נוחי דנקנר, האיש שלא יודע להפסיד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נוחי דנקנר, האיש שלא יודע להפסיד

דנקנר מנסה להראות שהוא אמנם לא בכיסא הנהג, אך מתכוון לחזור אליו בקרוב

33תגובות

כמעט ארבעה חודשים עברו מאז שאיבד נוחי דנקנר את השליטה בקונצרן הגדול במשק – קבוצת אי.די.בי. דנקנר כבר ארז מזמן את חפציו ופינה את משרדו המפואר במגדל המשולש של מרכז עזריאלי. כמו בעלי החוב של הקבוצה, גם הוא צריך עוד להסתגל לכך שהוא כבר לא האיש החזק במשק הישראלי.

בשבועות הקרובים, מיד אחרי חופשת פסח, ייסגר הסדר החוב של אי.די.בי והשליטה בחברה תועבר סופית לידי מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין. דנקנר, שעשה כל מאמץ לעכב את השלמת ההסדר, ממתין בינתיים לדיון ב–14 במאי בבית המשפט העליון בקשר לערעור שהגיש נגד העברת השליטה לבן משה ואלשטיין.

לצד אובדן המעמד והכיבודים שנלוו אליו צריך דנקנר להתמודד בשורה של הליכים משפטיים מטרידים כגון האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום על מעורבות בניסיון להטות את מחיר מניית אי.די.בי בסמוך ל"הנפקת החברים" מפברואר 2012, התביעה להשבת דיווידנדים שחילקה אי.די.בי אחזקות, התביעה נגד עסקות ישראייר ו"מעריב", וערימת חובות בהיקף שנאמד בחצי מיליארד שקל שהוא הותיר באופן אישי במערכת הבנקאות הישראלית.

אדם אחר היה מנסה אולי להיעלם קצת מהעין הציבורית כדי להקדיש מאמצים לקרבות החשובים באמת. אבל לא כך דנקנר. משום מה הוא ממשיך לנסות להראות לציבור הישראלי שהוא עדיין כאן. הוא אמנם לא בכיסא הנהג כרגע, אבל הוא מתכוון לחזור אליו בקרוב.

דניאל בר און

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

ביום שישי האחרון העניק דנקנר ראיון חגיגי לעיתון "סופהשבוע" שכותרתו: "אני עוד אחזור". בראיון הוא הבטיח לכתב, יהודה שרוני, שאינו מתכוון לברוח מהארץ. הוא סיפר על השנה הקשה בחייו המקצועיים, והתייחס בין השאר למנהלים שהעסיק, שלדבריו חלק מהם הוא היה צריך לפטר קודם לכן. במהלך הראיון ניסה דנקנר למזער את חשיבות הטעויות העסקיות הרבות שביצע ולהאדיר את המקרים שבהם היו לו הצלחות. הסאבטקסט של הראיון היה בערך כך: לא אני אשם, אשמים המנהלים האחרים שעבדו תחתי בקבוצה.

ואולם, מי שליווה את אי.די.בי ואת דנקנר בשנים האחרונות והסתכל על הדברים בצורה יותר קרה ומפוכחת יכול היה לגלות תמונה שונה לחלוטין. בראיון מוזכר כי לפני כמה שנים, כשמניית חברת סלקום הגיעה לרמות שיא, ועוד לפני שנכנסה לתוקף הרפורמה של שר התקשורת לשעבר משה כחלון שהגבירה את התחרות בשוק התקשורת, דנקנר פעל למכירת סלקום.

לפי הגרסה שמופיעה בראיון עם דנקנר, מי שעצרו את המהלך היו מנכ"ל סלקום אז, עמוס שפירא, ויו"ר סלקום ומנכ"ל החברה האם שלה, דיסקונט השקעות, עמי אראל. שפירא ואראל סירבו בתוקף להתייחס להאשמות המוסוות המופיעות בראיון עם דנקנר. בנוסף נטען בראיון כי דנקנר סירב לפני כשנה למכור את חברת הציוד הרפואי גיוון אימג'ינג לפי מחיר של 15 דולר למניה, כפי שהציע לו אראל.

הסירוב השתלם משום שלאחרונה נמכרה גיוון במחיר של 30 דולר למניה. על פי הפרסום שהופיע לאחרונה ב"גלובס", הסירוב של דנקנר דחף לעזיבתו של אראל את תפקידו כמנכ"ל דסק"ש. כך נראים הדברים כנראה מזווית ראייתו של דנקנר. אבל בכירים באי.די.בי שאינם מעוניינים להיחשף רואים את הדברים קצת אחרת. "דנקנר נמצא במצב של מצוקה אז קשה לנו לכעוס עליו. למרבה הצער, הוא יורק לבאר שממנה שתה הרבה שנים. שפירא ואראל הם מנהלים שהביאו לדנקנר הרבה רווחים ותועלת לאורך השנים". לגבי מכירת סלקום, טוענים הבכירים, העובדות היו הפוכות.

דנקנר קיבל הצעה למכור את החברה אך לא הסכים לעשות זאת. דנקנר, מוסיפים מקורות אחרים בקבוצה, הוביל לכך שרכישת "מעריב" תתבצע באמצעות דסק"ש, ובכך גרם להחלשתה. ראוי שגם חבורת המנהלים שהקיפה את דנקנר באי.די.בי תעשה חשבון נפש ותבדוק היכן טעתה ואיך נתנה לדנקנר לרסק את הקונצרן.

דנקנר שילם למנהלים שעבדו תחתיו כסף רב. המשכורות המנופחות בקבוצה נועדו, בין השאר, כדי לשמור על שקט תעשייתי ולאפשר לבוס הגדול לעשות בקבוצה כרצונו. קצת מוזר שכעת מנסה דנקנר להטיל את האשמה בהתרסקות אי.די.בי על האנשים שהוא עצמו מינה והוביל. מהדברים שמצוטטים מפיו - כמו גם מהניסיון שלו לחבל במהלכי הרכישה של בן משה ואלשטיין - עולה דמות של איש שאינו יודע להפסיד בכבוד ולקחת אחריות על כישלונותיו.

גם כאשר ניתנה לדנקנר הזדמנות להוביל קבוצת משקיעים חדשה שתזרים 700 מיליון שקל לאי.די.בי הוא החמיץ את ההזדמנות. הוא לא היה מסוגל להגיע לאסיפת הנושים ולדבר עם בעלי החוב שלו בגובה העיניים. תחת זאת הוא שלח לאסיפה את פקודיו הנאמנים, חיים גבריאלי, רועי מלצר, ואת יועציו הכלכליים והמשפטיים.

על המגעים עם הבנקים סיפר דנקנר בראיון ל"סופהשבוע": "אני פועל מתוך רצון אמיתי וכן להחזיר את כל חובותיי לבנקים. לא ביקשתי מהבנקים מחיקה. אעשה הכל כדי להחזיר את הכסף, ואם צריך גם אמכור את הבית".

נשמע מוכר? לפני שנתיים במאי 2012, כאשר התייצב למסיבת הפרישה של מנכ"לית לאומי, גליה מאור, אמר דנקנר לכתב ערוץ 2 שארב לו שם כי אי.די.בי תחזיר את כל חובותיה. "אין אצלנו דיבורים על תספורת או תגלחת כלשהי". 4 חודשים לאחר מכן הוצמדה לאי.די.בי הערת עסק חי וכדור השלג של הסדר החוב החל להתגלגל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#