הבנקים דורשים מנוחי דנקנר: מכור את הבית בהרצליה

קרוב לוודאי שדנקנר ייענה כנראה להצעה זו כחלק מהסדר חוב כולל עם שישה בנקים שלהם הוא חייב 500 מיליון שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים7

נוחי דנקנר שירטט בשבוע שעבר את הקו הכללי שלפיו הוא ינהל, יחד עם עוה"ד ליפא מאיר, את המגעים מול שישה בנקים על פירעון המוערכים ב-485 מיליון שקל.

דנקנר נענה לדרישות שהציגו לו מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, וראש החטיבה העסקית של הבנק, קובי הבר, שבעיקר התייחסו לכך שעל דנקנר לפנות בתקופה הקרובה את ביתו המפואר בהרצליה פיתוח (). שוויו של הבית מוערך ב–45 מיליון שקל.

דנקנר נענה גם לדרישות נוספות של לאומי, שהתייחסו לכך שבהסדר ישתתפו כל הבנקים הרלוונטיים וכי שתהיה פריסה ולא מחיקה של החוב. החזרת התשובה החיובית ללאומי, שעד לאחרונה לא הסכים להצטרף ליתר הבנקים במו"מ, איפשרה את התנעת המגעים. המו"מ יתנהל עם כל אחד מהבנקים בנפרד, ובסופו של דבר הסכום שיקבל כל בנק יהיה בהתאם לחלקו בחוב הנוכחי.

נכון להיום לא ברור כיצד דנקנר מתכוון לפרוע את החוב בהיקף כה גבוה, שכן התמורה שתתקבל ממכירת הבית רחוקה מלהספיק. דנקנר סומך גם על הסיוע של אביו יצחק (87), שמצבו הכלכלי טוב בהרבה משלו. דנקנר גם בוחן בימים אלה השתלבות בפרויקטים ומיזמים שונים בישראל ובחו"ל, אך לא ברור עד כמה התוכניות האלו ייצאו לפועל.

הפגנת עובדי מעריב מול בית דנקנרצילום: עובדי מעריב

כל זאת במקביל לכך שדנקנר עדיין לא ויתר על השליטה באי.די.בי, ומחכה לתוצאות של הערעורים שהגיש. מן הסתם, גם העובדה שבאחרונה , מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין, נוסכת בו תקווה מחודשת.

לפי מקורבים לדנקנר, עומדת לטובתו קבוצת משקיעים זמינה שמוכנה לבצע את ההשקעה, וכי זהותה אינו זהה לקבוצה המקורית שהרכיב. "דנקנר הפנים את המצב, אך אינו מתכוון להרים ידיים, אלא לעבוד בשביל הבנקים", ציינו המקורבים.

החוב של דנקנר מתייחס לחובותיו האישיים בחברת טומהוק שנמצאת בבעלותו, וכן לערבויות אישיות שהעניק להלוואות של חברת גנדן (המוחזקת ב–51% בידי טומהוק) ודרכה הוא שלט עד לאחרונה באי.די.בי אחזקות. טומהוק חייבת 150 מיליון שקל לבנק הפועלים.

מלבד הערבות האישית להפועלים אין ביטחונות ממשיים שבאמצעותם ניתן לפרוע את החוב, ובהתאם לכך ראשי הבנק המנכ"ל, ציון קינן, וראש החטיבה העסקית, שמעון גל, אינם מגיבים על התפתחויות כלשהן הקשורות בחובו של דנקנר. הפועלים גם חשוף ב–900 מיליון שקל (כולל ערבויות) לחוב של אי.די.בי פיתוח, שמנסה בימים אלה לקבל מהבנקים הקלות בקובננטים (אמות מידה פיננסיות).

טומהוק גם חייבת 100 מיליון שקל לדיסקונט, 45 מיליון שקל למזרחי טפחות ו–50 מיליון שקל לבנק השווייצי קרדיט סוויס, שעד לאחרונה הוחזק ב–3% בידי כור מקבוצת אי.די.בי, וכן 15 מיליון שקל לבנק אגוד. עד היום גם שלושת הבנקים האלו לא עשו דבר כדי לגבות את חובם. החובות של גנדן מוערכים ב–480 מיליון שקל. מתוך הסכום הזה גנדן חייבת 450 מיליון שקל ללאומי ו–50 מיליון שקל למזרחי טפחות.

להבדיל מטומהוק, שמוחזקת בידי נוחי דנקנר בלבד, חלקו של דנקנר בגנדן הוא 51%, ולצדו יש שותפים בעלי כיסים עמוקים בהרבה ממנו, ובהם משפחת שימל, אחותו שלי ברגמן דנקנר, אבי פישר, ליאור חנס ורפי ביסקר.

מתוך החוב הכולל היקף הערבויות האישיות שניתנו ללאומי מוערך ביותר מ–150 מיליון שקל, וכן ניתנו ערבויות למזרחי טפחות. חלקו הכולל של דנקנר בערבויות ללאומי מוערך ב–125 מיליון שקל ולמזרחי טפחות ב–40–45 מיליון שקל.

לאומי מיחזר את החוב של גנדן ב–2009 בתקופה שמצבה של אי.די.בי אחזקות עדיין היה יציב, אך ויתר על הדרישה כי כל הדיווידנדים שתחלק אי.די.בי אחזקות ישמשו לפירעון החוב.

מאז שבאפריל 2013 החליטה רוסק עמינח, בעקבות לחץ ציבורי והבנה כי התייתרו הסיכויים לגבש הסדר חוב בגנדן עם אלשטיין (שהיה אז עוד לצד דנקנר), ושהיה אמור לכלול מחיקה של כ–150 מיליון שקל — מנסה לאומי לשדר ללווים הגדולים כי לא יקבלו כל הנחות. כך, לאומי לוחץ בימים אלה על מוטי זיסר לפרוע משכנתא של 16 מיליון שקל בגין אחוזתו המפוארת בכפר גנים בפתח תקוה, והוא מנהל מאבק משפטי מול אילן בן דב בנוגע לערבויות שהעניק על החוב של טאו תשואות. במסגרת מאבק זה לאומי תובע לקבל לידיו את הקרקעות של בן דב בכפר שמריהו, ששוויין מוערך בעשרות מיליוני שקלים.

לאומי אמנם שלח לגנדן באפריל 2013 מכתב שבו הודיע כי הוא מעמיד את החוב לפירעון מיידי, אך התמהמה, ועד כה לא עשה כל מהלך מעשי מלבד שורה של התכתבויות עם עורכי הדין של דנקנר ושותפיו.

עם זאת, לאומי הצליח בשנה שעברה לגבות 40 מיליון שקל מגנדן בעקבות הזרמת הכספים של אלשטיין, אך באחרונה מכר את מניות גרעין השליטה המשועבדות לו של אי.די.בי אחזקות (30.7%) תמורת מיליוני שקלים בודדים. זאת, בטענה כי לא יכול היה לעשות זאת עד שלא קיבל חוות דעת משפטית.

בתוך כך, חברת קידוחי סי.אף.איי, שהגישה נגד אי.די.בי אחזקות תביעה נגזרת על סך 442 מיליון, וכללה ברשימת הנתבעים את בעל השליטה, דנקנר, שלחה לו מכתב התראה כי המו"מ שהוא מקיים רק עם חלק מנושיו — שבו הוא מתעד למכור את בית המגורים שלו, כך שיוכל לשלם חלק מהחובות — עלול להיחשב מעשה של פשיטת רגל.

במכתב שנשלח למשרדו של עורך הדין של דנקנר, רם כספי, כותבים עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר: "ככל הידוע לנו, חלק מנושיך הם בנקים בישראל ובחו"ל, שהם בגדר נושים רגילים — שכן לא רשומה לטובתם שעבוד על נכסיך האישיים, ובמיוחד לא על בית מגוריך, שלפי הפרסומים שווה כ–45 מיליון שקל.

"מרשתנו תראה בחיוב ניסיון שלך להגיע לפשרה עם נושיך, אך תראה בשלילה את ניסיונך לבצע העדפת נושים ולבצע מכירה של נכסים אישיים לשם הגעה לפשרה רק עם חלק מהנושים – בנקים בישראל ובחו"ל. זאת, באופן שמרשתנו תיוותר, אם וכאשר יינתן פסק דין לטובתה, מול חייב נטול כל נכסים אישיים".

עוד מדגישים עורכי הדין, כי לא ינסו להפריע או לטרפד הגעה של דנקנר להסדר עם נושים, כל עוד יציע להם תשלום במסגרת הסדר הפשרה השווה לשאר הנושים, וכל עוד לא יבצע כל מכירה של נכס אישי, אלא במסגרת הסדר פשרה כולל עם כלל הנושים שלו, לרבות קידוחי סי.אף.איי.

עורכי הדין כותבים עוד: "אנחנו מבקשים לציין בפניך באופן ברור וחד משמעי, כי ניסיון שלך להגיע להסדר פשרה עם חלק מהנושים, ולמכור נכסים אישיים במסגרת הסדר פשרה עם חלק מנושיך — עלול להיחשב כמעשה פשיטת רגל. לכן, מרשתו לא תהסס לפעול במסגרת פקודת פשיטת הרגל במקרה האמור. אין באמור ויתור על הטענה כי במסגרת הרישום של הבית על שם אישתך כבר בוצע מהלך של פשיטת רגל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker