תשובה ומימן סגרו את החוב לדיסקונט, בדנקנר ופלדמן טופילסקי תצטרך לטפל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשובה ומימן סגרו את החוב לדיסקונט, בדנקנר ופלדמן טופילסקי תצטרך לטפל

בנק דיסקונט מחזיק בתיק האשראי העסקי השלישי בגודלו במערכת הבנקאות, כולל חשיפה ללווים הגדולים במשק ■ למרות שיפור ניכר באיכות התיק, דיסקונט עדיין רושם הוצאות גבוהות בגין הפסדי אשראי ■ המנכ"לית החדשה וראש החטיבה העסקית יכולות להתנחם בכך שהרומן העסקי עם רוני אלרואי קרוב לסיומו

4תגובות

בבנקים טוענים כי בכל הקשור לאשראי עסקי הם יודעים לתת, לעקוב ולהגיב להתפתחויות בעסקים של לקוחותיהם טוב ומהר יותר מהגופים המוסדיים. את עדיפותם נימקו מנהלי הבנקים בניסיון הרב שצברו בתחום האשראי העסקי ובכוח האדם הגדול והמיומן שהם מחזיקים לצורך פעילות זו.

ואולם, גל הסדרי החוב שפוקד את המשק מאז 2009 הראה כי בחלק לא מבוטל מהמקרים הבנקים לא התנהלו טוב יותר, ולפעמים אף גרוע יותר, מהמוסדיים. אישוש לכך ניתן היה לקבל מנתוני האוצר, שלפיהם שיעור ההפרשות מתוך תיק האשראי נמוך יותר דווקא בקרב המוסדיים לעומת הבנקים. לביקורת על התנהלות הבנקים בנוגע לאשראי העסקי הצטרף בשנה שעברה גם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, המטפל בתיק אי.די.בי, שהביע פליאה על כך שהבנקים העניקו לבעל השליטה הקודם, נוחי דנקנר, ולחברות המטה בקבוצת אי.די.בי אשראי נדיב כמעט בלי ביטחונות.

באופן טבעי, בשל גודלם הופנתה מרבית האש בשנים האחרונות אל עבר שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - שהסתבכו במתן אשראי בסכומים גדולים לדנקנר, מוטי זיסר, לבני שטיינמץ ואחרים. עם זאת, גם בנקים קטנים יותר נאלצו להתמודד עם הסדרי חוב של לקוחותיהם, כולל חשיפה לא מבוטלת ללווים הגדולים במשק. אחד הבולטים שבהם הוא בנק דיסקונט, המחזיק בתיק האשראי העסקי השלישי בגודלו במערכת הבנקאות, שהסתכם בסוף ספטמבר 2013 ב–42.3 מיליארד שקל.

אי אפשר בלי דנקנר

לראש החטיבה העסקית של בנק דיסקונט, אורית אלסטר, ולסגניתה יפית גריאני, המכהנת כראש אגף חברות גדולות, יש עבודה רבה בכיבוי שריפות מול הלווים הגדולים - חלקן הוצתו עוד בתקופה שבה כיהן כראש החטיבה אהוד ארנון, המשמש כיום מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ואף בקדנציות של קודמיו בתפקיד. כמה מהן כבר כובו. מדובר בחשיפה ללווים כמו דנקנר, יוסף גרינפלד, יוסי מימן, יצחק תשובה, רוני אלרואי וזיל פלדמן בסכום כולל של כ–3 מיליארד שקל (כולל מסגרות).

בדומה להפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, גם לדיסקונט היו נפילות במתן האשראי העסקי - אבל בלא מעט מקרים, בזכות הביטחונות שקיבל והתנהלות נכונה, הבנק הצליח לגבות את האשראי שנתן בחזרה. אלא שכמו הבנקים האחרים, מלבד הבינלאומי, גם בדיסקונט לא עמדו בפיתוי והעמידו לחברת טומהוק הפרטית, שבשליטת נוחי דנקנר ואביו יצחק, אשראי של כ–100 מיליון שקל. מדובר במתן אשראי לחברה בלא פעילות, שנמצאה במעלה הפירמידה של דנקנר, ורחוקה חמש קומות מהחברות התפעוליות שמסוגלות לחלק דיווידנד לשירות החוב של בעל השליטה.

לא ידוע מתי בדיוק ניתן האשראי הזה לטומהוק, כשלפי הערכות הוא ניתן לפני שהפועלים ומזרחי טפחות מיחזרו והעניקו חלק מהחוב לטומהוק בשלוש השנים האחרונות, כשסימני ההידרדרות של אי.די.בי כבר ריחפו באוויר. מה שכן ידוע זה שמלבד נתח ממניות גנדן, המוחזקת ב–51% על ידי טומהוק, שאף היא מצויה בפשיטת רגל - לדיסקונט אין ביטחונות ממשיים שניתן לפרוע מהם את החוב. בהתאם לכך, דיסקונט הפריש כבר מזמן את מלוא החוב לטומהוק וכעת ממלא פיו מים בכל הקשור לפרשה הזו מתוך תקווה שבמסגרת ההסדר מול הבנקים, שדנקנר מנסה לקדם בימים אלה, הבנק יקבל פירור.

תומר אפלבאום

דיסקונט גם חשוף בכ–100 מיליון שקל לחוב של אי.די.בי פיתוח, אלא שבמקרה זה יש סיכוי גבוה שהבנק יקבל בחזרה את מלוא החוב. זה אמנם לא יכול לשמש תירוץ למתן האשראי לטומהוק, אבל סביר להניח שבאותם הימים אם הבנקים לא היו מעמידים אשראי לדנקנר ולחברות הפרטיות שבשליטתו, הם לא היו מקבלים עסקות אשראי גדולות ורווחיות בחברות התפעוליות של אי.די.בי.

הקשרים לא 
עזרו לאלרואי

הלווה שגרם בשנים האחרונות הכי הרבה כאב ראש למנהלי דיסקונט הוא רוני אלרואי, חתנו של יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. דיסקונט העמיד לחברה שבשליטת אלרואי, קמן אחזקות, ולחברות הבנות שלה - ישאל, קמן תעשיות, קמן מים ואחרות - אשראי מצטבר בסכום של כ–400 מיליון שקל. בכך הפך דיסקונט לשותף מלא של אלרואי במסע הרכישות הממונף והיקר של יותר מ–15 חברות תעשייתיות, שהוא ביצע החל ב–2004 והעמיד אותו בפני שוקת שבורה עם פרוץ המשבר.

אלרואי כנראה ביצע את הרכישות הללו, שהסתמכו על מימון בנקאי, מתוך מחשבה שאם העניינים יסתבכו מול הבנקים, הוא יוכל לפתור אותם בחדרים סגורים - הערכה שהתבררה שגויה כשפרץ המשבר. לכאורה, מכל הבנקים דווקא עם דיסקונט אלרואי היה אמור להסתדר הכי טוב בעת צרה, שכן המנכ"ל היוצא של הבנק, ראובן שפיגל, עבד בעבר בקבוצת תשובה והיה שותף מלא, יחד עם אלרואי, להקמת דלק נדל"ן כששפיגל היה מנכ"ל החברה ואלרואי היו"ר.

גם עם אלסטר אלרואי היה אמור להסתדר. בשנים האחרונות היא בת זוגו של גיל אגמון, שותפם של תשובה וקבוצת דלק בחברת דלק רכב, ומי שמצוי בקשרי ידידות טובים עם אלרואי. ואולם, דווקא בגלל הקשרים הללו שפיגל ואלסטר מידרו עצמם מהטיפול בתיק של קמן ואלרואי, והשאירו את העבודה לגריאני והצוות שלה.

ב–2012 הטיחו הצדדים לא מעט האשמות זה בזה, כשדיסקונט לא הסכים לאשר את הסדר החוב שהציע אלרואי לבנקים אחרים ולבעלי האג"ח. בסופו של דבר, קמן אחזקות הגיעה לפשיטת רגל. כעת הכונסים של דיסקונט מלקטים שאריות ולאחר שתושלם מכירתן של תאת תעשיות, פינקלשטיין וקמן קפיטל, נראה כי דיסקונט יסיים את הרומן העסקי עם אלרואי בהפסד של כ–250 מיליון שקל.

לווה גדול נוסף שגורם למנהלי בנק דיסקונט לא מעט כאבי ראש הוא איש העסקים היהודי־אמריקאי זיל פלדמן, שהגיע לשוק הנדל"ן הישראלי ברעש גדול תוך שהוא מציג עצמו כאיל נדל"ן ניו יורקי. בסוף 2006 סיכם פלדמן על רכישת השליטה (41%) בחברת פולאר השקעות, הפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן, מידי לידר השקעות שהיתה בשליטת קבוצת שרם־פודים־קלנר. ב–2007 שילם פלדמן ללידר עבור מניות פולאר 207 מיליון שקל, לפי שווי חברה של יותר מ–500 מיליון שקל.

אורית אלסטר
רמי זרניגר

לצורך הרכישה נטל פלדמן אשראי של כ–130 מיליון שקל מדיסקונט ושיעבד לטובת הבנק את מלוא אחזקותיו בפולאר. לפלדמן היו תוכניות גדולות להרחיב את עסקי פולאר מעבר לים. אלא שהמשבר בשווקים טרף את תוכניותיו, כשפולאר הידרדרה להסדר חוב ומניותיה נמחקו מהמסחר בבורסה.

מאז תפח חובו של פלדמן לדיסקונט לכ–157 מיליון שקל כשהבנק טוען כי כבר הפריש חוב זה. בינתיים, השניים מתקוטטים באולמות בית המשפט, כשלא ברור מתי ואם דיסקונט יראה את החוב הזה בחזרה.

עם ביטחונות, 
בלי תספורות

הנהלת דיסקונט גם רשמה הצלחות לא מבוטלות בגביית אשראי בעייתי. כך, באחרונה בוצעו שתי עסקות שהביאו לאנחת רווחה בהנהלת הבנק, שצפוי לרשום בעקבות כך בספריו ריקוברי (הכנסות בגין חובות שהופרשו בעבר). בשבוע שעבר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את מכירתה של חברת גדות מיכליות לידי קרן השקעות טנא, בראשות אריאל הלפרין, תמורת 73.3 מיליון דולר. בעקבות המכירה דיסקונט יקבל בחזרה את מלוא החוב של אמפל בגין גדות בסכום של כ–70 מיליון דולר (כ–245 מיליון שקל).

אמפל, כשהיתה עוד בשליטת מימן, קיבלה ב–2007 מידי דיסקונט אשראי לרכישת השליטה בגדות מידי האחים יוחננוף לפי שווי חברה של כ–550 מיליון שקל. ב–2008 נטלה אמפל מדיסקונט הלוואה נוספת לצורך רכישת עוד מניות של גדות, כדי למחוק את החברה מהמסחר בבורסה. בתמורה למתן האשראי שיעבדה אמפל לדיסקונט את כל המניות של גדות.

במקרה של אמפל שנוהלה בידי מימן וסמנכ"לית הכספים ויד ימינו שלעבר, אירית אילוז, דיסקונט לא הפגין הרבה סבלנות כלפי החברה. אמנם בדיסקונט טענו כי נתנו לאמפל ולגדות כמה הזדמנויות, בפועל אחרי שמצבה של אמפל (שחייבת גם כ–850 מיליון שקל לבעלי האג"ח) החל להידרדר בעקבות הסתבכות המגעים מול בעלי האג"ח, הגישה אמפל (שהיתה חברה שרשומה בארה"ב) בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט בארה"ב, להגנה מפני נושים.

ניר קידר

בדיסקונט נלחצו מהמצב הזה ופנו זמן קצר לאחר מכן לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאכיפת השעבוד על מניות גדות באמצעות כונסי הנכסים. אף שדיסקונט הבטיח כי יפעל במהירות למכירת גדות במחיר המרבי, כך שיישאר גם עודף לבעלי האג"ח, בסופו של דבר כונסי הנכסים, עורכי הדין גיל אורן ודרור ויגדור, ניהלו את המכירה במשך יותר משנה ובעלי האג"ח יראו מהמכירה פירורים בלבד.

קצת לפני גדות, בדיסקונט הצליחו לגבות חוב של כ–100 מיליון יורו (כ–500 מיליון שקל שניתנו ב–2007) מידי קרדן אן.וי שבשליטת גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר. בשונה מהמקרה של אמפל, דיסקונט הלך כאן לקראת הנהלת קרדן, בראשות שוקי אורן (לשעבר חשב הכללי באוצר ולפני כן מנכ"ל לאומי שווייץ), כשהסכים לוותר על כמה מאמות המידה הפיננסיות וחיכה עד לדקה ה–90 - ואיפשר לקרדן להשלים בדצמבר האחרון את מכירת אחזקותיה (27.75%) בחברת הבת הנדל"ן הפולנית GTC (שמניותיה היו משועבדות לדיסקונט) תמורת 160 מיליון יורו.

סגירת החשבון הזה עם קרדן היתה כנראה הסיבה לכך שדיסקונט נתן בינואר ל–GTC RE, שהיא חברה בת שנמצאת בבעלותה המלאה של קרדן אן.וי, אשראי חדש של עד 33 מיליון יורו שאיפשר לקרדן אן.וי לפרוע תשלומים של יותר מ–100 מיליון יורו לבעלי האג"ח. בכך העניק דיסקונט להנהלת קרדן זמן יקר של יותר משנה, כדי להמשיך ולממש נכסים לצורך פירעון חובותיה - ובכך להימנע מהסדר חוב.

תמורת האשראי קרדן אן.וי נאלצה לשלם לדיסקונט ריבית גבוהה ולשעבד חלק משמעותי מנכסיה הלא משועבדים. האשראי החדש יישא ריבית ליבור בתוספת 5.5%. האשראי ייפרע בתשלום של 28 מיליון יורו לא יאוחר מסוף דצמבר 2014, והיתרה - בתשלום אחד עד סוף דצמבר 2015.

לצורך הבטחת פירעונו של האשראי מדיסקונט GTC RE תשעבד לטובת הבנק 51% ממניותיה של החברה הבת קרדן לנד צ'יינה ואת כל מניותיהן של החברות הבנות תהל נכסים ותהל פרויקטים, וכן את כל מניותיה של החברה הבת KFS שפועלת בשוק הפיננסי במזרח אירופה. בנוסף, ישועבדו הלוואות בעלים שניתנו על ידי קרדן לחברות הבנות.

תיק האשראי של GTC מתנהל בינתיים לקורת רוחם של מנהלי דיסקונט, אבל לקרדן ודיסקונט יש חשבון לא סגור. בסוף 2007, זמן לא רב לפני פרוץ המשבר בשוקי הפיננסים והנדל"ן, נכנס דיסקונט באמצעות דיסקונט שוקי הון, זרוע הבנקאות להשקעות והשקעות ריאליות של הבנק, לשותפות בזרוע הפיננסית של קרדן - KFS. דיסקונט רכש 10% מ–KFS תמורת 55.6 מיליון יורו, לפי שווי חברה של 505 מיליון יורו, והעניק ל–KFS מסגרת אשראי לפיתוח עסקיה של עד 255 מיליון יורו (כ–1.2 מיליארד שקל).

במארס 2009 דיסקונט מכר חזרה לקרדן את אחזקותיו ב–KFS תמורת 38.5 מיליון יורו לפי שווי של 350 מיליון יורו, וסיים בכך את ההשקעה בהפסד של כ–17 מיליון יורו (כ–85 מיליון שקל). מצד שני, אם לא היה חותך אז ונשאר עם השקעה, ייתכן שהיה מפסיד סכומים גדולים בהרבה, כש–KFS גם פרעה לבנק את האשראי הגדול שנטלה.

גם בעסקי האשראי עם תשובה דיסקונט הצליח בסופו של דבר לצאת בשלום. כנראה שהרבה בזכות הדרישה מדלק נדל"ן לביטחונות נאותים, כמו 53% ממניות החברה הבת DGRE שהחזיקה בנכסים איכותיים במערב אירופה וקנדה. כך, אף שדיסקונט היה חשוף בקיץ 2009 לחובות של דלק נדל"ן בסכום של כ–620 מיליון שקל, הרי שלהבדיל מבעלי האג"ח של החברה שספגו תספורת של כ–60% ולהבדיל מהבנקים לאומי ומזרחי טפחות, שספגו גם כן תספורת של עשרות אחוזים על חובם - דיסקונט קיבל כמעט את כל החוב שהעניק לחברה. אם כי הידרדרותה של דלק נדל"ן להסדר חוב ולפשיטת רגל עיכבה את קבלת התשלומים.

במטרה לשפר את הלימות ההון דיסקונט פעל בשנים האחרונות להקטנת נכסי סיכון. כחלק מפעילות זו דיסקונט מכר לגופים מוסדיים את מרבית החוב, בסכום של כ–1.3 מיליארד שקל, של פרויקטי מנהרות הכרמל ושיקום כבישי מעצ בצפון, וכן נתחים נוספים מהלוואות. פעולות אלה סייעו לדיסקונט להעלות את הלימות הון הליבה ‏(היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון ובראשם תיק האשראי‏) של דיסקונט במונחי תקנות באזל 2 מ–8.6% בסוף 2012 ל–9.3% בסוף ספטמבר 2013.

עדיין צריך לשפר 
את הלימות ההון

מדובר בהלימות הון שעוברת את רף הדרישות של הפיקוח על הבנקים, 9% עד סוף 2014. עם זאת, לנוכח המעבר לכללי באזל 3 והתאמות בגין אחזקה בבינלאומי, הלימות הון הליבה של דיסקונט צפויה לרדת אל מתחת ל–9% - כך שהבנק עדיין צריך לשפר את הלימות ההון, מה שעלול להקשות על הגידול באשראי העסקי.

בדומה לבנקים אחרים גם דיסקונט מסיט את המיקוד לעבר אשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים. אבל בדיסקונט לא סגרו את ברז האשראי העסקי והבנק מימן בשנים האחרונות פרויקטי תשתית ואנרגיה בסכומים מצטברים של יותר ממיליארד שקל. בנוסף, ב–2012 העמיד דיסקונט למיליארדר היהודי־אמריקאי לן בלווטניק אשראי של 570 מיליון שקל לרכישת השליטה ‏(49.9%‏) בכלל תעשיות מאי.די.בי פיתוח.

דיסקונט גם העניק לשלמה אליהו אשראי של 350 מיליון שקל לרכישת השליטה במגדל תמורת שיעבוד על מניות בנק לאומי שברשותו, וכן אשראי של כמה מאות שקלים לאריסון אחזקות, החברה האם של בנק הפועלים.

דיסקונט נטל חלק בעסקות אשראי ממונף נוספות - מימון אמצעי שליטה שהביטחונות בגינו הם בעיקר מניות של חברות נרכשות - של כמה מאות מיליוני שקלים בכל אחת מהן. מדובר, בין השאר, במימון רכישת תנובה על ידי קרן איפקס ומבטח שמיר, במימון רכישת דלק רכב על ידי אגמון, במימון ביניים לחברת קול הולדינגס ‏(בעלת השליטה ב–HOT‏) ובמימונה של ממורנד, החברה האם של אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב, וכן חשוף לחוב של אליעזר פישמן.

למרות שיפור ניכר באיכות תיק האשראי העסקי של דיסקונט בשנים האחרונות עדיין הבנק רושם הוצאות בגין הפסדי אשראי בשיעור כ–0.51% מהתיק - הגבוה במערכת הבנקאות. כעת, עם כניסתה לתפקיד של המנכ"לית החדשה לילך אשר־טופילסקי בימים האחרונים, שבאה לאחר קדנציה מוצלחת מאוד כראש חטיבה קמעונית בבנק הפועלים, היא תצטרך להחליט על המשך האסטרטגיה של דיסקונט בתחום האשראי העסקי ועל הרכב הצוות שיוביל אותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#