הכירו את השווקים המתפתחים עם הביצועים הטובים ביותר

שוקי ספר הם קבוצה במדינות המתפתחות שמאופיינת בשוקי מניות קטנים ותנודתיים ■ איך קורה שבתקופה של בריחת משקיעים מנכסים מסוכנים, דווקא השווקים המסוכנים יותר מבין המדינות המתפתחות מציגים ביצועים טובים יותר?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

>> השווקים המתפתחים מככבים בכותרות בחודשים האחרונים בשל הירידות החדות שנרשמו במטבעות ובשוקי המניות שלהם. 2013 היתה גרועה עבור מי שהשקיע בשווקים האלה, וגם השנה הם בינתיים לא רווים נחת מהשקעתם וממשיכים למשוך את כספיהם. לכן, זה קצת מפתיע שקבוצה אחת בתוך המדינות המתפתחות נראית טוב במיוחד, והיא דווקא זו שכוללת את השווקים המסוכנים יותר - שוקי ספר (Frontier Markets). שווקים אלה רשמו עליות נאות ב–2013 ומציגים תשואה חיובית גם מתחילת השנה.

שוקי ספר הם מדינות מתפתחות ששוק המניות שלהן פתוח למשקיעים זרים, אבל הוא קטן ובעל נזילות נמוכה בהשוואה לשאר המדינות המתפתחות. בעצם, שוקי ספר נתפשים כ"דור הבא" של השווקים המתפתחים. קיימות כמה רשימות של שוקי ספר, אבל רוב המשקיעים מתבססים על מדד MSCI Frontier Markets.

שוקי הספר הכלולים במדד MSCI הם: ארגנטינה, בחריין, בנגלדש, בולגריה, קרואטיה, אסטוניה, ירדן, קזחסטאן, קניה, כווית, לבנון, ליטא, מאוריציוס, מרוקו, ניגריה, עומאן, פקיסטאן, קטאר, רומניה, סרביה, סלובניה, סרי לנקה, טוניסיה, אוקראינה, וייטנאם ואיחוד האמירויות. מדובר במדינות רבות ושונות מאוד, חלקן מפותחות יחסית מבחינה כלכלית וחלקן נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים. מה שקובע את השתייכותן לקבוצת שוקי הספר זה הרמות הנמוכות של שווי שוק המניות ושל נזילותו.

איך זה קורה שבתקופה של בריחה מנכסים מסוכנים, דווקא השווקים המסוכנים יותר מבין המדינות המתפתחות מציגים ביצועים טובים יותר? יש לכך כמה סיבות. קודם כל, מי שמוכן להיכנס לשוק קטן ולא נזיל, הם בדרך כלל משקיעי הטווח הארוך, שמחפשים תשואה גבוהה - אבל מוכנים לחכות עד שהשקעתם תבשיל.

שוקי הספר משמשים כיום בית ל–22% מאוכלוסיית העולם, אבל מייצרים רק 6% מהתוצר הגלובלי ומהווים 3% בלבד מהשווי המצרפי של שוקי המניות בעולם. השיעורים הללו צפויים לגדול משמעותית בשנים הבאות, כששוקי ספר עוברים פיתוח כלכלי ופיננסי שכבר עברו מדינות רבות לפניהן.

מפעל בבנגלדש. תחזית לצמיחה של 6% ב–2014 צילום: Bloomberg

שוקי ספר כקבוצה נהנים משיעורי צמיחה גבוהים. הערכה היא כי השנה שוקי הספר הגדולים ירשמו צמיחה של 5% ויותר. כך, ניגריה צפויה לרשום צמיחה של 7.4%, וייטנאם ובנגלדש 6% וקזחסטאן תצמח ב–5.7%. התמ"ג במדינות הללו צמח בשיעור ממוצע של 7.2% ב–2013 ושל 6.9% ב–2012. בעשור האחרון גדלו הכלכלות הללו מטריליון דולר ל–3 טריליון דולר. עם זאת, שווי שוקי המניות שלהן גדל באותו עשור רק ב–100 מיליארד דולר, ל–700 מיליארד דולר כיום.

המימדים הצנועים של השוק הזה מרתיעים משקיעים זרים רבים, מה שמונע משוקי הספר לגדול בקצב מהיר יותר. הצד השני של המטבע הוא שמיעוט ההשקעות הזרות בשוקי הספר בהשוואה לשאר השווקים המתפתחים, הגן עליהם כאשר הכסף שינה כיוון והחל לברוח.

רבות מהמדינות הכלולות במדדים של שוקי ספר הן כלכלות הנמצאות בשלבים מוקדמים של תיעוש ופיתוח כלכלי. צמיחתן מבסיס נמוך יחסית מאפשרת להניח כי בהינתן המשך הגידול בהשקעות הזרות ומדיניות כלכלית נכונה, הן יצמחו בשיעורים גבוהים מאוד.

לצמיחה הכלכלית של כמה מהשווקים האלה יש מתאם נמוך יחסית עם הזירה הכלכלית הגלובלית לעומת מה שאנחנו רגילים לראות בשווקים המתפתחים ה"רגילים". פוטנציאל הצמיחה שלהם נתמך בעלות עבודה נמוכה ובאוכלוסיות צעירות.

הנזילות הנמוכה במרבית שוקי המניות בשווקים האלה מחייבת את המשקיעים בהם להיחשף לטווח ארוך יחסית; אפשרויות התגובה שלהם לאירועים במדינות האלה היא מוגבלת. אבל המגבלה הזו היא גם יתרון - המתאם הנמוך יחסית בין שוקי המניות במדינות הללו לשוקי המניות הגלובליים מאפשר לגוון את תיק ההשקעות. עם זאת, המתאם הזה עלה משמעותית.

שוקי הספר מציעים אפשרות גיוון נוספת - בינם לבין עצמם. המתאם בין השווקים השונים בקבוצה הוא נמוך מאוד בשל השוני הרב בין המדינות. כמובן שלגיוון הפנימי הזה יש גם חסרונות. המגמות בכלכלות ובשוקי ההון הרלוונטיים עשויות לנוע בכיוונים שונים - כך שהפסד במקום אחד מנטרל את הרווח במקום אחר. לדוגמה, בעוד שהתחזיות הכלכליות למדינות כמו וייטנאם וקטאר הן חיוביות, דבר שצפוי לתמוך בשוקי המניות שלהן, בארגנטינה ואוקראינה המצב שונה לגמרי ולא מספק הרבה סיבות לאופטימיות למשקיעים בכל הקשור לביצועי השווקים בתקופה הקרובה. ארגנטינה, המאופיינת במדיניות בלתי יציבה וחוסר שקיפות, יכולה לשמש דוגמה טובה לסיכונים הטמונים בהשקעה בשוקי ספר.

שוקי הספר בראש

ועוד דבר: שלוש מדינות - איחוד האמירויות, כווית וקטאר - מהוות כמחצית מהשווי הכולל של מדד MSCI Frontier. השווקים במדינות האלה רשמו ביצועים יפים בשנים האחרונות ומשקלן הגבוה במדד היה גורם עיקרי לעליות במדד שוקי הספר. אבל קטאר ואיחוד האמירויות יוצאו מהמדד במאי, מה שצפוי להעיק על הביצועים של מדד שוקי הספר. מצד שני, במדד יש עוד כמה "כוכבים", כמו וייטנאם, ניגריה, גאנה ופקיסטאן - שבשנה החולפת רשמו עליות שבין 20% ל–44%, וממשיכות למשוך את תשומת הלב של המשקיעים.

מדד MSCI Frontier Markets עלה בכ–25% ב–2013, לעומת ירידה של 6.5% במדד MSCI Emerging Markets. מתחילת השנה רשמו שוקי הספר עלייה של 1.4% לעומת ירידה של 6.5% במדד השווקים המתפתחים.

עם זאת, הסיכוי לתשואות גבוהות בא יחד עם סיכון גבוה. שוקי ספר הם על פי הגדרה תנודתיים מאוד. כך, במהלך המשבר הכלכלי הגלובלי איבד מדד MSCI Frontier Markets כשני שלישים מערכו ערב המשבר בתוך כשמונה חודשים, והוא עדיין רחוק מרמתו בתחילת 2008.

ויש גם את סוגיית מכפילי הרווח: העליות בשוקי ספר לעומת הירידות בשווקים המתפתחים הביאו לכך ששוקי הספר "יקרים" יותר מהשווקים המתפתחים. מכפיל הרווח העתידי בשוקי ספר מגיע כיום ל–10.88 לעומת 9.14 בכלל השווקים המתפתחים. מכפיל הרווח העתידי בשוקי הספר הוא כעת גבוה מהממוצע של שלוש שנים, בעוד בשווקים המתפתחים הוא נמוך מהממוצע בתקופה זו.

אפריקה או אסיה?

משקיעים המעוניינים להיחשף לשוקי ספר יכולים לעשות זאת באמצעות קרנות סל, כמו iShares MSCI Frontier 100, העוקבת אחר המדד MSCI Frontier Markets 100 המורכב מ–100 החברות הגדולות והנזילות במדד MSCI Frontier Markets . ניתן גם להיחשף דרך קרנות זרות, שמנהליהן יודעים לבחור חברות שקופות יותר ומנוהלות היטב, שמניותיהן זולות יחסית (מכפיל הרווח העתידי בשוקי ספר באפריקה גבוה כמעט פי שניים מבבאסיה, בעוד החברות באסיה מציעות תשואת דיוודנד גבוהה יותר).

הערכת סיכונים מקרו־כלכליים בשוקי ספר חשובה במיוחד - דבר שקרן סל על מדד אינה יכולה להציע. ניתן להיחשף לשוקי ספר דרך קרן נאמנות זרה, כמו Shroder ISF־Frontier Markets Equity או דרך BI SICAV New Emerging Markets Equities.

ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויימן היא אנליסטית מקרו לשווקים גלובליים בטנדם. אין לראות בכתבה המלצה לביצוע פעולות בני"ע והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker