משקיעים בתעודות סל? הצעה של רשות ני"ע תקפיץ
 דמי הניהול עד פי 4 - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משקיעים בתעודות סל? הצעה של רשות ני"ע תקפיץ
 דמי הניהול עד פי 4

הרשות מציעה להטיל עמלת הפצה של 0.35% בשנה על תעודות סל וקרנות מחקות ■ ברשות קיוו שבמקום עמלת הפצה ניתן יהיה לחייב את הבנקים בעמלת קנייה ומכירה נמוכה, אך ההצעה טורפדה ■ הנפגעים: משקיעים לטווח הארוך וחברות תעודות הסל ■ המרוויחים: ספקולנטים

38תגובות

לפני כשבועיים התקיימה פגישה בין מנהלי תעודות הסל וקרנות הנאמנות לבין מנהלי רשות ניירות ערך. במרכז הדיונים עמדה שאלת תיקון 21, המאפשר שיווק קרנות זרות על ידי מערכת הבנקים בישראל.

בבסיס הדיון עמדה הנחת היסוד שלפיה תעודת סל וקרן נאמנות - לרבות קרן סל העוקבת אחר מדד מניות או מדד אג"ח - הם מוצרים תחליפיים. לכן, כדי להקטין את פוטנציאל ניגוד העניינים בייעוץ ההשקעות בקשר אליהן, לא צריכה להיות שונות בתגמול המשולם בגינם למפיץ, היינו, ליועץ ההשקעות בבנק. במלים אחרות, גם תעודות הסל ישלמו עמלות הפצה לבנקים או לבתי ההשקעות שמוכרים אותן.

על פי הצעת הרשות, יש להתאים את מודל התגמול של קרנות ישראליות המשקיעות בחו"ל לקרנות הנאמנות הזרות. כך לא ייווצר ניגודי עניינים בקרב היועצים, המשווקים את שני המוצרים. כלומר, תעודות הסל, קרנות הסל וקרנות הנאמנות הזרות ישלמו עמלות הפצה בדיוק כמו קרנות הנאמנות. במקרה של קרנות אג"ח ומניות, עמלת ההפצה כיום היא 0.35%.

הרשות סברה כי יהיה קשה לשנות חלק מההרגלים שעוצבו בשוק, ולכן יש לשמר את המשכיותם של ההסדרים המאפשרים לגופים מוסדיים להשקיע בתעודות סל ולקבל החזר דמי ניהול. לפיכך, הציעה כי בגין החזקה בתעודת סל וקרן סל בידי קופת גמל, קרן פנסיה וקרנות נאמנות שביחס אליהן חלים הסדרי דמי ניהול מופחתים, לא תשולם עמלת הפצה. גופים אלה ימשיכו לשלם עמלות קנייה ומכירה על פי ההסדרים הנהוגים בינם לבין חברי הבורסה שבאמצעותם הם פועלים.

לתפור חליפה לגיבנת

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר
דניאל בר און

בנוסף, מנהל הקרן או תעודת הסל יהיה רשאי להחזיר להם דמי ניהול, ובלבד שהסדר החזר דמי הניהול יחול בתנאים אחידים ביחס לכל המחזיקים המוסדיים. כלל זה יכול יחול גם על מנהל תיקים או קופת גמל אישית, אבל המפיץ - הבנק או בית ההשקעות - יהיה רשאי לגבות עמלת עסקה שלא תעלה על התשלום של המפיץ למסלקת הבורסה. סכום זה הוא כיום 0.0035% לעסקה.

לנגד עיניה של רשות ניירות ערך עמדה עמלת הקנייה ומכירה שמשלם החוסך הקטן. זו מגיעה לרמה של כ–0.5% לפעולה. על פי נתוני הרשות, המשקיעים המיועצים (משקיעים שיועצי ההשקעות בבנק מייעצים להם כיצד לבצע את השקעותיהם), שהם חלק הארי של המשקיעים, לא מחזיקים בנכס (קרן נאמנות או תעודת סל) יותר משלושה חודשים. כך נוצר מצב שבו תיק ההשקעות שלהם משוחלף ארבע פעמים בשנה והבנק נהנה מעמלות בשווי של כ–2% בשנה - הגבוהות יותר מכל דמי ניהול שהמשקיע משלם בתעודת סל או קרן נאמנות.

הפתרון של הרשות, כפי שהגדיר אותו בכיר בשוק ההון, הוא לתפור חליפה לגיבנת. מבחינתה של הרשות, הפתרון הטוב ביותר יהיה שעמלת הקנייה והמכירה בתעודת סל או בקרן סל (שהם מכשירים לא מנוהלים) תהיה נמוכה מאוד, למשל, 0.1%. כך, מי שישקיע לטווח הארוך ייהנה ממכשיר השקעה זול ומי שיבצע פעולות רבות בשנה ייענש.

היוזמה טורפדה על ידי המפקח על הבנקים, דודו זקן, שמסרב לאפשר מגבלות בעמלות. ואולם, עמלת הפצה של 0.35% תיצור מצב שבו במכשירים כמו תעודת סל וקרן סל, שאמורים לתת למשקיע הצמדה למדד כלשהוא באופן זול, הגופים המנהלים יגבו דמי ניהול של לפחות 0.45% ולו רק כדי לכסות את העלויות. כך, מכשיר פיננסי שאמור לתת השקעה פשוטה וזולה הופך להיות מכשיר פשוט ויקר.

כיום, למשל, בתעודת סל על ת"א 25 דמי הניהול הם 0%. ואולם, בתעודות סל אחרות דמי הניהול מגיעים לרמה של עד 1%. השאלה היא אם מנהלי התעודה יספגו את עמלת ההפצה בלי להעלות את דמי הניהול או לא. גם במרבית הקרנות המחקות, המנהלות כיום כ–15.4 מיליארד שקל, דמי הניהול הם 0%. מכיוון שלא נגבית על מכשירים אלה עמלת הפצה, לא נגרם כמעט הפסד למנהל התעודה או הקרן. עם זאת, עמלת הפצה בגובה של 0.35% תביא לכך שיגרם להם הפסד. כתוצאה מכך, דמי הניהול יהיו ברמה של לפחות 0.45%.

הבעיה של הקרנות

אחד נפגעים הגדולים מעמלה זו היא חברת הקרנות של מגדל שוקי הון. החברה, המנוהלת על ידי שגיא שטיין, הקימה ב–2008 קרנות מחקות (קרנות סל) באפס דמי ניהול. למעשה, מדובר במתחרה ישיר לתעודות סל, אבל במבנה של קרן נאמנות. מגדל קרנות צברה כ–9 מיליארד שקל בקרנות המחקות ותיכננה עם הזמן לגבות בנכס זה דמי ניהול נמוכים, כ–0.2%-0.1%.

ואולם, התקנות של הרשות יוצרות מצב שבו הם יידרשו להשית דמי ניהול גבוהים בהרבה, שעשויים לפגוע בכדאיות הכלכלית של מכשיר זה למי שמשקיע לטווח הארוך לעומת עמלת קנייה ומכירה. דמי הניהול גורעים מהתשואה, ולפיכך בסוף תקופת ההשקעה עשויים המשקיעים לא לקבל את תשואת המדד שאחריו עקב המכשיר.

מגדל אינה לבד. לפני כשנה רכש בית ההשקעות פסגות תמורת כ–150 מיליון שקל את חברת תעודות הסל של מיטב. בפסגות בנו על מודל עסקי שממנו גזרו את שווי הרכישה אולם בעקבות עמלת ההפצתה של 0.35% המודל משתנה וככל הנראה הם ייאלצו להעלות את דמי הניהול כדי להצדיק את הרכישה ולממן אותה.

גם בחברת תעודות הסל של אקסלנס קסם, המנוהלת על ידי אבנר חדד, לא רווים נחת מהצעת הרשות. בשיחות עם בכירים בשוק ההון הם ציינו כי "חשוב לזכור שדמי הניהול שעשויים להיות מושתים על קרנות הסל ותעודות הסל זולים מעמלת הקנייה והמכירה שהבנקים גובים מהמשקיעים".

הבעיה במקרה זה היא שבמקום שאנחנו, החוסכים, נהנה ממכשיר השקעה פשוט, לא מסובך (בסך הכל מניב תשואה של המדד), בלי התחכמות של מנהלי ההשקעות, וזול - אנחנו מקבלים מכשיר פשוט ויקר. מי שייהנו ממנו הם מנהלי הקרנות ותעודות הסל שיעלו את דמי ניהול, והבנקים שיקבלו עמלות הפצה.

חבל שהרגולטורים - רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים - לא רואים את טובת הצרכנים ומחייבים את הבנקים לגבות עמלת קנייה ומכירה נמוכה בגין מכשירים כאלה, כדי שאנו הצרכנים נקבל מכשיר פיננסי זול ופשוט, כפי שהוא בכל העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#