בנקאים מסוג אחר

כפי שהוכיחו תוצאותיו של בנק אחר, יש דרך אחרת לטפל בתגמול מנהלים

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יורם גביזון

שכרם של הבכירים עולה בשבועות האחרונים לדיון מחודש, במקביל לפרסום התוצאות הכספיות של החברות הציבוריות. אלי יונס, למשל, המנכ"ל הפורש של מזרחי טפחות, קיבל שכר בעלות של 5.3 מיליון שקל עבור שבעה חודשי עבודה וחצי ב–2013. הבנק, שהרוויח 1.1 מיליארד שקל ב–2013, שילם לששת בכיריו שכר בעלות של 18 מיליון שקל. התוצאות הכספיות הטובות של הבנק עשויות להסביר מדוע החליט לשלם שכר כה נאה לבכירים, אבל כפי שהוכיחו תוצאותיו של בנק אחר שפורסמו לפני שבועיים, יש דרך אחרת לטפל בתגמול מנהלים.

חברת אחים נאוי, העוסקת בניכיון צ'קים ובמימון חוץ־בנקאי, הרוויחה 60 מיליון שקל ב–2013, גידול של 15% בהשוואה ל–2012. התשואה על ההון של החברה הגיעה ל–34%, תיק האשראי של החברה גדל ב–40% ב–2013, והיקף האשראי שהיא העניקה גדל ב–20%. הצמיחה המהירה בתיק האשראי של החברה, הסיכון הגבוה יותר והריבית הגבוהה יחסית שהיא גובה מלקוחותיה (8.65%) לא הביאו לפי שעה לגידול משמעותי בשיעור ההפרשות לחובות מסופקים, שהיה ברמה צנועה של 0.41% מתיק האשראי ב–2013.

פעילות ניכיון הצ'קים והאשראי החוץ־בנקאי מתנהלת ממשרד של 190 מ"ר בתל אביב וממשרד של 50 מ"ר בירושלים. אבל גם מבלי לעקוב אחר פעילות החברה לאורך זמן, אפשר לעמוד בקלות על מאפיין אחד שמבדל אותה מחברות אחרות בתחום הפיננסי: שכרו של המנכ"ל דורי נאוי, המחזיק ב–34% ממניותיה של החברה, הסתכם ב–309 אלף שקל בשנה. עלות שכרו השנתית של היו"ר, שאול נאוי, שגם הוא מחזיק ב–34% ממניות החברה, היתה 319 אלף שקל. דורי נאוי מקבל על פי הסכם הניהול שלו מנובמבר 2013 דמי ניהול חודשיים של 25 אלף שקל בחודש, בתוספת החזר הוצאות של עד 60 אלף שקל בשנה. ההתחשבנות של שאול נאוי עם החברה מסובכת יותר.

חלק מקווי האשראי של החברה הציבורית אחים נאוי גובו בפיקדונות פרטיים של בעלי השליטה בסכום של 123 מיליון שקל, ואיפשרו לחברה הציבורית ליהנות מריבית נמוכה יותר על קווי האשראי שקיבלה. נוכח הגידול המהיר בהון העצמי של החברה בשל הצמיחה ברווחיה, צופה האחים נאוי שהתלות בגיבוי של בעלי השליטה תתאפס לאורך זמן. אולם ב–2013 רשמה החברה הוצאת ריבית רעיונית של 1.2 מיליון שקל, שמשקפת את הטבת הריבית שקיבלה ללא תמורה מבעלי השליטה.

מבנה הההוצאות הרזה של החברה משתלם בכל זאת לבעלי השליטה, משום שהחיסכון בהוצאות מגדיל את הרווח הנקי ומעלה את מחיר המניה. נאוי עלתה ב–121% ב–12 החודשים האחרונים לשווי שוק של 642 מיליון שקל, כלומר פי 3.2 מהההון העצמי של החברה. לשם השוואה, שווי השוק של בנק מזרחי טפחות, שנחשב לאחד הטובים במערכת, שווה בדיוק להון העצמי של החברה.

העלייה החזקה במחיר המניה איפשרה לשני בעלי המניות למכור בינואר 2013 מניות ב–37 מיליון שקל, ובפברואר 2014 למכור עוד 4.5% מהחברה לפי שווי חברה כפול ובתמורה כוללת של 26 מיליון שקל. המשקיעים המוסדיים שקנו מהם את המניות, אלטשולר שחם, למשל, שמחזיק ב–5.5% מהחברה, מאמינים כנראה שמסלול הצמיחה של החברה והמודל הרזה יותר של פעילות פיננסית יאפשרו לחברה לעמוד במדיניות הדיווידנד שקבעה לעצמה - תשואת דיווידנד של 5% לפחות וחלוקה של 25% לפחות מהרווח הנקי כדיווידנד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker