גם בפרשת הולילנד: כל הדרכים מובילות לבנק הפועלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

גם בפרשת הולילנד: כל הדרכים מובילות לבנק הפועלים

מאחורי הרשעת דני דנקנר בשוחד והלבנת הון עומדת פרשת קרקעות המלח - שהיתה הבסיס להשתלטותו ביחד עם נוחי דנקנר על 
בנק הפועלים ועל קבוצת אי.די.בי ■ המקרים בגינם הורשע דני דנקנר לא היו נחשפים לולא החקירה בפרשת הולילנד ותעשיות מלח - אך כמה עוד מקרים כאלה היו?

67תגובות

סיקור פרשת הולילנד התמקד מטבע הדברים בבכיר שבין הנאשמים, והמורשע החל מאתמול, אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר. אלא שהרשעתו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון - חמורה לא פחות. זאת, מאחר שלאות הקלון הפוליטי התקדימי של ראש ממשלה המורשע בפלילים הצטרף גם אות קלון לכלכלה הישראלית.

פעם נוספת התברר כי היה זה עבריין ששלט במשך שנים ארוכות בברז האשראי הגדול ביותר במדינת ישראל - בסך של כ–200 מיליארד שקל - והתנהל כאילו מדובר בכסף הפרטי שלו, ולא בזרם שנובע מפקדונות הציבור הרחב בבנק. 
לא יהיה זה מוגזם לומר שעסקת קרקעות המלח של משפחת דנקנר סימנה את דרכה של הכלכלה הישראלית ב–15 השנה שהגיעו אחריה - ולא לחיוב.

בעקבות העסקה הזו, שלא יצאה לפועל בסופו של דבר, הצליחו שני בני הדודים שרקמו אותה, נוחי ודני דנקנר, להשתלט בכסף לא להם על בנק הפועלים, עם משפחת אריסון - ובהמשך גם על קבוצת אי.די.בי ועל ברז אשראי גדול נוסף, של חברת הביטוח כלל. הסוף כבר ידוע - מלבד דנקנר שהורשע פעמיים, איבד השנה נוחי דנקנר את השליטה באי.די.בי לאחר שלא הצליח לעמוד בהחזר חובות העתק שנטל מהחוסכים לפנסיה.

מוטי קמחי

שינוי ייעוד הקרקע בשווי מאות מיליונים

זרעי הפורענות של פרשת תעשיות מלח שהסתעפה מפרשת הולילנד, והיתה זו שבה הורשע דני דנקנר אתמול, נזרעו כבר באמצע שנות ה–90. אז החזיקה משפחת דנקנר המורחבת, בהנהגת שמואל דנקנר, דודם של נוחי ודני, בקרקעות המלח בעתלית ובאילת, שייעודן היה חקלאי, ועסקה בנוסף גם בנדל"ן ובכימיקלים.

אלא ששני בני הדודים, שעד היום הם חברים קרובים ביותר, לא הסתפקו בכך. בניגוד לדעתו של הדוד, ועל רקע גלי העלייה מרוסיה שהגדילו את הביקושים לקרקעות למגורים, הם הובילו מהלך שיכול להיחשב חלומי עבור כל מי שמחזיק בקרקע חקלאית ומקווה שיום אחד תופשר. בעזרת קשרים ענפים של המשפחה, השיגו נוחי ודני הסכם הבנות מפוקפק עם מינהל מקרקעי ישראל, שיבוטל 14 שנים לאחר מכן. מזכר ההבנות קבע שייעודן של הקרקעות שבידי משפחת דנקנר, בהיקף של 3,100 דונם, ישתנה מחקלאות למגורים. שינוי ייעוד שכזה היה שווה לדנקנרים מאות מיליוני שקלים.

על אף שמדובר היה במזכר הבנות בלבד, ולא בהסכם חתום, אישרו באופן תמוה קברניטי בנק לאומי דאז, היו"ר איתן רף והמנכ"לית גליה מאור, אשראי של כ–360 מיליון דולר לדנקנרים כנגד שעבוד הזכויות לבנייה, שכאמור היו "על הנייר" בלבד.

זה היה הכסף שבאמצעותו רכשה משפחת דנקנר, בהובלת שני בני הדודים ועם תד אריסון, אביה של שרי אריסון, את בנק הפועלים. זה גם היה הכסף שברבות הימים איפשר לנוחי דנקנר להתפצל מהבנק ולרכוש את השליטה בקבוצת אי.די.בי, וכך לשבת בעצמו על ברז אשראי גדול נוסף במשק הישראלי של 100 מיליארד שקל.

תומר אפלבאום

"אנשים מחפשים 
קשר אלי"

מהרגע הראשון התנגדו גורמים רבים למזכר ההבנות שנחתם עם הדנקנרים, ובהם מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ויו"ר קק"ל יחיאל לקט, שהיה חבר במועצת מינהל מקרקעי ישראל. דנקנר נזקק לאנשים שידחפו לאישור העסקה אל מול ההתנגדות החריפה, כמו גם אל מול הביקורת הציבורית.

כדי להשיגה, קבע בית המשפט אתמול, הוא שילם 1.3 מיליון שקל כדמי שוחד למאיר רבין, שעבד עם שמואל דכנר, עד המדינה בפרשה. זאת, כדי שרבין יעביר חלק מכספי השוחד לגיסו, יעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל. מי שכיהן אז כיו"ר מינהל מקרקעי ישראל הוא אהוד אולמרט, במסגרת תפקידו כשר התמ"ת.

פרוטקולים של דיוני מינהל מקרקעי ישראל חשפו בעבר כיצד דחפו אולמרט ואפרתי לאישור העסקה. בפרוטקול אחד אמר אולמרט: "הקרקע של מלח אינה חקלאית (...) אני מדבר כי העניין בוער בליבי (...) עם כל הכבוד - (יש) לאשר". פרוטוקולים אחרים לימדו כי גם אפרתי דחף לאישור העסקה. אולמרט כלל לא הואשם בפרשה זו, שהסתעפה מפרשת הולילנד. אפרתי זוכה מחמת הספק ורבין הורשע במתן שוחד.

אבל רבין לא נהנה רק מכספי שוחד. דנקנר ניצל את מעמדו בבנק כדי לעשות לביתו ולעשות לעסקיו הפרטיים באמצעות חלוקת כספים למי שחפץ ביקרו - או נכון יותר למי שהיטיב עמו. חומרי החקירה בפרשת הולילנד לימדו כי בפני רבין נפתחה פעם אחר פעם אחת הדלתות החשובות במדינה - של יו"ר בנק הפועלים - אותה דלת שסגורה בדרך כלל בפני מיליוני לקוחות.

תומר אפלבאום

פעם אחת ביקש רבין שדנקנר יסייע לאחיו של אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים לשעבר ומי שהורשע אתמול בקבלת שוחד בפרשת הולילנד, להפחית חוב של כ–3 מיליון שקל - שהופחת בסופו של דבר לכמיליון שקל. בפעם אחרת נפגשו דנקנר, רבין ודכנר במשרד של דנקנר בבנק, כדי שדנקנר ידאג למימון לאלי וינשטיין, איש עסקים חרדי שחשוד בהונאת פונזי בארה"ב ושהיה אמור לרכוש קרקעות במתחם הולילנד.

בהמשך פנה רבין לדנקנר, כדי שידאג להעמיד מימון לחברת הנדל"ן נידר שהחזיקה בקרקעות בפרויקט הולילנד. דנקנר נפגש עם הבעלים של חברת נידר, שהיקף האשראי שקיבלה מבנק הפועלים הגיע ל–30 מיליון שקל. הבנק נאלץ למחוק חלק גדול מאשראי זה לאחר שהחברה נקלעה לקשיים.

בחקירתו במשטרה, באפריל 2010, נשאל דנקנר על ידי החוקרים: "למה אורי שטרית, אלי וינשטיין, חברת נידר ואולי אחרים צריכים לפנות אליך דרך מאיר רבין ולא ישירות?" לדנקנר היה הסבר: "אני חושב, כפי שאמרתי קודם בעשרות או מאות מקרים, אנשים מחפשים קשר אלי ופונים דרך חברים או מכרים. גם בפניות ישירות הם לא צריכים לפנות אלי דרך רבין, אבל כמו שקורה בעשרות או מאות מקרים אחרים פונים דרך היכרויות שונות".

המקרים האלה שעליהם נשאל דנקנר כלל לא היו נחשפים לולא חומרי החקירה רחבת ההיקף בפרשת הולילנד ותעשיות מלח. אך כמה מקרים נוספים כאלה היו? האם באותו אופן העניק דנקנר אשראי למקורבים אחרים שלו? ומה ניתן להסיק מכך על אשראי של מאות מיליוני שקלים שבנק הפועלים העמיד לקבוצת אי.די.בי?

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#