וידויו של מנהל בחברת ביטוח: "אתה באמת חושב שנסתפק בשכר של 3.5 מיליון שקל?" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

וידויו של מנהל בחברת ביטוח: "אתה באמת חושב שנסתפק בשכר של 3.5 מיליון שקל?"

הצעת שר האוצר להגביל את שכר הבכירים בחברות ציבוריות ל-3.5 מיליון שקל מעוררת התבטאויות חריפות בקרב בכירים בחברות הביטוח - ואף השקטים שבהם ■ "המהלך של האוצר לא יעבור - הטובים בענף יעזבו"

198תגובות

מנהלי חברות ביטוח הם לא טיפוסים צבעוניים. הם מעדיפים לא לבלוט בכל מיני אירועים נוצצים - ובכלל, הם דומים יותר באופיים לבנקאים של פעם - שקטים, דיסקרטיים, כאלה שאתם אפשר לספור את הרווחים בשקט.

ואולם הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, על הגבלת שכר של 3.5 מיליון שקל המוכר לצורכי מס, הוציאה גם מהבכירים בחברות הביטוח, ואף השקטים שבהם, התבטאויות חריפות. "אני לא מבין את הצעד של האוצר", אמר בכיר באחת החברות. "יש להרבה מנהלים הסכמים חתומים לשנים הקרובות. יש מנהלים שחזרו לענף לנוכח תנאים משופרים שהוצעו להם, אז מה יעשו? יבטלו להם את החוזים? שינוי חוזה זו עילה רצינית לתביעה, ובוודאי כשהשינוי הוא שלא בצדק.

דרימסטיים

"קח לדוגמה את מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן - שכרו אושר אחרי תיקון 20 ואחרי אישור האסיפה הכללית. אז מה יעשו עכשיו? אתה באמת חושב שהוא יסתפק בשכר של 3.5 מיליון שקל? זו הצעה לא רצינית. ההצעה לא נותנת שום תמריץ למנהל.

"בארה"ב עשו דבר חכם: הגבילו את השכר למיליון דולר בשנה, אבל בתמריצים לא פגעו. כלומר, האמריקאים יודעים להחדיר מוטיבציה במנהלים שלהם. לעומת זאת, אצלנו המגבלה יכולה לפגוע במוטיבציה. מנהל לא מתמודד רק עם ניהול מורכב של החברה, אלא יש כאן אחריות אישית, עם מורכבות של ממשל תאגידי, ועוד מצפים מהמנהל להגיע להישגים, כאשר כל התמריצים שלו נפגעים. איזה מוטיבציה זה משאיר להשביח את החברה?"

הבכיר הוסיף כי כי גם חברות ביטוח וגם בנקים הם מסוג העסקים שיודעים "להדפיס כסף", אם לא מפריעים למערכות האלה לעבוד. כך למשל, אם ימונה למנכ"ל בנק אדם בלתי מוכשר, שלא יפריע לבנק לעבוד ולא יעשה שטויות ניהוליות, הרווח של הבנק עדיין יסתכם במאות מיליונים בשנה.

"אני מדבר על הענקת בונוסים רק למנהל שעמד ביעדים, עם רף גבוה שהציב לו דירקטוריון החברה", אמר הבכיר. "גם בבנקים וגם בחברות הביטוח, רוצים לראות שהתשואה על ההון גדלה וגם הרווחיות גדלה והולכת. רק ככה אפשר יהיה לשמור על המנהלים הטובים.

"חוסר המוטיבציה שעלול להיווצר עשוי להקרין מטה גם לשאר העובדים. בעידן של שוק הון לא יציב, עם ריבית אפסית, חברות הביטוח שלא רוצות להסתמך רק על רווחיות משוק ההון, חייבות לחזור למקורות הרווח המסורתיים שלהם - הביטוח. זהו תחום תחרותי מאוד, וקשה מאוד לייצר בו רווחים. קשה מאוד לשפר את התוצאות החיתומיות בתחום הביטוח. לדעתי, המהלך של האוצר לא יעבור. יהיו כאן עזיבות, דווקא של המנהלים הטובים", הזהיר הבכיר.

"אמנם ראינו שהיו לא מעט מקרים של אי קיום שכר ועונש - כלומר, חברות שבהם מנהלים הרוויחו הרבה מאוד כסף, אבל החברה שלהם היתה כושלת. אבל גם לכך יש פתרון: מתן בונוסים רק על גידול ברווחיות, ורק למי שעומד ביעדים שאפתניים שהוצבו לו. מי שיהנה מהתגמול זה רק מנהל שתרם להשבחת החברה, ומי שהוא מנהל לא טוב - צריך לעוף", אמר הבכיר.

"ההצעה של האוצר לא תעבוד. הרי, בסופו של דבר, הדירקטוריון ירצה לשמור את המנהלים הטובים - ולכן הם יגלמו להם את עלות השכר, וזה ייקר את העלויות של החברה. זה דומה מאוד למה שהיה כשמנהלים קיבלו מכוניות על חשבון החברה: בהתחלה המס בגין ההטבה היה עליהם, ועד מהרה החברות החלו לגלם את המס. כיום, לכל מנהל מחלקה יש רכב מגולם. זה רק ייקר את העלויות של החברה, ויוסיף עוד 15–20 מיליון שקל לעלויות".

"מה שיקרה הוא שהעלויות של החברות רק יעלו, שכן גילום השכר הוא סוג של הוצאה", סיכם הבכיר. "זה יפחית את ההון העצמי, כי על המנהלים הטובים לא יוותרו. אז אולי מבחינה תקשורתית זו הצעה טובה, אבל פרקטית, המנהלים הטובים ימשיכו לקבל את התנאים שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#