחיות האדירה שממנה נהנות כיום החברות. בשנה החולפת, למשל, רשמה לאומי קארד תשואה של 50% על ההון בפעילות הסליקה, וכאל הציגה תשואה של 40%. ניתן להניח כי לאחר כניסת מתחרים לענף, רמות הרווחיות לא יישארו כמות שהן.

ארגוני הפשיעה: 
עדיין לא ייפגעו

גורמים בצוות לוקר להגבלת השימוש במזומן טוענים כי המלצות הוועדה נועדו בין היתר לפגוע בפעילות ארגוני הפשיעה. לטענתם, ארגוני הפשיעה פועלים אך ורק על בסיס מזומן, והמצב הנוכחי המאפר להם "להיפטר מהמזומן" בעסקות לגיטימיות בבתי עסק.

לדוגמה, מציינים גורמים בוועדה כי אין כיום מניעה חוקית שחבר בארגון פשיעה ייכנס לסוכנות יבוא של מכוניות יוקרה, יניח על השולחן מזוודה עם חצי מיליון שקל וירשום את המכונית על שם איש קש. יבואן הרכב, כמו כל בעל עסק אחר, רשאי כיום לקבל את התשלום במזומן ואין זה מתפקידו לברר את מקור הכסף. הטענה היא שאיסור על קבלת התשלום במזומן תקשה על ארגוני הפשיעה "להיפטר" מהמזומן שבידם.

עם זאת, זוהי טענה חלשה יחסית. חברים בצוות לוקר מציינים כי הצ'יינגים (נותני שירותי מטבע) משמשים כיום כמסלקות הכספים המרכזיות של ארגוני הפשיעה. לכן, במקביל לרפורמה, ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) היתה אמורה להחיל על הצ'יינג'ים את כללי חוק איסור הלבנת הון - כך שהם יחויבו לברר את מקור הכספים ולדווח על פעילות חשודה.

במארס האחרון אישרה הוועדה את החלת חוק איסור הלבנת הון על הצ'יינגים, אך זמן קצר לאחר מכן, בלחץ חברי כנסת חרדים (שחששו כי הרגולציה תחול גם על גמ"חים), קיבל רותם את בקשת התיקון, וההצבעה בוטלה ונדחתה למועד לא מוגדר. בינתיים, הצ'יינג'ים יוכלו להמשיך לשמש כמסלקות הכספים של ארגוני הפשיעה, עד שח"כ רותם יחליט אחרת. ללא הכנסת הצ'יינג'ים תחת רגולציית איסור הלבנת הון, תתקשה המדינה למנוע מארגוני הפשיעה וממלביני הון לעקוף את המגבלות על השימוש במזומן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#