ת"א 25 ב-1,400, אבל הבועה באג"ח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ת"א 25 ב-1,400, אבל הבועה באג"ח

הירידות בשוק האג"ח יגיעו, ואולי אף יהיו חדות יחסית

6תגובות

בצעדים מהוססים, עקב בצד אגודל, שוק המניות התל אביבי מטפס לפסגות חדשות. שלשום נגע מדד ת"א 25 לראשונה ברמה של 1,400 נקודות, אם כי בסוף היום נסגר מתחתיה. כך קרה גם אתמול, לפני שהמדד ננעל על שיא של 1,396 נקודות. הכספים הרבים שזורמים בחודשים האחרונים לשוק ההון מסייעים למחירי המניות לעלות. נראה גם שהביצועים הלא־רעים שמציגות החברות בדו"חותיהן ל–2013 מתואמים עם רמת המחירים הנוכחית.

ת"א 25 הספיק כבר לעלות בכ–5% מתחילת השנה, ות"א 100 עלה ב–6.4%. ואולם למרות העליות הנאות, שמגיעות בהמשך לעליות של 2013, קשה להצמיד לשוק המניות התל אביבי את הכינוי "בועה". מחירי המניות, גם אם אינם נמוכים, אינם גבוהים במיוחד.

מכפיל הרווח החציוני במדד ת"א 100 כיום הוא 12 בערך. אלה לא מכפילים של תקופת השפל שנעו סביב 9–10, והם עדיין רחוקים מרמות המכפילים של תקופות הגיאות שנעו סביב 15 ויותר. מכפיל ההון החציוני של המדד, 1.9, נראה מעט יותר מאתגר. עם זאת, מכפיל ההון הממוצע של חמשת הבנקים הגדולים עדיין נמוך בהשוואה היסטורית ועומד על 0.83 בלבד. כך ששוק המניות של תל אביב משדר אופטימיות לגבי מצב הכלכלה, אבל לא יוצא מפרופורציה.

עם זאת, המניות הן לא הסיפור האמיתי בבורסה. המקום שבו צריך לחפש את הנפיחות המוגזמת, העיוותים והבעבועים נמצא באגף שנחשב לסולידי יותר - שוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות.

"התשואות לפדיון שמעניקות כיום אג"ח ממשלתיות, מהמק"מ הקצר ועד לשחרים הארוכים ביותר, הן הנמוכות ביותר שהיו אי פעם בשוק ההון הישראלי", כתב לפני כשבוע במאמר יו"ר מיטב דש, צבי סטפק. "זה אומר מחירים גבוהים מאוד. אלה אינם מחירים של שיווי משקל לאורך זמן, וזה מזמין צרות. כשזה המצב, כל טריגר חיצוני שלילי יכול להפיל בנקל את שערי האג"ח".

צבי סטפק
אייל טואג

סטפק ציין גם שפער התשואות בין האג"ח של ישראל לזה של ארה"ב ל–10 שנים נמצא בנקודת שפל של 0.6% בלבד, שאינו משקף את פערי הדירוג העמוקים בין שתי המדינות, שנובעים כמובן מפערי הסיכון. כל עלייה, ולו קלה, בתשואות האג"ח של ארה"ב תגרום לתגובת שרשרת לכל אורך הקו בשוק האג"ח הישראלי - החל באג"ח הממשלתיות וכלה באג"ח הקונצרנית המסוכנות ביותר. לדידו של סטפק, זו לא שאלה של "האם" זה יקרה אלא רק "מתי".

"מי שרוכש כיום אג"ח צמודות מדד של ממשלת ישראל לטווח (פירעון) של עד חמש שנים יודע בוודאות שהוא הולך להפסיד כסף", כותב סטפק. "הוא לא יקבל אינפלציה פלוס 2%–3% כפי שהיה הרבה שנים, אלא אינפלציה מינוס 0.5%, וגם אינפלציה מינוס 1% ויותר לשנה. מה סולידי כאן? שום דבר פרט להפסד. ההפסד הוא 'סולידי' בגובה מסוים וידוע מראש", הוא מסכם.

"שוק האג"ח מנופח מאוד ואינו תואם את המציאות המאקרו כלכלית בישראל", כתב בתחילת השבוע גם יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס. "התשואות הנמוכות בשוק הממשלתי מובילות להגדלת סיכונים מחודשת (מצד המשקיעים) כאשר זו נעשית ברמות תמחור גבוהות, אולי אפילו גבוהות מדי".

דברי סטפק וחברון באים לידי ביטוי גם בעליות המתמשכות במחירי האג"ח הקונצרניות. מדד תל בונד 60, למשל, טיפס בעוד 2.4% מתחילת 2014, והתשואה הממוצעת שלו לפדיון צנחה ל–0.65% בלבד (לעומת 1.3% בתחילת השנה). המסקנה מהדברים של סטפק וחברון, וגם מתנאי שוק האג"ח, נראית ברורה: הירידות בשוק האג"ח יגיעו, ואולי אף יהיו חדות יחסית. לכן, ברמת המחירים הנוכחית, מי שמחפש השקעה "סולידית" צריך לנטוש את שוק האג"ח ולדבוק במזומן. יש תקופות שבהן גם תשואה של 0% היא כדאית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#